בשיחה שערך היום (רביעי) עם אראל סג"ל ואבי יששכרוף ב-103FM, התייחס פרופ' ערן סגל (מכון ויצמן) לעלייה החדה במספר החולים המאומתים בקורונה, ולטענה לפיה הסיבה לגידול במספר הבדיקות החיוביות היא העלייה במספר הבדיקות שמתבצעות בכל יום. "זה להתחבא, חלק מההסבר לעליה במספר המאומתים זה אכן זה שהגדלנו את הבדיקות, זה העובדה שהצעירים בודקים יותר ממה שבדקנו לפני שבוע ושבועיים. אבל זה רק חלק, וחלק אחר הוא עליה אמיתית בתחלואה. שוב אומר, בגלל העלייה גם בחולים מבוגרים", הסביר.
מה מצבנו? עד כמה הוא חמור?
"אני חושב שמצבנו לא טוב, אנחנו כל הזמן אמרנו שזה לא דבר יציב המגפה, זה שברירי, ואכן נשבר כלפי מעלה. תשאלו כמה כלפי מעלה? להערכתנו, לא כמו שמסתכלים רק על מספרי המאומתים, כי שם היו כמה תופעות שמסבירות חלק מהעלייה - הגדילו את הבדיקות, היו צעירים שלא הלכו להיבדק ועכשיו יותר נבדקים, רוב העלייה היא בצעירים. אבל מאיפה מסיקים שיש עליה? כי גם אם מסתכלים במאומתים על האוכלוסייה המבוגרת, הם בקבוצת סיכון, כשהם מרגישים סימפטומים הם הולכים להיבדק".
"העלייה היא בצעירים אבל גם במבוגרים, האוכלוסייה המבוגרת שמעל גיל 70. אני אומר שהעלייה הייתה בצעירים בעיקר, הצעירים קפצו בכמעט כפליים בשבוע האחרון לעומת שבוע שעבר במספר המאומתים. אבל באוכלוסייה המבוגרת אנחנו רואים עליה של 20 אחוז, גם בחולים קשה רואים עליה אבל מתונה יותר, בגלל המדדים האלה של כמות המאומתים המבוגרים והחולים הקשים שהם נתונים מהימנים, אנחנו מעריכים שהיום אנחנו בהתפשטות במקדם הדבקה גדול מ-1".
"זה קורה על רקע של 460 חולים קשים בבתי החולים, מספר שאמנם לא עולה בקצב מטורף, אבל עולה בצורה מזדחלת כלפי מעלה. אין לנו כבר הרבה שולי ביטחון, יותר מזה, אני לא רואה איזה נס יקרה פה שככה סתם תרד התחלואה כשאנשים באמת לא מקפידם על הנחיות ואין הירתמות של הציבור".
אולי זה קשור לעליה במספר הבדיקות?
"זה להתחבא, חלק מההסבר לעליה במספר המאומתים זה אכן זה שהגדלנו את הבדיקות, זה העובדה שהצעירים בודקים יותר ממה שבדקנו לפני שבוע ושבועיים. אבל זה רק חלק, וחלק אחר הוא עליה אמיתית בתחלואה. שוב אומר, בגלל העלייה גם בחולים מבוגרים".
היום בבוקר הודיעו בבריטניה שהתכנסויות מעל שישה אנשים זה עבירה ויהיו קנסות. לעומת זאת בישראל, התחושה היא שאנשים לא מפחדים מקורונה. תוסיף כל מיני טעויות של משרד הבריאות עם מותה של הילדה בת השש וכו', אנשים התרגלו ואתה רואה מסיבות וחתונות והפגנות, התקהלויות.
"נכון, אמר את זה אני חושב פרופ' גמזו כשהוא נכנס לתפקיד, שזה מאוד נכון ואני חושב שהמדינות שהצליחו זה הכל מגיע לא מהמגבלות שהממשלות מטילות, אלא מהירתמות והיענות של הציבור. קח את יפן שהיא דוגמה מצוינת, יש מדד שחקרו באוניברסיטת אוקספורד, היא במקום השני בעולם מבחינת ההגבלות שהטילה, לא הטילה מגבלות על האוכלוסייה שלה כמעט, ומדובר באוכלוסייה בסיכון. יש שם תחלואה מאוד נמוכה, למה? אני משער כי הם מקפידם על ההנחיות, זה נכון שבישראל מקפידים הרבה פחות וחודשיים יש איסור לקיים חתונות גדולות ואנחנו יודעים שהחתונות מתקיימות, אלה מקומות שהוכחו כמקדמי הדבקה".
יש ויכוח אמוציונלי בין מי שאומרים...
"יש עובדות ויש אנשים שמתעלמים מהעובדות".
אבל פרופ' סגל, אנשים וביניהם גם מומחים אמרו שבמספרים האלה נגיע לאלפי חולים קשים, אנשים לא מתמטיקאים ועושים חישוב ש-500 חולים קשה, וחלקם מונשמים, וזה לא מגיע לצפי הנורא שהציגו להם.
"אני מסכים לחלוטין שנושא ההסברה הוא נושא מאוד חשוב, חשוב לשדר שקיפות שלאורך חלק מהזמן לא הייתה קיימת ואמינות. אבל כשאומים שיהיו אלפים זה אומר שאם לא נעשה כלום אז יכול להיות תרחיש בו זה יקרה. בגל הראשון אם אתה זוכר את הנאומים הראשונים, לא נקרא להם נאומי הפחדה, של בר סימן טוב ורה"מ שיכולים להיות אלפי מתים - זה לא קרה ואמרו 'סתם הפחדתם' ובגל השני יש לנו יותר מאלף מתים".
ההצלחה של הגל הראשון היא האסון של הגל הנוכחי?
"אנחנו סופרים אלף מתים, גם אם אנחנו נשאר במצב הנוכחי, כל יום ובכל שבוע מתים קרוב ל-100 אנשים מקורונה. אחד יגיד שזה הרבה ואחד שזה מעט אבל אלה העובדות. מה יקרה אם העלייה הזאת תמשיך ותזדחל כמו שכרגע זו המגמה? אנחנו כבר ב-460 חולים קשים והמערכת הגדירה שב-800 חולים קשים זה קריסה, חולה 801 לא יקבל את הטיפול המיטבי, יש שיגידו שהיום כבר לא מקבלים את הטיפול המיטבי".
מה היית עושה במקום גמזו? האם הסגר הכללי הוא הפתרון?
"אני חושב שהתוכניות שפרופ' גמזו הביא לאורך הדרך היה בהן הרבה היגיון, ואם היו מיישמים אותן יכול להיות שהן היו עוזרות להוריד את התחלואה, יכול להיות שהיינו מורידים את זה מספיק עד שהיינו יכולים לנהל את זה בעזרת חקירות אפידמיולוגיות. כשאתה צריך לרדוף אחרי שלושת אלפים אנשים ליום זה לא משהו שבאמת אפשר".