מועד ב': "במשך 20 השנים האחרונות, כל המשפחה המורחבת שלנו הגיעה בערב החג להורים שלי שגרים בירושלים", מספר דוד אלגרבלי, 46, מיד בנימין, מהנדס תוכנה. "זו הייתה המסורת שלנו כל השנים. במהלך הארוחה כל אחד מבני המשפחה היה אומר מה היעד שלו לשנה הבאה, היה טקס עם ברכות. זה היה טקס מרגש, משמעותי, גדול, משפחתי ומאוד מחבר. תמיד הייתה בינינו באותו מעמד שיחה עמוקה מאוד על השנה שהייתה ועל השנה שתהיה. כל אחד היה מדבר על הכישלונות וההישגים שהיו בשנה החולפת".
אלא שהשנה, כידוע, המסורת המשפחתית של ערב החג תיאלץ להיקטע בשל הסגר שיתחיל ביום שישי הקרוב בשעה 14:00 ויגביל את התנועה לטווח של עד 500 מטרים מהבית. בעוד שבסגר האחרון התבקשו התושבים לחגוג את ליל הסדר במשפחות גרעיניות, הפעם נקבע כי התקהלות תותר עד עשרה אנשים במקום סגור, ועד 20 איש במקום פתוח. כתוצאה מכך, אנשים רבים החלו למצוא פתרונות יצירתיים על מנת לא לחגוג את החג בגפם, כמו ארוחת חג עם חברים או שכנים.
"מאוד התבאסתי שלא נוכל השנה לעשות את החג אצל ההורים", מודה אלגרבלי, אב לשישה ילדים. "עד הרגע האחרון האמנו שנצליח לעשות זאת. במקום זאת, החלטנו לעשות בערב החג בזום טקס קצר של ברכות מהסבים ומהאחים, ואילו בפועל לחגוג עם השכנים שלנו. גם חברים נקלעו לאותה סיטואציה, אז אמרנו: בואו נוציא מהלימון לימונדה. בערב החג השכנים שגרים לידנו יבואו להתארח אצלנו. עוד לא החלטנו על הקונספט המדויק: האם זה יהיה לכל הארוחה או רק לשלב הראשון של הארוחה, שבו אוכלים את סימני החג. החג הוא ארוך, אז ביום אחר נתארח אצל חברים שגרים ליד. זה יהיה שונה כמובן, ולא יהווה תחליף מלא לחג עם המשפחה. זה אולי יחזק את התא האורגני המצומצם שלנו, אבל קצת יפגע במסורת".
"אם לא היה סגר, הייתי עושה את החג אצל המשפחה שלי ביישוב גילון בגליל התחתון", מספרת רותי מוסקוביץ', 52, מרמת גן, גננת בחינוך המיוחד. "אנחנו כל פעם מתארחים אצל בן משפחה אחר. השנה הוזמנו למשפחה בגילון. הכל כבר נסגר, עשינו חלוקה של מה כל אחד מביא עמו. ברגע שהתחילו לדבר על האפשרות לסגר, התחלנו לחשוב על חלופות, כי הבנו שזה כנראה כבר לא יצא לפועל. שלשום הבנו סופית שזה לא יתאפשר. זה מאוד מבאס, כי אני אוהבת את החג עם המשפחה. אני אוהבת לראות את כולם ביחד, זה מרגש. זה לא משהו שקורה כל שבוע".
אז עם מי תעשי את החג?
"אני וילדיי נציין את ערב החג עם חברים קרובים ושכנים, שגרים ברדיוס המותר. נתאסף בדירה של אחד החברים, תוך כמובן הקפדה על כל הכללים. חילקנו מי מביא מה. אני מביאה את הדגים ומנה אחרונה".
איך הגעתם לרעיון הזה?
"ישבנו ביחד ואמרנו שאם יהיה סגר, אז כדאי שלא כל אחד ישב לבד בבית. אמרנו שאם אכן זה יהיה המצב, אז ניפגש ולפחות לא נהיה לבד כמו שהיינו בפסח האחרון. בערב פסח אפילו לשכנים לא הלכנו בגלל הסגר".
גפילטע לפני הסגר
"תכננו לעשות את החג בבית אמי באשדוד עם ההורים של אשתי ועם דודה שלי", מספר ארקדי דייץ', 36, מרחובות, העוסק בתחום יחסי ציבור. "הכל היה מתוכנן, כולם כבר הוזמנו. אמא כבר התחילה לעשות את הקניות שבוע לפני כדי לא להיקלע לתוך ההמולה. ואז הבנו שזה לא יצא לפועל".
אילו חלופות מצאתם?
"אין לנו קרובי משפחה שגרים ברדיוס המותר, אז אשתי ואני החלטנו לעשות את החג עם עוד שני זוגות חברים שגרים בשכונה שלנו וגם נמצאים באותה סיטואציה. נהיה יחד שישה אנשים. התכנון המקורי היה לארח אותם לעל האש יום למחרת ערב החג. אבל כשראינו מה קורה, אמרנו שנקדים זאת ונארח אותם כבר בערב החג כדי לא להיות לבד. אנחנו מארחים, וכל אחד יביא עמו משהו".
דייץ' מודה כי שמחת החג אינה שלמה. "מבאס אותי שאמא שלי תהיה לבד בחג", הוא אומר. "אומנם אחי גר באשדוד, אבל רחוק ממנה, ולא ברדיוס המותר. אמא תכננה לארח את כולם ושיהיה שמח. בסוף היא נשארת לבד עם הבישולים שלה. זה מבאס מאוד, כי ראש השנה זה חג משפחתי. לא ראינו אחד את השני הרבה זמן, וכבר ממש חיכינו לזה. רצינו סוף־סוף להתאסף כולם יחד. בתחושה שלי ראש השנה זה חג יותר משפחתי. כל שנה אנחנו מתאספים יחד. כבר התכוננו לקנות מתנות, לשמח אנשים, לברוח ממציאות הקורונה". אף שעם אמו לא יבלה בחג הקרוב, על הגפילטע פיש שלה דייץ' לא מוותר. "אבקש מאמא להכין, ואקפוץ לפני הסגר לקחת", הוא מחייך.
נותרה הפנטזיה
"כל שנה אנחנו נוהגים לעשות חג עם המשפחה. פעם אצל אבא שלי ביישוב שלומי, פעם אצל אבא של גדי בחיפה", מספר דורון אורסיאנו־ויטנר, 47, יועץ ומתקשר לפי הפילוסופיה האינדיאנית, שמתגורר ביפו עם בן זוגו גדי. "השנה עברנו מהצפון ליפו ורצינו להזמין את המשפחה אלינו לערב החג. התחלנו כבר לחשוב על התפריט. נורא רציתי שגדי יכין למשפחה גפילטע פיש טבעוני, כי שנינו טבעונים. הוא גם תכנן לעשות מרק עוף בלי עוף עם קניידלך. תכננו להפוך את כל הארוחה המסורתית לטבעונית. לצערי, המשפחה לא תוכל ליהנות מזה. אני עוד מפנטז שמי שאמיץ יגיע, אבל אם לחשוב מציאותי - אני מבין שזה לא יקרה".
מה יעלה בגורל התפריט?
"לא רצינו להישאר בחג לבד, אז הזמנו חברות טובות שגרות לידנו. חברה אחת עם שני ילדים ועוד חברה נוספת שהיא בכלל בודדה וללא משפחה גדולה. אני מקווה שהן יגיעו ולא ידפקו ברז. אני קצת מבואס שהמשפחה לא תגיע. בשבילי הקטע של המשפחה הוא חשוב, אבל נקווה שבעוד חצי שנה, בערב פסח, נוכל כבר לארח אותם".