מספר מדענים ופרופסורים העבירו מכתב לממשלה ובו הם קוראים לה לאמץ מדיניות של "חיים לצד הנגיף", במקום הסגר הכללי המתוכנן. הפרופסור לאימינולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אריאל מוניץ, שוחח היום (שלישי) עם בן כספית וינון מגל ב-103FM על מנת להסביר את עיקר דבריהם. "אנחנו צריכים למצוא פתרון של חיים לצד הנגיף, שכמובן יכיל את כל ההוויה הישראלית – הוויה היא דמוגרפיה והיא פריפריה והיא אוכלוסיות שונות, וכמובן גם הוויה פוליטית", אמר והוסיף: "חשוב לזכור שסגר לא מקטין את התמותה, הוא רק דוחה אותה".
אתה בין היוזמים של מכתב המדענים והרופאים שקוראים לממשלה לאמץ מדיניות אחרת שהיא נגד סגר.
"אנחנו קוראים לממשלה לאמץ מדיניות שעיקרה אומרת, 'חיים לצד הנגיף'. המדיניות הזאת צריכה להחיל את כל הרובד והמורכבות הישראלית שיש לנו כאן. הבסיס למדיניות הזאת צריך להיות למעשה הגדרה מאוד פשוטה – אנחנו צריכים להחליט מה הבעיה שאנחנו צריכים לפתור. אם הבעיה שלנו היא לוודא שלא תהיה הדבקה על כלל האוכלוסייה אז באמת אין מנוס מסגרים - חשוב לזכור שסגר לא מקטין את התמותה, הוא רק דוחה אותה. אבל אם היו אומרים לנו עכשיו שלעולם לא יהיה לנו חיסון ביולוגי, מה היינו עושים? ממשיכים להשטיח את העקומה? לא. היינו מחפשים פתרון שמאפשר חיים לצד הנגיף. מבחינת מדינה חיסון בעוד שנה או בעוד מאה שנה זה בדיוק אותו דבר – כי הכלכלה לא תכיל סגרים למשך שנה וחצי. לכן אנחנו צריכים למצוא פתרון של חיים לצד הנגיף, שכמובן יכיל את כל ההוויה הישראלית – הוויה היא דמוגרפיה והיא פריפריה והיא אוכלוסיות שונות, וכמובן גם הוויה פוליטית".
אתה בעצם אומר שוודיה?
"להיפך. אני אומר ישראל, צריך להפסיק להסתכל על כל מה שמתאים למדינות אחרות".
בישראל אנשים לא ממושמעים.
"יכול להיות, אבל בישראל יש לאנשים סולידריות חברתית מאוד גבוהה ובישראל יש גיל חציוני מאוד נמוך – יש לנו יתרונות בישראל. לכן אני אומר שלא מעניין אותי שוודיה, פרו ובלגיה – מעניין אותי ישראל".
אז איך זה נראה בעצם? מה הפתרון שלכם בתכלס? מה זה חיים לצד הנגיף, איך זה נראה?
"צריך קודם להחליט מה הבעיה שצריך לפתור".
ספיקת מערכת הבריאות – זו הבעיה.
"אוקי, ספיקת בתי חולים. זו דוגמא מצוינת כי אם ספיקת בתי החולים הייתה מאפשרת 2,000 מונשמים ביום אז לא היינו מדברים על סגר והיינו ממשיכים לחיות כרגיל. ספיקת בתי החולים זה משהו שניתן להשיג כי זו בעיה שיש לה פתרון מוגדר. אפשר לפתור את זה על ידי תקציבים, רכש וניהול נכון".
אוקיי, אז תעלה את המספר מ-800 ל-2,000, אבל בסוף המספר יגיע.
"יכול להיות שיגיע המספר ויכול להיות שלא יגיע המספר".
בחברה לא ממושמעת שאנשים לוקחים פריווילגיות לעצמם וכל אחד חושב שמותר לו ושהנגיף לא ידביק אותו, ואנשים לא שומרים על ההנחיות, אז מספר יגיע. ראינו מה קרה באיטליה, בארה"ב, בברזיל, לא חסר מדינות שזה התפוצץ ברמה שהמערכות קרסו.
"אתה מביא פה עניין של אוכלוסייה לא ממושמעת. אם אתה לוקח בתור עובדה מוגמרת שהאוכלוסייה לא ממושמעת – אז בוודאי שאין לך מה להיכנס לסגר כי האוכלוסייה לא תהיה ממושמעת גם כשתצא ממנו. יכול להיות שזה שהאוכלוסייה לא ממשומעת זה דווקא יתרון שיש לנו. יכול להיות שזה משהו שאנחנו יכולים למנף כנגד הווירוס, ליצור את הסולידריות החברתית. אף אחד מאיתנו לא מעוניין שמישהו ימות מהמגפה הזאת ומהווירוס הזה. אנחנו לא בעד הקרבת זקנים בשביל הצעירים. להיפך, אנחנו בעד שהצעירים יקריבו את הקורבן שלהם על ידי זה שהם יסתובבו ויתנו את המקום למבוגרים. אפשר להיכנס לפתרונות שהם ספציפיים אבל זה לא הפלטפורמה ולא המקום".
מה אתה חושב על זה שיש לנו שבע-שמונה חודשים פז"ם ואף אחד לא עשה את מה שמתבקש? הרי הבעיה היא לא במכונות הנשמה אלא בצוותים. אפשר לקבל כמה החלטות ולהגדיל את מצבת כוח האדם בצורה משמעותית ואף אחד לא עשה את זה.
"אתה מחזק את מה שאני אומר – זו בעיה של ניהול. אם אנחנו כל הזמן משווים את המגפה הזאת למלחמה, אז במלחמה כשיש לך חזית בצפון או בדרום, אתה משנע גדודים. אתה מתייחס לזה כאל משאב לאומי שיש לך. באותם חומרים שמשתמשים לבדיקות מעבדה משתמשים כמשאב לאומי - בואו נרחיב את זה טיפה ונסתכל על הכל כמשאב לאומי. זו רק בעיה של ניהול – בניהול אנחנו יודעים לנהל".