ברקע הזינוק הגדול בתחלואה בנגיף הקורונה ולאחר שנרשם שיא חדש של נדבקים ביממה, שוחח היום (רביעי) פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן למדע עם בן כספית וינון מגל בתוכניתם ב-103FM על המחדל ועל חששותיו מהמשך המשבר: "הייתה יציבות לאורך הרבה זמן, ויכולנו לנצל אותה כדי לטפל בזה ולהוריד את התחלואה".
מגל: אני מבין שעשיתם הסכם עם אוניברסיטה באמירויות?
"כן. יש התחלה של משהו".
מגל: מדהים. לא על זה אנחנו נדבר, אבל מדהים. שמעתי בחדשות שהתקבלה החלטה לסגור את מערכות החינוך החל ממחר. תגובתך?
"אתה יודע, אנחנו נכנסים לסגר ביום שישי. לכן, יום לפה או יום לשם זה לא הדבר שהכי משנה. תראו, אחרי יציבות ברמה מאוד גבוהה אנחנו רואים פה התפרצות מחודשת וחייבים לומר שהיא מכניסה אותנו מאוד מאוד קרוב לדקה ה־90 של קריסת מערכת הבריאות. זאת אומרת, שלפי המודלים שלנו אנחנו חווים בין 600 ל־700 חולים קשה בבתי החולים בעוד שבוע. היום אנחנו על 530 וכדאי לחשוב עכשיו על איזשהו תיאום ציפיות לקראת הסגר. בסגר הראשון, מהרגע שהכריזו עליו ב־17 במרץ לקח כשבועיים עד שהתחלנו לראות את הירידה. אחרי שהכריזו על הסגר המספרים עוד עלו".
כספית: מה גרם למצב להתדרדר בצורה כזו?
"הייתה יציבות לאורך הרבה מאוד זמן, ואותה היינו יכולים לנצל בכדי להוריד את התחלואה, אבל לא עשינו את זה. אתם יודעים, היו החלטות ממשלה מה-13 ביולי שלא יהיו אירועים וחתונות, אבל היו אירועים וחתונות. יש מוקדי תחלואה, חצי מהמדינה היא אדומה, אבל אז היו מוקדי תחלואה שרצו לטפל בהם והיו הצעות לטפל בהם, ולא עשו זאת. המגפה המשיכה להתפשט, והטריגר האחרון היה ללא ספק מערכות החינוך".
"אחוז הבדיקות שיוצאות חיוביות בממוצע ארצי הוא בין 8 ל־10 אחוז. אצל בנים בין גילאי 15 ל־21, שזה בחורי ישיבות וחיילים בצבא זה הגיע ל־26 אחוז. מדובר במספרים מאוד מאוד גבוהים, וזה מראה לנו שמשם הייתה ההתפרצות, וכשאנחנו מנתחים את המספרים אנחנו מגלים שבקבוצות גיל האלה הייתה עלייה של פי שלוש בכמות המאומתים לעומת שבועיים אחורה. בסופו של דבר ההתפרצות הזו מגיעה גם למבוגרים, ושם אנחנו רואים את העליות, ולדעתי זה היה הטריגר האחרון".
כספית: תגיד, מה אתה חושב על הצורה של הסגר?
"כמו זה נראה ההוראות לא מאוד ברורות, אבל אני רוצה להגיד משהו רצת יותר בהיי לייבל, אם בסופו של דבר יהיה פה חצי סגר אנחנו צפויים לזמן רב עד שנראה נתוני ירידה בתחלואה. זאת אומרת שאולי בעוד חודש וחצי בסגר נרד ל־1,000 חולים וזה עדיין הרבה מדי".
מגל: לכמה זמן של סגר אנחנו הולכים?
"אני לא יודע מה בסוף בפועל יחליטו, אבל אין ספק שאנחנו צריכים להוריד את התחלואה. אם עכשיו נעשה מהלכים שבסופו של דבר נוריד את מספר החולים ל־2,000 או ל־1,500 ונפתח את הסגר אז חודש אחרי זה נמצא את עצמנו באותו המקום. אם כבר הולכים למהלך כזה צריך שהוא יצליח ונוריד את המספרים. מהלך כזה, אפילו בתנאי הסגר הראשון יהיה מהלך מאוד ממושך. איבדנו שליטה מזמן, גם כשהיינו ביציבות ידענו שזה לא ייתכן".
לדבריו, "במגפה, או שאתה יורד או שאתה עולה, ולבסוף עלינו. נכון שישראל היא מדינה קטנה, אבל אתה לא יכול במהלך החקירות האפידמיולוגיות לעקוב אחר 4,000 אנשים, ולדעת מה המגעים שלהם. כי זה אומר לכסות כל יום 200 אלף אנשים, וזה בלתי סביר. מערך חקירות יכול לטפל בצורה אפקטיבית במאות בודדות של אנשים במקרה הטוב, נניח 200 או 300. לכן, זה בערך צריך להיות היעד. זה שחיכינו כל כך הרבה זמן כי מערכת הבריאות לא קרסה".
מגל: בקיצור, אם היו מקשיבים לפרופ' ברבש שלפני חודשיים כבר אמר שצריך לעשות סגר מצבינו היה יותר טוב.
"אני אתן לך דוגמה קיצונית לזה בניו זילנד. היה להם מאה יום ללא נדבקים בכלל. ביום ה־101 גילו 4 נדבקים חדשים. אתם יודעים מה עשו? הם עשו סגר של שלושה ימים".
מגל: מדהים ואנחנו חכמים עלק.
"תגידי שזו תגובה מופרזת, ברור שזו תגובה מופרזת שכן ניו זילנד יכולה לטפל בארבעה נדבקים, אבל אחרי סגר של שלושה ימים אתה מחסל את האירוע וחוזר לשגרת חיים רגילה".
כספית: "תגיד פרופ' סגל יש לי שאלה יותר קשה – אם לא היו לחצים פוליטיים על ראש הממשלה של חרדים, ובעיה עם הערבים, ואם היינו מזהים כבר לפני חודש או חודש וחצי מזהים את האזורים האדומים, שאגב המודל שלך עוזר לזהות אפילו לפני, ומטפלים בהם. כן, אני מזכיר שלפני כמה ימים רצו להטיל עוצר לילי וזה לא הסתייע כי החרדים מרדו והערבים מרדו. בקיצור, חוסר היכולת לבודד את הפוליטיקה מהרפואה המקצועית היא הייתה בעוכרינו?".
"אני לא רוצה להיכנס לנקודה הזו, אבל בגדול אתה צודק. אם היינו מטפלים במוקדי התחלואה ומגיבים מהר, כי אנחנו יודעים היום שבעיקר מה שחשוב היא התגובה המהירה, היינו יכולים להימנע מהמצב הזה. היום ברור שזה מאוחר מדי".