"אנחנו סובלים מהמתווה הגרוע": אודליה שנדורף, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, עלתה היום (רביעי) לשידור בתכניתה של ענת דוידוב ב-103FM, והתייחסה על ההחלטות על החלת המגבלות על מערכת החינוך מוקדם מהצפוי. "אי אפשר להמשיך ככה – אי אפשר להכניס את הפעוטונים ואת התיכונים לאותו המכלול", אמר שנדורף.
אני מניחה שאתם כועסים.
"בוודאי, אנחנו כועסים כבר תקופה ארוכה וזה רק עולה ועולה".
אני מבינה על מה, אבל תגידי לי כמה דברים עיקריים שמפריעים לכם עכשיו. איך הייתם רוצים לשנות?
"נתחיל מהדבר הכי בסיסי – שההחלטות במדינת ישראל יתקבלו על פי נתונים. אי אפשר להמשיך ככה, הקורונה לא תלך והנתונים משתנים משבוע לשבוע".
יש נתונים, זה כבר חצה את ה-5,000 מאומתים ביום.
"יחד עם זאת צריך לזכור, יש כאן דיפרנציאליות. נכון, כולנו מסכימים שהמחלה הזאת נוראית ואף אחד לא רוצה להידבק – אבל צריך לחפור בתוך הנתונים ולהבין מאיפה מגיעות ההדבקות. לא יכול להיות שיהיה דיל אחד לכולם, אי אפשר להכניס את הפעוטונים והתיכון באותו מכלול".
כלומר היית רוצה לעשות הפרדה בין הקטנים לבין כיתות ד'-ה' עד יב'.
"אני הייתי בהנהגת ההורים רואה את א'-ו' כמקשה אחת, זה משהו מאוד מלאכותי ורואים את זה. הם כבר סובלים ממתווה גרוע – הנזק הנפשי שיקרה לכיתות ה'-ו', כל הפסיכולוגים כבר דיברו על זה. הילדים הקטנטנים של הפעוטונים, רק היום בבוקר קיבלנו את הנתונים – תקבלו החלטות כפי שהנתונים מראים. אם מראים שיש שם חצי אחוז הדבקה ואחד אחוז בחטיבות, אז אין הצדקה. אבל אנחנו מוכנים ללכת איתכם, כבר החלטתם לסגור, אין בעיה, עברה החלטת ממשלה? קבעתם תאריך יעד? אז תעמדו בו. אי אפשר לשגע את המערכת – לא את המורים, לא את הגננות ולא את ההורים. כולנו מנסים לייצר סדר בכאוס הזה, אנחנו מאבדים את האמון".
יש סיכון שחלק מהציבור הישראלי לא ישמע להוראות. הבוקר דיברנו עם קצין משטרה שלא יודע עדיין מה לעשות בליל ראש השנה. אפילו בדברים הכי בסיסיים אין פה סדר.
"הכל מחלחל, האווירה מחלחלת וחוסר העקביות מחלחל. אנחנו לא רוצים לעשות דין לעצמנו. אנחנו סה"כ אזרחים מועילים וממושמעים. אנחנו רוצים שכולם יקשיבו להנחיות, אז אם ההחלטות הן שיהיה סגר החל מיום שישי אנחנו מכבדים את זה, למרות שאנחנו טוענים שלא צריך להיות בצורה הזאת – קבעתם משהו? תעמדו מאחורי זה".
הפריע שמאתמול ועד היום היה שינוי של 180 מעלות והייתם צריכים להיערך מחדש.
"זה יותר מזה, גם אם היו אומרים שיש כאן קרייסס והיסטריה וחייבים לעצור".
יש היסטריה, ההנהגה משדרת היסטריה.
"בוודאי, פחד מקבלת החלטות ושינויים. לכן אנחנו אומרים – אם החלטתם? תעמדו מאחורי זה. אתם רוצים את הציבור מאחוריכם? אתם רוצים שההורים ישמרו על ההנחיות? שלא יצאו מהבית? בבקשה קבעתם יום".
בואי נתקדם ונדבר על מה שאתם רוצים? למשל לימודים בזום לתינוקות, איך זה התנהל עד כה, מה אתם רוצים מהסיפור הזה?
"הודענו כבר לפני חודשיים לאור הסגר הקודם, שלא ניתן את ידינו ולא נשתתף בשום מצב כאשר יש סגר, שהגנים יעשו זום מרחוק. זה לעג לרש, זו בדיחה עלינו. כפי ששמת לב הרבה יותר נוח לריב עם ההורים מאשר עם איגוד הגננות. ומה קרה? מהר מהר כתבו איזה מתווה שמראה שגננת באמת עובדת 6 שעות ביום כדי להביא משרה מלאה. מי שיורד לפרטים רואה שהילד מקבל תשומת לב של חצי שעה ביום. ברור לנו שמה שחשוב זה הקשר האישי שהוא יקבל, אף אחד לא רוצה גם שהגננת תעבוד לחינם".
רבע שעה שיחה עם ילד בטלפון זה באמת כלום.
"זה בדיחה. אבל נגיד שזה נותן הרגשה טובה וזה חשוב למשפחה ולילד, וכל הפסיכולוגים מעודדים את זה. אנחנו רק אומרים – זה לא יום לימוד. צריך לשפות את הגננות, לתקצב אותן ולתת להן מה שצריך עבור הימים האלה, אבל כל הימים האלה חייבים להיות מוחזרים".
יש לא מעט גננות שיש להן ילדים קטנים, אז זה גן בתוך גן. זה מצב אבסורדי שכזה לא?
"נכון. אנחנו אמרנו, סגר? בבקשה. או חל"ת או שתמצאו משהו אחר – ההורים לא מעוניינים להשתתף בזה".
איזה פיצוי אתם מבקשים?
"החזרים חד משמעית. על כל יום שהילדים בסגר שאמור להיות יום לימודים במערכת השנה – תחזירו את זה. יש לכם אפשרות להחזיר את זה בחנוכה, בפסח, בקיץ – בקטע הזה אנחנו גמישים. אנחנו טוענים שזו רק תחילת הדרך. צריך להבין, הילדים לא יחזרו בקרוב לגנים וזה יהיה יותר משמונה ימי ספטמבר אוקטובר שעליהם מדברים. ולכן חייבים לעשות מתווה החזרה. צריך להבין שיכול להיות שהילדים יהיו במשך חודש שלם בבית. אז מה? אני לא רוצה להיכנס להם לכיס חלילה, אנחנו לא במו"מ עם המורים או הגננות. צריך להבין שילדים בבית זה משק מושבת. וימי לימוד שחסרים, צריך להחזיר. אי אפשר לדחוק בכל הציבור ולתת מתווה של 10 דקות ביום שיחה עם ילד ולהגיד ש'אנחנו נתנו את החלק'. לא רוצה את החלק".