עם הגעתה של מגפת הקורונה לחיינו, נמחק סיכויו של כל נושא אחר לעמוד במרכז בשנה הנוכחית. המשבר הבריאותי החמור, הביא את מיטב המומחים לשבת על המדוכה בחיפוש אחר מרפא, באיסוף מידע ובמחקר מעמיק. כידוע, פרופ' יורם לס ופרופ' רפי קרסו, הם דוגמה לשני אנשי דעת המחזיקים בעמדות מנוגדות בכל הקשור להתפשטות הנגיף והשלכותיו. על כן, במטרה לאפשר לשני הצדדים להתבטא, ניהל את המשדר לא אחר מאשר השדרן, אלון גל.
תחילה, הציג גל את נתוני התחלואה בקורונה לפרופ' לס, ותהה האם לדעתו קיים אינטרס למי מהמערכות או מהאנשים, ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לייצר מצג שווא של מגפה? פרופ' לס לא פספס את ההזדמנות להמתוח ביקורת נוקבת, וטען כי "לנתניהו היה אינטרס שזה עזר לו פוליטית - חמישה מיליון פלסטינים שלא דאג להם. לפלסטינים יש מים נקיים להיגיינה? ואין שם כלום מבחינת הקורונה. חמישה מיליון ואין שם כלום". אלון שהתייאש מניסיונו למקד את לס בשאלתו, השיב בבדיחות: "עוד פעם נתניהו? אולי תתחתנו?"
בתחילת המגפה, נזכיר, טען פרופ' לס שמדובר ב'שפעת עם יחסי ציבור עודף', ועורר סערה גדולה. למרות הביקורות הרבות כלפיו, נותר בטוח בטענותיו, והדגיש: "לא צריך להיות ראש הממשלה - כל ילד יודע שמגפה זה עליה במספר הנפטרים, אז זהו - שאין! מתים בישראל 45 אלף איש כל שנה, המספרים מראים שהתמותה בישראל נורמלית ורגילה לעונה, כך שאין מגפה בישראל". לס הוסיף וטען כי "שפעת, לא משנה מה הבין השחקן ליאור כלפון (שחלה במצב קשה בקורונה), היא מחלה שמתים ממנה גם ילדים, שלא כמו הקורונה".
"מגפה לא תמיד מוגדרת בתמותה - מגפה זה התפשטות של מחלה", טען מנגד, הפרופ' רפי קרסו. "אני, כאיש מדע, תמיד מטיל ספק. לכן להגיד באופן נחרץ ובביטחון מלא שזו שפעת עם יחסי ציבור, זה שטויות". עוד הוסיף קרסו כי "בשידור האחרון לפני ראש השנה ברדיו זה כבר בסדר, זו מגפה? זה לא כל כך תופס". הוא הסביר כי קיימים טיפולים טובים, והדגיש כי "לכן כולם תמהים איזה מגפה זו שיש פחות מתים מחולים קשים? היום אנחנו יודעים יותר מתי להנשים, ועוד יותר מתי לא להנשים, שזה חשוב מאוד".
הזמן מרפא את הכול?
בהמשך, דנו השניים בטענות כי מערכת הבריאות עושה שימוש ציני במגפה על מנת לקבל את התקציבים שהיו חסרים לה, בכל השנים האחרונות בהן המערכת הורעבה. פרופ' קרסו טען כי "מערכת הבריאות תמיד קופחה מבחינה כלכלית, כשאני ניהלתי את המחלקה שלי והייתי צריך לקבל שמונה תקנים, היו לי ארבעה. מי שלא עובד בבתי חולים ונמצא יום־יום בבתי חולים לא רואה מה קורה שם. קל מאוד לדבר ולהגיד שזה דבר כלכלי של בתי החולים", אך במחשבה שנייה סייג: "יש בזה משהו, אבל מחלקות קורונה קורסות, בני אדם שעובדים שם כל יום נשחקים. הייתי מצפה שהמדינה תפעל יותר ולא תזרוק 'מתנות לאביונים' אלא שתתן ממש דברים וזה לא נעשה".
באופן מפתיע וחסר תקדים פרופ לס הסכים עם דבריו: "את כל הכספים ששורפים עכשיו, היו צריכים להשקיע במערכת הבריאות. המערכת נכנסה לעין הסערה, היום מתייחסים אליה ברצינות והיא תקבל את מה שמגיע לה". לכן, התריע פרופ' לס: "בחורף תהיה מגפת שפעת, כמו כל שנה עם גל תמותה ענקי, ולכן צריך לפתוח - להכין כוח אדם, להכשיר אחיות לטפל".
פרופ' קרסו, הביע תמיכה בדבריו, ואמר: "אני מסכים ב-100 אחוז שזה וירוס שצריך לחיות לידו, לפחות עד שיימצא חיסון, ואולי עד שתהיה תרופה". עוד הסביר קרסו כי "אין לנו תחלואה קשה ויש לנו מכונות הנשמה. אנחנו כרופאים צריכים להתכונן לגרוע ואם נתכונן לגרוע נצליח בקלות לפתור את הקל", והתריע: "אם כרופאים וכמערכת בריאות נתכונן למצבים הקלים, איפה נהיה אם חס וחלילה הם יחמירו? אנחנו עדיין לא מכירים ולא יודעים מה קורה לחולים שהחלימו מקורונה, ואיזה מחלות יש להם".
היום בעוד שנה: אופטימיות VS פסימיזם
קרסו טוען: "'אתם זוכרים שלפני שנה בפסח ובראש השנה לא נפגשנו עם הילדים והנכדים'? אני מאמין שזה יהיה כי אני מאמין שיהיה חיסון ונכיר עוד יותר טוב את המחלה. אני אופטימיסט מלידה. אני מאמין שהקורונה שינתה אותנו לטובה בזה שחינכה אותנו להיגיינה, חינכה אותנו לרחוץ ידיים, אולי ללכת עם מסכות לא רק בתקופה הזאת אלא גם בעתיד במצבים מסוימים. הערכתי שלקראת סוף השנה יהיה חיסון, אני אופטימי לגבי היום בעוד שנה".
לס טוען: "אם נחזור לדעתנו קודם כל ונצליח לשים את ההיסטריה בצד ואת החרדה בצד, אנחנו נמשיך לחיות עם הקורונה כמו שאנחנו כבר הרבה שנים חיים עם שפעת החזירים. היו הייתה מגפה דומה, ואנחנו חיים עם שפעת החזירים. אני לא אופטימי, אני חושש מאנשים כמו טראמפ שצריכים להיבחר בנובמבר והם יביאו לנו חיסון באוקטובר. אני בעשור השמיני לחיי, עברתי כל דבר שיש בחיפוש האמת והרצון שלכולנו יהיה יותר טוב. שיהיה יותר טוב בארץ הזאת, והמצב היום דורש הרבה עבודה".