"התמונה מבטאת את האינרציה של החיים בתוך הטירוף"
שי־לי בלומנפלד
נולדה ב־24 באוגוסט במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא מקבוצת הכללית
"שי־לי היא בתנו הבכורה", מספרת האם יעל. "את התמונה צילם בעלי, אדם, ממש רגע אחרי הלידה. התמונה מבטאת את האינרציה של החיים בתוך הטירוף שהעולם שלנו עובר עכשיו בקורונה. למרות הכל החיים של כולנו ממשיכים, ואנחנו פשוט עושים את ההסתגלויות.
הקורונה מאוד הטרידה אותי. מקום העבודה שלי אפשר לנשים בהריון לעבוד מהבית, וזה מאוד הקל עליי. בגלל הקורונה, את כל הבדיקות שהייתי צריכה לעשות, כמו למשל סקירה שנייה, נאלצתי לעשות לבד מפני שלא אפשרו להביא מלווים. רציתי שגם אמא שלי תהיה בלידה, אבל בגלל הקורונה אפשר היה להביא רק מלווה אחד". "ברגע הזה שבו צולמה התמונה הרגשתי מאושר, וכל חששות וטרדות הקורונה חלפו מראשי. נשארה בחדר רק אהבה והתרגשות נקייה מכל פחד", מוסיף האב.
"המוהל אמר: 'היום אני אצלכם, מחר אני בברית אחרת, אז אני לא לוקח סיכונים'"
ירדן גוטמן
נולד ב־23 באוגוסט במרכז הרפואי קפלן ברחובות
"התמונה צולמה בברית, שהתקיימה אצלנו בבית במושב בני ראם, בפינת אוכל, בגלל הקורונה", מספרת האם כרמל. "ירדן הוא ילדנו הרביעי. יש לו שתי אחיות ואח. אצלנו נהוג לעשות ברית בבית כנסת עם יותר מוזמנים: חברים, דודים, אחיינים. הפעם, בגלל הקורונה, נאלצנו להסתפק ב־19 איש: ההורים, האחים שלנו ובני זוגם. לילדים של האחים לא היה מקום. יש לנו, בלי עין הרע, 30 ומשהו אחיינים. המוהל מאוד הקפיד.
הוא אמר לבעלי: 'היום אני אצלכם, ומחר אני בברית אחרת, אז אני לא לוקח סיכונים'. המוהל לא התקרב לאף אחד, רק אלינו ואל התינוק. היה עם מסיכה כל הזמן, חיטא את הידיים כמה וכמה פעמים באלכוהול, וגם ביקש שאף אחד לא יתקרב אליו ושישמרו ממנו מרחק". "הברית באווירה הביתית דווקא הייתה מאוד מוצלחת", מוסיף האב, אסף. "זה היה רגוע, לא היה צריך לנסוע לשום מקום ולטלטל את התינוק".
"אני מקווה שהבת שלנו לא תצטרך לחיות בעולם של מסיכות"
זואי מתיתיהו
נולדה ב־23 באוגוסט במרכז הרפואי העמק בעפולה
"התמונה צולמה כמה ימים אחרי הלידה בחדר שלי במחלקה, כשהתיישבתי להאכיל את התינוקת", מספרת האם נופר. "אנחנו בכלל גרים באילת, היינו בביקור משפחתי, פתאום החלו הצירים, וככה הגענו לבית חולים בעפולה. הקושי העיקרי היה שנולדה לי ולבעלי איציק תינוקת ראשונה, אנשים רצו לראות אותה, גם אנחנו רצינו שאנשים יבואו, יבקרו, אבל בגלל הקורונה צריך היה לחכות. אני רק מקווה שהבת שלנו לא תצטרך לחיות בעולם של מסיכות".
"לבתי יש שלוש סבתות רבתא, רק אחת מהן ראתה אותה מרחוק"
לוטם ויזל
נולדה ב־4 באוגוסט בבית החולים שיבא, תל השומר
"בעלי, נתנאל, צילם את התמונה ביום הלידה", מספרת האם אלה. "למרות הקורונה כן אפשרו שני מלווים, כך שגם אמא שלי וגם בעלי יכלו להיות נוכחים. בלידה הייתי עם מסיכה, אבל אני לא זוכרת שזה הפריע לי. הייתי צריכה לעשות לפני הלידה בדיקת קורונה, אבל לא הייתי בלחץ, כי ממש הקפדתי ובקושי יצאתי מהבית. כרגע זו לא חופשת לידה רגילה כמו שהייתה עם הבן הבכור שלי (בן שנתיים ושלושה חודשים). כיום פחות יוצאים החוצה. ללוטם יש גם שלוש סבתות רבתא. רק אחת מהן ראתה אותה מרחוק. גם לא עשינו לה עדיין את המסיבה שאחרי הלידה בגלל הקורונה".
"שידרנו את הברית בזום, והאמת שזה היה מאוד כיף"
כרמל רוזיאביץ'
נולד ב־2 באפריל בבית החולים שערי צדק בירושלים
"הברית של כרמל, ילדנו החמישי, נערכה יום אחרי ליל הסדר. היה אז סגר, ואף אחד לא יכול היה להגיע", מספרת האם מיכל. "עשינו ברית בזום. הברית התקיימה אצלנו בבית ביישוב עפרה. היינו אני ובעלי, איתי, הילדים והמוהל. אבא שלי, שלא הצליח להתאפק, הגיע גם. שידרנו בזום, והאמת שזה היה מאוד כיף. הברית של הילד הגדול הייתה למשל בבית כנסת. אחר כך עשינו סעודה באולם בבית כנסת, והיו הרבה אנשים. הפעם היו אפילו יותר אנשים, אבל מאחורי המסך. זה היה מאוד מרגש. את מרוכזת רק בברית עצמה ולא באורחים. את עסוקה רק בילד ולא במה שמסביב".
"אנחנו מחפשים גינות עם פחות אנשים, או מבלים במרפסת אצל ההורים"
כפיר צינמון
נולד ב־10 ביוני בבית החולים וולפסון בחולון
"ילדתי בדיוק כשיצאו מהסגר, כשהתחילו טיפה לפתוח", מספרת האם רותם. "שמחתי, כי פחדתי שלא ייתנו לי להכניס את הילד הגדול שלי, אופיר (בן שנתיים ושלושה חודשים) לבית החולים ושלא אפגוש אותו כמה ימים. לשמחתי, הוא יכול היה לבוא לבקר אותי. עם תחילת הגל השני רוב הזמן היינו בבית.
בחופשת הלידה של בני הבכור כל פעם הייתי בפעילות אחרת, במקום אחר. עכשיו אני ובעלי עומרי מאוד משתדלים לשמור מרחק. גם כשאנחנו יוצאים לגינה, לא נשב בה אם יש הרבה אנשים סביב. אנחנו מחפשים גינות עם פחות אנשים, או מבלים במרפסת אצל ההורים. מנסים למצוא משהו שלא יקרקע אותנו לבית כל הזמן, אבל ממש תוך כדי שמירת מרחק כדי לא להתערבב עם יותר מדי אנשים".
"לא יכולתי להיות עם התינוק שרק נולד, ובנוסף הייתי עם כאבים אחרי ניתוח"
גבע סער
נולד ב־21 ביולי בבית החולים בילינסון בפתח תקווה
"התמונה מתארת את השהות הראשונה שלי עם התינוק בבית, לאחר שחזרתי מבית החולים, שם שהיתי בבידוד במשך יומיים וחצי", מספרת האם עינב. "מראש הייתי מיועדת ללדת בקיסרי. כחלק מתהליך שגרתי בימים אלה, יום לפני הניתוח עשו לי בדיקת קורונה. בבוקר יום הניתוח קיבלתי תשובה שאני חיובית לקורונה. זו הייתה הפתעה. לא ידעתי שאני חולה וגם לא היו שום תסמינים. באותו רגע שמו אותי ואת בעלי בבידוד.
מכל מה שקראתי, הבנתי שהסיכויים של התינוק להידבק הם נמוכים, אבל פחדתי שהדבקתי אחרים. זה היה נורא להתקשר לכל העולם ולהודיע שאת חולת קורונה, שאנשים צריכים להיכנס לבידוד, כשאת בכלל בדרך לניתוח. בסופו של דבר, בעלי ושני הבנים הגדולים שלנו לא נדבקו.
"אחרי הניתוח הראו לי לרגע את התינוק ואחר כך לקחו אותו למחלקת היילודים. עשו לו בדיקת קורונה, והוא יצא שלילי. הייתי בחדר מבודד עם עוד מישהי שגם התגלתה כחולת קורונה. לא ראיתי את התינוק יומיים וחצי. זה היה זוועה בכל פרמטר. לא יכולתי להיות עם התינוק שרק נולד, ובנוסף הייתי עם כאבים אחרי ניתוח".
עינב ילדה ביום שלישי בערב והשתחררה בחמישי בצהריים. "התינוק ואני חזרנו הביתה באמבולנס", היא מספרת. "התמונה מתארת את הסיטואציה הראשונה שלנו בבית, את השעה הראשונה שאני ממש איתו. הייתי בבידוד ביתי. במשך שבועיים וחצי הייתי עם מסיכה וכפפות עד שקיבלתי תשובה שלילית. טיפלתי בתינוק חלק מהזמן, אבל הכל עם כפפות ומסיכה. רוב הזמן בעלי, רז, היה איתו. לא ציפיתי שאחווה כזאת חוויה, אבל הקורונה מזמנת הרבה הפתעות ואתגרים".
"בגלל הקורונה היה מותר להכניס רק הורה אחד לפגייה"
סבין סטויקה
נולד ב־17 ביוני בבית החולים הלל יפה בחדרה
"התמונה צולמה בפגייה שבה אני ובן זוגי סרגיי בילינו חודשיים", מספרת האם דיאנה, "סבין הוא בננו הבכור. הוא נולד בשבוע ה־28, במשקל 1.2 קילו. עכשיו הוא כבר בבית. בגלל הקורונה היה מותר להכניס רק הורה אחד לפגייה. סרגיי ואני היינו מתחלפים בכל פעם. בשבוע האחרון לשהותו בפגייה, סבין גם נכנס לבידוד, כי הייתה אחות שהתגלתה כחולת קורונה. בשבוע הזה שמנו עלינו לבוש מיגון כדי לראות אותו. זה היה לא פשוט, דאגתי מאוד, אבל עשו לו בדיקה, והכל היה בסדר".
"בזמן הצירים ניסיתי להיות עם מסיכה, אבל בלידה הסרתי אותה"
אבישי־שלמה בן דוד
נולד ב־2 בספטמבר במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע מקבוצת הכללית
"התמונה שבה אני ובעלי שי נמצאים עם בננו הבכור, צולמה אחרי השקילה, כחצי שעה לאחר הלידה", מספרת האם ליאת, "זאת בעצם התמונה הראשונה שצולמה אחרי הלידה. בעלי היה איתי בלידה. בגלל הקורונה אפשר היה להביא רק מלווה אחד. בזמן הצירים ניסיתי להיות עם מסיכה, אבל כשהתחילה הלידה עצמה כבר הסרתי אותה כי זה לא אפשר לי לנשום. בעלי היה עם מסיכה לאורך כל הלידה. מבחינתי, התמונה הזאת מביעה אושר עילאי במלוא מובן המילה. גם הלידה הסתיימה, גם אני מחזיקה ילד בריא וגם אני בריאה. זאת שמחה והכרת תודה גדולה לבורא עולם על כך שאנחנו פה".
"אנשים לא יכלו לבוא לבקר אותי במחלקה"
אריאל דמרי
נולדה ב־1 בספטמבר בבית החולים יוספטל באילת
"התמונה צולמה יום לאחר הלידה", מספרת האם ירדן, "בעלי אופיר היה איתי בלידה. אריאל היא אחות לאושרי, בן שנתיים ועשרה חודשים. בגלל הקורונה אנשים לא יכלו לבוא לבקר אותי במחלקה. בכל פעם היה יכול להגיע רק בן אדם אחד. לא נפתחה שם איזו חגיגה. הקורונה איתנו כבר כמה חודשים, אז אנחנו רגילים לעניין. הסתובבתי כל הזמן עם מסיכה במחלקה וגם עשיתי בדיקת קורונה לפני הלידה". "התמונה מביעה תשישות מהולה באושר", מוסיף האב.