ד"ר ערן רוטמן, מנהל ביה"ח בילינסון, שוחח הבוקר (שלישי) עם גיא פלג וענת דוידוב ב-103FM וסיפר על העומס בבית החולים. בנוסף, צופה ד"ר רוטמן כי בשבועות הקרובים אנו הולכים לראות את התוצאות של ההתקהלויות הרבות ביום הכיפורים: "בדיוק כמו שאנו רואים עכשיו את התוצאות של ארוחות ראש השנה ביום חמישי שלפני תחילת הסגר". עוד אמר רוטמן: "רה"מ נתניהו דיבר על 1,500 חולים קשים בהנחה שכולם יקפידו על הסגר. אם אנשים ימשיכו לא להקפיד על ההנחיות, אנו נראה מספרים גדולים בהרבה".
ענת: בוא נשמע קודם כל דברים שאמר אתמול המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הפרופ' איתמר גרוטו ונמשיך לדבר. רה"מ דיבר אתמול על 1,500 חולים במצב קשה ממש עוד השבוע. אתה מעריך שאנחנו הולכים לשם?
"קודם כל אנחנו רואים עלייה הדרגתית במספר החולים קשה ואנחנו צופים שתהיה עלייה גדולה יותר מבחינת ההיקף שלה, כאשר גם אם זה לא יהיה תוך שבוע זה יכול להיות גם תוך שבועיים ואין ספק שאנחנו כולנו צריכים להיערך ואנחנו כבר נערכים לכך".
גיא: עפ"י הדיווחים שאנחנו נחשפים אליהם, כשליש מהחולים הם חרדים, זאת גם תמונת מצב אצלך בבית החולים?
"תמונת המצב היא ששיש יותר חרדים מאשר היקפם באוכלוסיה אבל בהחלט יש גם חולים מהמגזר הערבי, הכללי, בהחלט אנחנו רואים תחלואה בקרב כל עם ישראל וחייבים לקחת את זה לתשומת הלב של כולנו שהמחלה הזאת לא פוסחת על אף אחד ואנו רואים בהחלט כרגע את התוצרים של ההתנהלות בראש השנה לא רק בקרב החרדים, גם בקרב כל מי שעשה ארוחות חג ביום החמישי שקדם לחג, כל אלה שהמשיכו בהתקהלויות".
גיא: נדמה לי שפסחת מעל המילה ההתנהלות המופקרת, נכון?
"בהחלט אפשר לכנות את זה כך ושוב אני חושב שזו האחריות האישית של כולנו ואסור לאף אחד מאיתנו לשכוח שזו אחריות אישית, חברתית ואפשר להטיל סגר למשך חצי שנה אבל גם בתוך הסגר הזה אם לא נקפיד לשמור על ההנחיות הסגר יהיה חסר תוחלת ותועלת. אנחנו רואים גם במהלך יום הכיפורים ראינו התקהלויות בחלק מהמקומות והאזורים וחשוב להבין - אם מכריזים על סגר זה לא אומר שאפשר לנסות ולחפש את הדרכים לעקוף אותו ולעקוף אותו. אלו הנחיות של כולנו".
ענת: אתמול ראינו וגם עכשיו סנ"צ אהרוני סיפר על זה, טיש גדול בבני ברק, טיש כזה עם מאות אנשים אפילו יותר, מה ההשפעה שלו?
"אנו יודעים וזה כבר מגובה במחקרים ששהיה של המונים צפופים בחללים סגורים בכל מה שקשור בתחלואת הקורונה מסוכנת ביותר. אגב, כבר יש מחקרים שמראים גם מה המשמעויות של התקהלויות צפופות באזורים פתוחים אבל על אחת כמה וכמה כשאנו מדברים על חללים סגורים, ראינו את זה לאורך כל התקופה הזאת גם באולמות החתונות ובאירועים אחרים, ושוב גם בבתי הכנסת מה שהיה בראש השנה, אין מנוס, כל אירוע כזה המשמעות שלו היא תחלואה ותחלואה בהיקף גדול מיד בסדר גודל של מספר ימים לאחר מכן, ואת החולים הקשים אגב של האירועים האלה נראה סדר גודל של עשרה ימים ושבועיים לאחר מכן כך שתחשבו לאן אנחנו הולכים".
ענת: כלומר זה יהיה יותר מ-1,500, יותר ממה שרה"מ אמר אתמול.
"רה"מ אמר שזה יהיה 1,500 בהנחה שהסגר נאכף ואנשים פועלים על פי ההנחיות. אם אנשים ימשיכו שלא לפעול עפ"י ההנחיות למרות הסגר, אז בוודאי שאנחנו עלולים לראות מספרים הרבה יותר גדולים".
גיא: המגפה הזאת איתנו כבר כמעט חצי שנה, סגר גודל של חצי שנה, רציתי לשאול אם משהו בטיפול שלכם השתנה לאורך הדרך. כלומר האם אתם שמעניקים את אותו טיפול, בחלק נכבד מהמקרים טיפול חירום, האם למדתם משהו על הנגיף?
"בהחלט, הלמידה היא שוטפת. א' אנחנו מנשימים היום הרבה פחות ויודעים לעשות הכל כדי לא להגיע למצב של הנשמה, כמובן עד למצב שאין לו ברירה אלא להנשים את החולים. ולכן הדרכים הטיפוליות שניתנות היום הן הרבה יותר מושכלות ולאחר למידה וניסיון, אגב לא רק מהארץ אלא מכל העולם, יש למידה הדדית בכל מערכת הבריאות העולמית. כך שבהחלט החולים היום מטופלים טוב יותר מבתחילת מגפת הקורונה ברמה העולמית".
גיא: וכן ומצד השני הצוותים שחוקים יותר, עייפים יותר, יותר אנשי צוות נכנסים בעצמם לבידוד.
"אמת, ואנחנו צריכים להבין כולנו שכל צוות שנכנס למחלקת קורונה, זה צוות שעד לאותו יום טיפל בחולים אחרים במחלקות אחרות. אין צוותים עודפים ולכן ככל שאנו נערכים ואין ספק שאנו נערכים למספרים גדולים יותר של חולים, זה יהיה על חשבון חולים אחרים שיצטרכו לקבל טיפול שאינו דחוף, וטיפולים שאינם דחופים יידחו כתוצאה מכך".
ענת: מה המצב אצלכם בביה"ח? אנחנו שומעים ברמב"ם ואנחנו יודעים בבתי חולים נוספים שפותחים חניונים תת קרקעיים ומסבים אותם למחלקות חולי קורונה. איך בילינסון בתמונה?
"בבי"הח בילינסון הוקמו כבר לפני מספר חודשים שתי קומות בתוך החניון שיכולות להכיל כ-200 חולי קורונה, כבר פתחנו קומה אחת בחניון ולמעשה מחלקה אחת פלוס יחידת טיפול נמרץ פלוס יחידת לב חזה שמטפלת בחולי האקמו כבר נמצאים בחניון אצלנו ואנו למעשה ערוכים להגדיל את כמות כוח האדם אז כדי קליטה של כל מי שיהיה צריך לקבל טיפול".
גיא: מה באשר לגיל החולים, החולים קשה? אנחנו עדיין רואים תמונה שהנגיף הזה פוגע קשה יותר באוכ' מבוגרת?
"הנגיף פוגע באוכלוסיה מבוגרת אבל גם באוכלוסיה צעירה יותר, כל מטופל שסובל מאיזשהי תחלואה כרונית והיא קיימת גם בשנות ה-40 וה-50 וה-60 לחיינו, בהחלט גורמת לכך שנהיה חשופים יותר לנגיף. אנחנו רואים אוכלוסיה של מטופלים יחסית צעירים שעברו השתלות וחולים ולכן שוב זה לא הגיל, זה גם כל מה שמעבר".
ענת: אנחנו מדברים היום על הידבקויות פעם שנייה, בארץ נדמה לי שיש מקרה אחד או שניים כאלה אבל זה דבר שכבר מתחילים לדבר עליו. איך אתה מסביר את זה??
"שוב, א' אלו דברים נקודתיים מאוד, אף אחד מאיתנו עדיין לא יודע לטווח רחוק מה רמת ההתחסנות ועד כמה היא מחזיקה מעמד לתקופה ארוכת טווח, ואלה דברים שכמו שאמרתי קודם שאנחנו לומדים אותם ונלמד אותם. כרגע עדיין אין דרך לבוא ולהגדיר זה קורה או שזה לא יקרה. זה עדיין בלמידה".
ענת: שאלה אחרונה, מספר המתים בחודש האחרון פחות מחודש הוא כ-500, סה"כ המתים אצלנו מספרם עומד על 1,507. איך מסבירים את מספר המתים הרב הזה בתוך פחות מחודש פה?
"מספר המתים הוא פונקציה של היקפי התחלואה, וככל שהיקפי התחלואה יעלו כך גם מספר המתים. אנחנו עדיין לא רואים עלייה בהיקף תמותה על רקע עומסים במערכת הבריאות, אנו עדיין לא שם, אנו רואים את אותו שיעור תחלואה כפי שהיה גם קודם אבל מספר החולים רב הרבה יותר. אבל חשוב פה להדגיש, ככל שבמערכת הבריאות יהיו הרבה יותר חולים, זה יכול גם להגיע לסף שבו שיעור התמותה יעלה בגלל שלצורך העניין חולים מונשמים כבר יטפולו על ידי צוותים שהם לא הצוותים היום יומיים שמטפלים בחולים מונשמים, וחשוב שזה יהיה אצל כולנו בתודעה".
פרופ' רוטשטיין: "הממשלה העבירה מיליארדים? כנראה שיש סתימה בצינור"
מנכ"ל הדסה עין כרם, פרופ' זאב רוטשטיין, אמר לכאן ב' שבית החולים בהנהלתו מצוי בקשיים תקציביים חמורים, בעיקר משום שטרם אושר תקציב מדינה: "למה אני צריך להסתכל בעיניים קמלות על משאית התרופות שמסתובבת ולא משאירה לי לטפל באנשים? חסר לי את האספקה הרגילה של התרופות לבתי החולים. יש לנו הערת עסק חי כי לא פתרו את הסוגייה של בית החולים. למה אני לא יכול להוסיף עוד סטודנטים לרפואה ולא יכול לקלוט את בית הספר לרפואה שסיים לפני שבוע?"
פרופ' רוטשטיין ביקש להבהיר כי בית החולים לא קורס "ואני לא אזרוק חולה קורונה בגלל שאין לי מקום". יחד עם זאת הוא ציין כי המחסור החמור בתקציב הביא אותו לקחת הלוואה מקופות החולים: "ש כמה אנשים שמקבלים משכורת כדי לטפל בעניין התקציב של בתי החולים ואני פונה אליהם, שזו העבודה שלהם, די תצאו מהאדישות. לא יכול להיות שתמשיכו להיות בשנטי ואנחנו נמשיך להילחם על כל חולה וחולה".
מנהל הדסה גם הבהיר כי לדעתו יש לבצע שינוי משמעותי במדיניות בדיקות הקורונה. לדבריו, הדרך הטובה ביותר לצמצם את היקפי התחלואה היא על ידי זיהויים של "מדביקי העל" - אנשים שבאופן קבוע, בשל עבודתם, פוגשים מדי יום אנשים רבים. פרופ' רוטשטיין אומר כי יש לבצע בדיקות קורונה לכל אותם מדביקי העל וכך אפשר להוריד את רמת התחלואה מדי יום בעשרות אחוזים.