ועדת החוקה בראשות חבר הכנסת יעקב אשר אישרה אמש (חמישי) בתום דיון ממושך את תקנות הגבלת הפעילות והשהייה במרחב הציבורי ואת תקנות הגבלת הפעילות במקומות עבודה.

לפי התקנות שאושרו - בסוכות פרטיות יוכלו לשהות רק בני המשפחה הגרעינית; בסוכות המוקמות בשטח ציבורי שבהן עד 51% דפנות ניתן יהיה להתקהל עד 20 אנשים במרחק של שני מטרים האחד מהשני, גם אם אינם גרים יחד, ובסוכות שיוקמו בשטח ציבורי עם דפנות מעל ל-50% לא ניתן יהיה להתקהל מעבר למשפחה הגרעינית.

התקנות המחמירות לגבי התקהלות בהפגנה, תפילה או טקס דתי ייכנסו לתוקף הלילה ויעמדו בתוקף עד השבעה באוקטובר, תקנות הגבלת הפעילות במקומות העבודה הקובעות את מתווה הסגר המחמיר יעמדו בתוקף עד ה-10 באוקטובר.

משרד המשפטים הבטיח לבחון מתווה שיאפשר הפגנות רכובות בכפוף לחוות דעת של המשרד לביטחון פנים, משרד הבריאות והמשטרה.

כמו כן אישרה הוועדה התקהלות בקבוצות של עד 20 אנשים השומרים על ריווח של שני מטרים תוך הפרדה ניכרת וברורה בין התקהלות להתקהלות בהתקהלות מכל סוג. המרחק בין קבוצות שמתקהלות במרחב הציבורי לכל מטרה שהיא יהיה "מרחק סביר", שיוגדר בנוהל שיגובש בהקדם.

חברי הוועדה דרשו לאפשר לעובדים בעסקים שיש בהם עד 10 עובדים להגיע למקומות העבודה גם אם אינם מקומות עבודה חיוניים, אולם משרד הבריאות התנגד לדרישה ומשרד המשפטים הבהיר כי המשמעות של החרגה זו עלולה להפקיע את "מצב החירום המיוחד".

תשעה ח"כים תמכו בתקנות הגבלת השהייה והפעילות: יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), הח"כים אסנת הילה מארק, שלמה קרעי, אריאל קלנר, גדעון סער (הליכוד), איתן גינזבורג, תהלה פרידמן, מיכל וונש (כחול לבן) ומיכאל מלכיאלי (ש"ס).

שישה ח"כים התנגדו: אוסאמה סעדי, עופר כסיף (הרשימה המשותפת), מיקי לוי, יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם), אלי אבידר (ישראל ביתנו) וניצן הורוביץ (מרצ). חברת הכנסת אילת שקד (ימינה) נכחה ולא הצביעה.

אותם תשעה ח"כים תמכו בתקנות ההגבלה על מקומות עבודה ושבעה ח"כים התנגדו (כולל ח"כ אילת שקד). ח"כ גדעון סער נמנע בהצבעה על תקנות הסגר המחמירות על מקומות העבודה.

יו"ר הוועדה ח"כ אשר אמר כי "אנחנו בתהליך חדש, הלחץ שלנו מול משרדי הממשלה צריך להיות באחריות ולא לתקוע ברקס לכל המדינה, הדרך שלי ארוכה יותר אבל בסוף היא קצרה". 

הוא הוסיף כי שקל לקצר את הסעיפים הנוגעים למקומות עבודה כדי להחריג עסקים קטנים ובינוניים עם מספר עובדים קטן אך השאיר את התקנות בתוקפן המקורי בשל ימי החג: "נחכה ל-10 באוקטובר לפקיעת התוקף ואני מבקש מהממשלה על כל זרועותיה, לאפשר הגעת עובדים למקומות של עד חמישה עובדים, זו החלטה רוחבית ממוקדת וזהירה. אבצע מעקב בכדי לראות שמתקדמים בנושא". 

ח"כ אשר אמר לנציגי הממשלה: "יש לכם שיעורי בית, להגיע למתווה בנוגע לאלו שחלו והבריאו, אפשר להחזיר אותם לעבודה או להתנדבות בבתי חולים. אנחנו מדינת סייבר אנחנו יכולים לעשות צמיד עם זיהוי מגנטי בשביל האנשים האלו, לכל שוטר יש מסוף שבו ניתן לציין אם אדם היה חולה קורונה".

עוד אמר, כי שוחח עם שר הבריאות על החרגת האימונים לליגות העל של הספורטאים ובהתייעצות עם שר הספורט הובטח כי ברגע שיהיו הקלות זה יהיה אחד הדברים הראשונים שייפתחו.

פרופ' איתמר גרוטו המשנה למנכ"ל משרד הבריאות התנגד לכל בקשות הח"כים: "קיימנו דיונים בצוות המקצועי ועם שר הבריאות על הבקשות שעלו. אנחנו עומדים על שלושה עקרונות פשוטים שמשמים אותנו במאבק במחלה. הראשון- מניעת התקהלויות, השני- מסיכות והשלישי- מגבלת התנועה שעיקרה 1000 מטר אך מטרתה שיישארו בבית. אדם שיוצא מהבית יש לו יותר סיכוי לפגוש אנשים בדרך. בחג הסוכות יש משוואה פשוטה - יותר אושפיזין שווה יותר מאושפזים".

לדבריו, "הפגנות ברכבים יפרו את היציאה מהבית, האימונים בספורט יפרו את שלושת העקרונות, רפואה משלימה תפר את היציאה מהבית ובחלק מהמצבים גם את שאר העקרונות. הטיסה יוצרת מגעים מיותרים ולכן כל הבקשות שעלו מייצרות פגיעה בעקרונות ולכן נדחות. כשנראה מגמות מעודדות במצב התחלואה, נדון מחדש וברגע שנוכל לעשות פתיחה כלשהי אלו יהיו הדברים הראשונים".

ח"כ נפתלי בנט (ימינה) מתח ביקורת חריפה על החלטת הוועדה ואמר: "מרגעי השפל של ישראל. ‏הבטן שלי מתהפכת מזעם כשעוברות למול עיניי תמונות בעלי העסקים שפגשתי שמאבדים את עתידם, את כבודם, את לחמם ואת עתיד ילדיהם, בגלל נתניהו, מנדלבליט וניסנקורן. כמה סבל הממשלה מטילה על אזרחי ישראל בשל שיקולים פוליטיים אנוכיים״.

סגר קורונה - המשטרה הציבה מחסומים באזור תל אביב

משרד המשפטים הציג במהלך הדיון מתווה לפיו ניתן יהיה להתקהל בקבוצות של עד 20 אנשים השומרים על ריווח של שני מטרים, תוך הפרדה ניכרת וברורה בין התקהלות להתקהלות בכל סוג של התקהלות.
 
עו"ד לילך וגנר ממשרד המשפטים אמרה בדיון כי "לא כל שהיה של אנשים במרחב הציבורי היא התקהלות ולא כל הפגנה היא התקהלות. מספר הגג להתקהלות הוא 20. התקבצות ושהיה בסמיכות של אנשים במקום ספציפי לאותה מטרה היא התקהלות. כאן מדובר על קבוצות המופרדות זו מזו הפרדה ניכרת, אלו לא קפסולות שהותרו במסגרת תפילות ראש השנה ויום כיפור". 

לטענתה, "התקהלות היא לב התקנות והחוק היא שיוצרת את הסיכון הבריאותי. אנחנו רוצים לאפשר התקהלות במתווה של התקנות. בגל הראשון היה איסור של התקהלות של שני בני אדם. יש פה חידוש בתקנות בנושא שמירת מרחק בין אותה קבוצה של 20 איש שמתקהלת. לשבעת הימים הקרובים צריכה להיות שמירת מרחק של שני מטרים גם בין המתקהלים עד 20 איש, ואם לא תהיה שמירת מרחק כזו, זה מקים סמכות לשוטר להורות על ריווח שלהם. אם מסרבים לריווח - זה מקנה סמכות להטלת קנס של 1000 שקלים".

הוועדה התכנסה הבוקר לדיון בתקנות שאושרו אתמול בלילה בישיבת ממשלה טלפונית. הדיון נפתח בהעדרם של נציגי הקואליציה מהוועדה, כאשר האופוזיציה תקפה בחריפות את התקנות שהובאו לאישור הוועדה.

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) אמר בראשית הדיון: "כ-200,000 ישראלים החלימו מקורונה. נכון שאין בדיקה מדעית סופית שהם לא מדבקים אבל ברור שההסתברות שואפת לאפס. אם המדינה תבוא עם מתווה מסודר אפשר יהיה להעלות את ההשתתפות בכוח העבודה וכן להטיל פחות הגבלות ולאפשר עזרה בסיעוד, במקומות רווחה ונוספים. אני פונה למשרד הבריאות לחשוב מחוץ לקופסה ודורש שיוקם צוות שיביא תכנית אופרטיבית איך מזהים את האנשים, האם אפשר לצייד אותם בזיהוי כתוב או מגנטי, אישור מרופא שאדם עבר קורונה".

לדבריו, הדבר יעזור ליציאה מדורגת מהסגר. "במשרדים בהם אנשים עברו את הקורונה הם יכולים להחזיק את המקום בלי שהענף ייפול. אם משרד הבריאות לא יציג מתווה ברור בדיון הראשון לאחר החגים, אתקע על זה ואעמוד על כך שיוצג מתווה וייצא לדרך", הדגיש, "זה לא פתרון קסם והוא לא מלא אך יכול לעזור בחזרה לשגרה. לפני כשבועיים אישרנו חתימה דיגיטלית לאישורים רגולטוריים שונים. ישראל יכולה להיות הראשונה, מה גם שבמדינות אחרות אין סגרים מה שהופך את זה לחשוב עוד יותר בישראל". 

פרופ' איתמר גרוטו, אמר בדיון: "הרעיון חשוב אך אין פתרון כזה בעולם, כולל במדינות עם הרבה אזרחים בריאים. מעבר לבדיקה, הבעיה היא הקושי הטכנולוגי למנוע זיופים ויצירת זיהוי חד-חד ערכי. אנחנו נמצאים בקשר עם חברות טכנולוגיה ישראליות במטרה להביא לפתרון כזה. זה לא יוכל להיות מוכן בשבוע שבועיים אך נציג מתווה שאנחנו מקדמים בנושא".

הדיון בוועדת החוקה על התקנות המעודכנות לסגר

בראשית הדיון, אמר ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) כי "אין שוטר שיטפל בכל דבר. צריך לראות כל תקנה האם היא מחויבת המציאות. ההפגנות הן זכות יסוד והתקהלויות הן דבר בעייתי". הוא הוסיף: "אני מעלה את הנושא של התקהלות ברכבים. בתקנות אין אופציה כזאת".

"אני פונה למשרד המשפטים ולנציגי הקואליציה שאינם פה תאפשרו משהו שיאפשר אכיפה. לא תהיה אכיפה אם היא תהיה כוללנית", הדגיש, "חוק צריך להיות גם חכם. מי שחושב שהמשטרה תוכל לאכוף את התקנה - לא יודע על מה הוא מדבר". סגלוביץ' הסביר: "אתם חושבים ששוטרים יכנסו לישיבת ויזניץ לפרק אותם? זה לא יקרה. החוק אומר את המקסימום האפשרי ולא ראוי למה נכון. ראוי שמשרד המשפטים יחשוב ויעשה מעשה ויכניס תיקונים. לא סתם כסאות הקואליציה ריקים. הם מתביישים לשבת כאן".

קורונה - המשטרה אוכפת את התקנות בקהילת ויזניץ' בחיפה. צילום: דוברות המשטרה

חבר הכנסת עופר כסיף, שדיבר אחריו אמר: "אני חוזר ואומר שמדובר בחוק פשיסטי. מיד לאחר שהחוק הפשיסטי עבר, ראש הממשלה כבר מדבר על צמצום הגבלת המרחק ל-200 מטרים. מי שחושב שזאת רק אמירה מקרית טועה. יש פה כוונה ברורה ותראו שזה יגיעו לוועדה". חבר הכנסת אלי אבידר המשיך: "המטרה הי חידה שלו למנוע את תחילת המשפט".

ח"כ כסיף השיב - "חד משמעי . המטרה להטיל משטר טרור. ממשלת ישראל הכריזה מלחמה על אזרחיה והאזרחים צריכים להתגונן מפני הממשלה שהפכה לאוייבת שלהם. באתר החקיקה הממשלתית פורסמה כבר טיוטה לצו שירות מילואים - מתכוונים להביא לאישור תקנה שתאפשר גיוס של חיילי מילואים כדי למנוע או לאכוף איסור על הפגנות. משטר צבאי!". ח"כ אבידר הוסיף: "חיילים עם נשק בהצלב יפטרלו ברחובות ירושלים".

ח"כ קארין אלהרר אמרה: "אני רוצה לחשוב על השוטר או השוטרת שיצטרכו להגיע לסוכה של אנשים לבדוק עם סרגל ולפרק את הסוכה. כל מה שהטענות עושות הם פוגעות עוד יותר בחוסר האמון של הציבור. שמעתי את ראש שירותי בריאות הציבור, שאמרה הבוקר כי משרד הבריאות אומר שמונעים טיסות כדי לשמור על שוויון לא מסיבות אפידימיולוגיות". לדבריה, יש פה עניין של תודעה. אני אומרת ופונה בתחינה כמעט תוותרו על התודעה ותעברו לטפל במגיפה. התודעה היא לא העניין כרגע.

ח"כ מיקי לוי הוסיף בדיון: "תדעו לכם. זה חוק שדגל שחור מתנוסס מעליו. זו פגיעה אנושה בכבוד האדם וחרותו. יש לי טענה לאנשי משרד המשפטים שנותנים לממשלה להשתולל. אני לא שומע אתכם - אתם מאפשרים במדינה דמוקרטית לפגוע פגיעה אנושה בחרותו של אדם". הוא הסביר כי "נכון, צריך להילחם במגיפה, אבל צריך גם איזונים, ואתם לא הבאתם איזונים. אני  חוזר על ההצעה לאפשר לקיים הפגנות בכלי רכב". 

לוי פנה בהמשך דבריו לחברי הכנסת של כחול לבן: "ייזכר לכם לעד שנתתם לזה יד. אתם מבקשים משוטרים בני 21-22 לאכוף את זה - להיכנס לתוך סוכה, לבצע מעצרים ולתת דוחות. אני אומר לכם הם לא יצליחו לעשות את זה. הסגר הזה לא יהיה מושלם. הציבור איבד את אמונו בממשלה הנוראית הזאת. שלא תעיזו לבוא בטענות למשטרה. ממשלה מטורפת".

אבידר הסביר כי "לפני שנצביע על התקנות ראוי שנקבל פעם אחת תשובה לגבי אחוזי הנדבקים בהפגנות. אם המשלה תטען שאין בידיה ראוי שהועדה תקבל נתונים מהפגנה במוצ"ש הקרוב. אם לא ראוי שכולנו נצביע נגד התקנות ולאפשר לממשלה להגיש מסמך כזה תוך שבוע כדי לשמר את אמון הציבור".

לדבריו, הממשלה מצויה בניגוד עניינים. "במצב כזה ראוי היה שההחלטה על הגבלת ההפגנות תתקבל על ידי גוף מקצועי ובלתי תלוי, ותאושר על ידי הדרג הפוליטי", הסביר, "ראש הממשלה מצויד בניגוד עניניים אישי. הוא לא היה רשאי להשתתף בהצבעה בממשלה ובוודאי לא לקחת חלק פעיל בהתקנת התקנות בקשר להפגנות. מדובר בהפרה של כללי מנהל בסיסיים. התקנות לא מידתיות".

ח"כ יאיר גולן הסביר בדיון: "לא יכול להיות שאנחנו גוזרים גזירות שוות על כל הציבור. מה שממשלת ישראל עושה פה זה מצג שווא. גם כשאני מסתכל על הנתונים הכי עדכונים של משרד הבריאות כמות הנדבקים לאלף איש ברמת גן היא 3.55. בראשון 5.14. בחיפה 4.33 לעומת זאת במודעיין עלית 27.3. בבני ברק 23.46. אני לא בא להתגולל על הציבור החרדי אבל איך יכול להיות שמול הפער האדיר הזה אנו גוזרים גזירה שווה על כל הציבור הישראלי? אין בזה היגיון ואין בזה שכל".

לטענתו, יש פה אינטרס מובהק של נתניהו ליצור תחושת חירום יותר ממה שהיא באמת. אני פונה לשכל הישר ולהגיון המקצועי. "איך זה יכול להיות שאנו גוזרים על כל הציבור גזירה שווה. זה פשוט עוול בלתי מקתבל על הדעת ביחס לאזרחי ישראל", הסביר, "המטרה היחידה היא למנוע את תחילת המשפט".

ח"כ תהילה פרידמן (כחול לבן) הוסיפה: "בירושלים הוקמו סוכות במאה שערים לאלפי אנשים. שם לא תהיה ברירה אלא לאכוף את זה כי אין ברירה. כי ביום כיפור היו 4,000 איש בבית מדרש של וזניץ'. אם קהילה מחליטה להתאבד זה לא עניין פרטי שלה. בסוף זה מתנקז לבתי החולים של כולם".

ח"כ ניצן הורוביץ: "האיסור על קיום הפגנות הוא לא חוקתי. הוא חוק שמעמיד אותנו בפני מבחן קשה ביותר. בצה"ל מלמדים מה זה פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה. הממשלה עשתה כאן דבר שלא יעשה - 20 איש ליד הבית זה לא הפגנה זה מפגן של ועד הבית. לא נקבל את הדבר הזה".

הפגנה מול הכנסת במחאה על החוק להגבלת הפגנות (צילום: רויטרס)

סגן שר הבריאות יואב קיש אמר בדיון: "רציתם נתונים עדכנים. שברנו בזה הרגע שני שיאים - עברנו את רף 9,000 החולים המאומתים, אנו עם 67 אלף בדיקות. אחוז המאומתים 13.5 אחוז. יש שיא שלילי גם במספר הקשים המאושפזים - 854". הוא הוסיף כי "נכנסו למצב חירום מיידי. אתם מדברים על המצב הכי קשה במדינת ישראל. לא היינו במצב הזה מעולם בקורונה או בכל תחלואה אחרת. מדינת ישראל וממשלת ישראל - נכשלנו ביכולת ביצוע מגבלות דיפרנציאליות".

"הובלנו מהלך שהיה לפי תחומי עשייה כאלה ואחרים, לוביסטים בוועדה אחרת מנעו מאתנו להוביל מהלך של סגירת סוגי עסקים כאלה ואחרים - חדרי כושר ומסעדות שאמרו למה רק אותנו", הוסיף סגן השר, "אני לא מתחמק, נכשלנו גם בדיפרנציאליות של אזורים. מגזרים מסוימים לחצו, כולל החרדי, למה רק אני. נכשלנו גם ברמת הציבור. כשאמרנו שחתונות זה מדבק וסגרנו אולמות אירועים חשבנו שזה בדרך". 

קיש הסביר עוד כי "נוצר אירוע עם תחלואה בלתי נשלטת. מדינת ישראל לא הוכיחה יכולת טיפל דיפרנציאלית בתחלואה, ואתם עדיין רוצים לקחת אותנו אחורה. זה בעיני הזוי. אנו במצב חירום מיידי. גם במצב הזה אתם יודעים אנו לא מונעים איסור מוחלט על תפילות ועל הפגנות ועל הפרנסה. לכן, לגבי מה שאמרתי יציאה מהסגר אני מאוד מקווה שנלמד את הלקח ואיפה שיהיה אדום יהיה סגור ואיפה שיהיה פתוח יפתח במגבלות".

הוא התייחס לסוגיית הנסיעה ברכב ואמר: "אני לא אומר שאפידרמולוגית זה בעייתי, אבל וזה האבל הגדול, גם התו הסגול מאפשר יחסית בביטחון נוח לעבוד במפעלים אבל אנו מונעים את זה. אני מדבר על זה שבסופו של דבר היציאה של המכוניות מהיישוב היא פתח שלא מאפשר לנו למנוע תחלואה. אם נאפשר לאנשים לצאת, אז נאפשר לכל מיני תחמונים שונים ולא נוכל לשלוט באירוע".

סגן שר הבריאות יואב קיש בדיון בוועדת החוקה

"אם אתה פותח את זה, אז כל אחד יפעל כפי שנראה לו, לכן זה לא בא בחשבון", הוסיף סגן השר, "אנשים ינצלו לרעה את הנסיעה בתוך היישוב, וזה יביא אנשים להתקהלויות והתחברויות מעבר לאלף מטר. הלוואי והייתי ודע שכל מי שנכנס לאוטו שלו זה כל מה שעושה. אבל אני יודע שבמקרים רבים ינצלו את זה לעבור על החוק. אני לא רוצה שבן אדם יתפלל שני קילומטרים מהבית שלו". 

כאמור, התקנות החדשות, כוללות בין היתר איסור על שהייה בסוכה של אדם אחר, והטלת קנס בסך 500 שקלים על עבירה זו. כמו כן, הדיון צפוי לעסוק בהגבלת ההפגנות למרחק אלף מטרים מהבית, מניעת תפילות משותפות במבנה, פעילות ספורטאים והגבלות נוספות על שוק העבודה. 

כזכור, תקנות שהותקנו בהתאם ל'חוק הקורונה הגדול', יוגשו לוועדה של הכנסת, שתהיה רשאית לאשר את התקנות כולן או חלקן, או לא לאשרן או לשנות את תקופת תוקפן בתוך 24 שעות. ככל שלא התקבלה החלטה בפרק הזמן הזה – יתפרסמו התקנות וייכנסו לתוקף עם פרסומן (בתום 24 שעות ממועד קבלת ההחלטה), והוועדה בכנסת תקיים דיון בתקנות ותחליט אם לאשרן, בתוך שבעה ימים – בנוגע להגבלות החלות על המרחב הפרטי והציבורי, או בתוך 14 ימים – בנוגע להגבלות על פעילותם של עסקים ומקומות הפתוחים לציבור.

התקנות המדוברות אושרו בתום ישיבת ממשלה טלפונית, שקדם לה דיון ארוך בקבינט הקורונה, בו התרחש עימות בין גנץ לנתניהו. כמו כן, פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו, המליץ במהלך הדיון להגדיל קנסות על הפרת הסגר - בעיקר על עסקים המפרים את ההנחיות. על פי הצעתו, הקנס על אי עטיית מסכה יעלה ל-1,000 שקלים, מי שיפר בידוד או יפתח עסק בניגוד לתקנות ייקנס ב-10,000 ש"ח, והקנסות על קיום אירוע רב משתתפים או על פתיחת מוסד חינוכי בניגוד לתקנות יעלו ל-50 אלף שקלים.

ח"כ מיקי לוי: "האזרחים לא מצליחים להבין את התקנות"

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם), חבר ועדת החוקה בכנסת, סיפר לליאת רון ואלון גל ב-103FM על הדיונים בוועדה. הוא הבטיח כי חברי האופוזיציה ילחמו בהגבלות החדשות שאושרו אמש בישיבת הממשלה: "נפעל להמשך פעילות ההפגנות".

רון: "ועדת החוקה התכנסה לדיון בתקנות שאושרו אתמול בלילה בישיבת ממשלה טלפונית. אתם באופוזיציה תקפתם במלוא הכוח את התקנות, אז תקפתם, אתה יודע. אנשים מנסים להבין את ההיגיון, אנחנו ממש מתקשים. אני מניחה שגם אתם. יש איזה שהוא עניין של איסור שהייה של יותר מאדם אחד בסוכה, שכבר הבנתי שיו"ר ועדת החוקה (יעקב אשר) דיבר עם משרד הבריאות מאחורי הגב של הממשלה, והגיע איתם להבנות שאם יש שתי פאות פתוחות, מותר 20. האם זה לא אותו כרסום נאה ונעים לאוזן שאנחנו שומעים כל פעם שמתחיל סגר, כשכל מגזר מתחיל להרחיב את הסוכה?".
"להגדיל אותה, לשפר אותה. כן, זה מה שהביאו לעולם במשך היום. עדיין לא הובא להצבעה, זו עוד דרך לכרסום בתקנות האלה שמ-11:00 בבוקר אנחנו יושבים עליהן. עדיין לא הגענו לכדי סיכום, עדיין לא הגענו לידי הצבעה".

רון: "לידי קללות כבר הגעתם?".
"מכיוון שכל הבוקר היו רק חברי האופוזיציה, רק עכשיו מצטרפים השאר, אז אנחנו פחות או יותר בדעה אחת. באמת התקנות האלה מפרטות את האיסור האסור והמותר, יותר אישורים ושלילת החופש מאשר מה מותר. צריך להיות חצי עורך דין כדי ללכת ולעבור על 22 עמודים של תקנות ואיסורים. החוק הזה הוא נוראי, אני אמרתי הבוקר שדגל שחור מתנוסס מעליו, הוא פוגע פגיעה ישירה בכבוד האדם וחירותו. באתי בטענות לאנשי משרד המשפטים שהיו איתנו בוועדה עצמה, ואמרתי שהם לא דאגו מספיק לעשות את האיזונים בין הצד הבריאותי, בהחלט שצריך להילחם במגפה הזו, לבין שלילת חירותו של אדם. למשל, יואב סגלוביץ' ואני טענו, וזה היה רעיון של יואב, לבוא ולעשות הפגנות בתוך כלי הרכב. אני באתי ואמרתי, 'אפילו נבקש אישור מהמשטרה עצמה מכיוון שזה נחשב לתהלוכה. תנו לנו לקיים את התהלוכות האלה, לא יירדו מכלי הרכב. יבואו, ימלאו את חובתם, את רצונם, את חירותם, מה שנקרא', גם לזה כרגע אין הסכמה. במשרד הבריאות הודו שאין בזה שום סיכון. אבל ממה הם חוששים? שאם יהיו בכלי רכב, אז זה ייפרם. אבל אי אפשר להמשיך ולחיות כך".

גל: "אני לא מסכים איתך. אתה חייב להבין שברור שאם מותר רכבים, אז אני אצא מהרכב ואסע לאיזו התכנסות שבא לי, ואם ישאלו אותי, אז אני אגיד, 'אני בהפגנה ברכב בדרך ל...'
"מכיוון שאני מקצוען, אמרתי, 'אנחנו נבקש גם רישיון, גם את תחילת המסלול, גם את סופו, גם את הזמן הדרוש'.

רון: "וסיסמה".
"מה, באמת? נו, מי שירצה לצאת שיצטרף אלינו".

רון: "ההנחיות האלה יש איתן בעיה כיוון שהציבור מתקשה להבין אותן מלכתחילה. אז בוא ננסה ללכת תקנה, תקנה ולהבין מה הבעיה. הסיפור של ההפגנות אנחנו מבינים, נכון? אנחנו לא רוצים להגיע למצב שלא ייתכנו הפגנות, ומנסים למצוא איזו שהיא דרך ביניים יצירתית. האם לחברי הקואליציה יש דרכים אחרות? נניח לא מכוניות, במרפסות, בצמתים". גל: "עד קילומטר כרגע מותר להפגין".
"כן, אבל עד 20 איש במרחב הפתוח, ולא בקפסולות שעולות מעל 10 איש. יש גם לעניין הזה הוראות. אני מחזיק את התקנות עצמן - עמוד 7, איסור התקהלות במרחב הפרטי והציבורי, או עסקי, הוראות שעה וכו'. לא יקיים אדם ולא ישתתף בהתקהלות, כולל התקהלות בתפילה, טקס דתי שמספר האנשים בו עולה על ההתקהלות המותרת'. מה מספר האנשים? עד 20 איש בשטח פתוח ועד 10 אנשים במבנה. ואם יש גם שטח פתוח ומבנה יחד, עד 20 איש כולל, לא 20 פלוס. זה לא פשוט להבנה, האזרחים לא יצליחו להבין את זה, ויש כאן עניין של התקהלות מותרת".

גל: "היה פה יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט (יעקב אשר), והוא אמר, 'כשאתה צריך להגדיר כל כך הרבה דברים, זה בלתי נמנע, אין מה לעשות".
"אני ממצפה מממשלה שמביאה תקנות כאלה - שהן לשעת חירום, ככה הן קראו להן - שיפשטו את העניין לאוזנו של האזרח מן השורה".

רון: "קודם פתחתי את התוכנית בסיפור על שוטר שלא מבין בעצמו את התקנות ופוגע בפרנסה של אישה קשת יום. השוטרים עצמם לא מצליחים לעמוד בפרץ התקנות, שפעם ראשונה באמת עמד בגב זקוף ראש הממשלה החליפי ואמר, 'אתם משגעים את האזרחים, כל שתי דקות אתם משנים את ההנחיות'. עזוב אותנו, המשטרה כבר לא יודעת מה רוצים ממנה".
"חד משמעית. המשטרה אובדת עצות, אני אומר לכם את זה כבעל מקצוע. המשטרה אינה יכולה מקצועית לקיים את הסגר באופן מושלם. המשטרה היא לא המפתח, גם אמרתי היום בוועדה, הממשלה צריכה לשבת ולעשות חושבים איך לקנות חזרה את אמונו של הציבור. הציבור איבד את האמון בממשלה, זו הרעה, הבעיה. אם הציבור לא ישתף פעולה, יכולים להביא מיליון ואחת תקנות, זה לא יעבוד, וגם לא האכיפה, כמה שהיא תהיה צמודה, והיא מקור לבעיות ולחיכוך בין השוטר שעומד במחסום או עוצר את המכונית לבין האזרחים. ראינו את התמונות הבאמת לא טובות האלה, אבל אל לנו לבוא רק למשטרה בטענות, צריך לבוא גם כן לעצמנו, ובעיקר לממשלה שלא מפשטת את ההוראות האלה. אני מחזיק את ההוראות ביד, וכשאתם שואלים אותי, אני כל פעם מפשפש והולך לתקנה שאתם שואלים אותי עליה. זה לא פשוט לתרגום, בוודאי ובוודאי לא להבנתו של האזרח מן השורה".

רון: "מה הסיכוי שזה יאושר?"
"כרגע הקואליציה מגייסת רוב. אנחנו נתנגד, נשמיע את דעתנו, אולי נצליח לגייס כמה חברי כנסת מכחול לבן, לדבר אל ליבם".

רון: "שמעתי שחיימוביץ' קצת רכה".
"כן, אבל היא לא באה היום להצביע בוועדה. נטלו ממנה את הכוח הזה. לכן, אם שניים רק יבואו ויגידו, 'חברים בואו נשנה תקנה אחת' - לצורך העניין, ושיבחרו מה הם רוצים, בסדר? תראו איזה לארג' אני - 'שעניינה חירותו של הציבור..."

גל: "מה השורה התחתונה, מותר להיות בבלפור בשבת או אסור?"
"בכל מקרה אי אפשר, התקנות הן תקנות לשעת חירום, הן ל-14 יום, אבל מכיוון שהן לשעת חירום, הממשלה לקחה לעצמה את הסמכות כל שבוע להאריך אותן מחדש עד ל-21 יום".