פתיחת מחלקות קורונה נוספות בבתי החולים הפכה לשגרה, ובתי החולים מוצאים עצמם בפתח החורף ועונת השפעת הצפויה במחסור משווע של כוח אדם וציוד במחלקות הפנימיות, שחלקן מוסבות למחלקות קורונה.
נכון לאתמול, מספר אנשי הצוות הרפואי שנמצאים בבידוד עומד על 3,038, יותר משליש מהם (1,038) רופאים ואחים.
בית החולים שבו מאושפזים מספר חולי הקורונה הגדול ביותר הוא הדסה - 146 חולים נכון לאתמול. מתוכם, 66 ביחידות לטיפול נמרץ במצב קשה וקריטי, 17 מהם מונשמים. במרכז הרפואי לגליל בנהריה מאושפזים נכון לאתמול 100 חולים, כמחציתם (51) במצב קשה. 20 מהם מוגדרים במצב קריטי.
פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה פנימית בהדסה עין כרם, מסביר: "למרות שיעורי תמותה גדולים יותר בבני 70 ומעלה, יש תחלואה רבה, ולעתים אשפוזים ממושכים, בקרב אנשים צעירים. אנחנו רגילים לראות את המספרים של חולים שמצבם קל, בינוני, קשה וקריטי, אבל יש מספר נוסף שלא נספר, והוא חולים שהחלימו מקורונה. מלבד העובדה שה־PCR שלהם הפך חיובי, הם מגיעים למחלקות פנימיות רגילות ולטיפול נמרץ 'רגיל' לאשפוז ממושך, ולא מעט מהם יגיעו לשיקום ארוך, אם יהיו מיטות שיקום".
"בשבועות האחרונים היו פרסומים שונים על התפוסות במחלקות", אומרת ד"ר איילת רז, מנהלת אחת המחלקות הפנימיות ברמב"ם, "לכאורה, המחלקות לא מלאות. אז זהו, שלא. הפטנט נקרא: שחרורים מואצים מהמחלקות. זה אומר פשרה. זה אומר לשלוח הביתה חולים שבעבר השארנו לאשפוזים, כדי לסיים את הבירור הרפואי במצבם ולשחררם במצב טוב יותר. המשמעות היא פגיעה בפועל בחולים השגרתיים. בחולי סוכרת, יתר לחץ דם, חולי סרטן, מושתלים, בחולי תחלואת המוח, שרבים מהם מטופלים אצלנו במחלקות הפנימיות, בסובלים מזיהומים, מדלקות, ממחלות מידבקות ועוד. אין ברירה".
לדבריו של פרופ' אבישי אליס, מנהל מחלקה פנימית בבילינסון ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, "מה שמוסתר מעיני הציבור ומעיני מקבלי ההחלטות זאת הירידה הדרסטית ביכולת בתי החולים לטפל בחולים השגרתיים, כי אין לנו מספיק רופאים פנימאים במחלקות, כי אין לנו מספיק אחיות, אין לנו די כוחות עזר ופארא־רפואה, ואין לנו די מיטות אשפוז. אין לנו די מחלקות. הפסקת ניתוחים אלקטיביים או פתרון של אשפוז בבתי החולים הפרטיים לא ישנו מהותית את הדברים, כי רופאים ומחלקות פנימיות זאת התמחות ולא רשימות כוח אדם וציוד שיש למלא ולהשלים".