הירידה בתחלואה טרם השפיעה על העומסים בבתי החולים: על אף הדיווחים היומיים של משרד הבריאות על ירידה בכמות הנדבקים בקורונה, בבתי החולים טרם רואים את ההשפעה על העומסים, וכן על השחיקה של הצוותים הרפואיים במערכת האישפוזית. ד"ר גדי סגל, מנהל מחלקה פנימית ט' בבית החולים שיבא תל השומר העיד על כך בתוכניתם של בן כספית וינון מגל ב-103FM, וקיווה: "בעוד שבועיים נזכה לראות את הפירות של הירידה במצב התחלואה בקהילה - וגם בבתי החולים יהיה פחות עומס".
לא יקרה מצב לדעתך שמתישהו החולים יתחילו לקבל טיפול פחות טוב בשל העומסים?
"אני מאמין שהצוותים נותנים טיפול הכי טוב שהם יכולים, ושחיקה היא שם המשחק ברפואה בכלל, וברפואה פנימית בפרט. השחיקה לא זרה לנו, וזה לא דבר חדש. אני חושב שברמת המיקרו המטופלים בהחלט מקבלים טיפול לעילא ולעילא. ברמת המקרו, אני חושב שהמערכת הולכת ונחלשת ומתדלדלת. אין מה לעשות - אם 40 אחוז מהחולים והמשאבים מופנים לקורונה, אין יש מאין. ודאי שאיכות הרפואה הציבורית יורדת מדרגה ואנחנו נספוג את גל ההדף הזה בהמשך, אבל אני חושב שזה תוצאה שאפשר היה לנחש אותה מתוך המגפה הזאת. הלוואי ולא היינו נמצאים בתוך הגל השני המאוד גבוה הזה, ומקווה מאוד שכולם מסיקים את המסקנות הנכונות לגבי ההימנעות מהגל השלישי".
מהן המסקנות הנכונות?
"מאוד פשוט: לעטות מסכה ולהימנע מההתקהלות, זה הכול".
אתה זורם עם ההנחה שאם כל אחד יעטה מסכה זה יוריד 89 אחוז מההידבקות?
"אם אני זורם עם זה? זו עובדה".
בן לקח לזה זמן להתגבש, בהתחלה משרד הבריאות אמר שמסכות זה שטויות.
"אני חושב שגם אם מישהו אמר כזה דבר, זה דבר שאפשר להתעלם ממנו. מסכות לבידוד טיפתי זה דבר שאנחנו משתמשים בו הרבה מאוד בכל שנה נגד שפעת. זו לא המצאה חדשה. מה שמבלבל עם הווירוס הזה, זה שהוא עדיין עובר כמו שפעת, אבל המחלה עצמה שונה וקשה בהרבה".
להתפלל מחוץ לבית כנסת זה התקהלות? ההפגנות?
"יש חוקים שצריך לשמור. בעיניי, אין הבדל בין הפגנה, לתפילה, לכינוס. אין שום הבדל".
בכל מקרה זה דומה.
"אם יורשה לי להגיד משהו לא בתור רופא, אלא בתור אזרח: הפגנה ותפילה הם שניהם רצונות של אנשים להביע את האידאולוגיות שלהם. אני חושב שאסור לבלום את זה, אבל צריך לדאוג שזה יקרה במצב שאנשים לא נדבקים ולא מדביקים".
איך המחלה עובדת?
כל אחד שחולה אומר שחווה דברים אחרים - אחד משתעל, אחד עם חום, אחד עם כאבים ברגליים. לאחרים לא היו סימפטומים. מה קורה עם המחלה?
"יש לה שלושה שלבים בגדול. שלב קל, שהוא ויראלי. שלב בינוני שהוא דלקת ריאות, ושלב קשה של אי ספיקה של מערכת הנשימה. בשלב הראשון של מחלה ויראלית, הווירוס מתרוצץ ברקמות ומתרבה, וכל אדם מגיב לזה אחרת. כנראה שנטייה גנטית קשורה להתפתחות של הווירוס בגוף. למי שיש נטייה גנטית לחלות, יכול לפתח תופעות של כאבי שרירים, קוצר נשימה, עייפות קיצונית. צריך לזכור שאנשים הם לא העתק אחד של השני, ויש טווח מאוד רחב של סימפטומים. למרות זאת, בסוף זה די דומה - חולשה משמעותית, קוצר נשימה במאמצים, אובדן של חוש טעם וריח, כאבי שרירים, חום. זאת כן מחלה מאוד דומה לשפעת שאנחנו מכירים. כשהמחלה עוברת לשלב הבא שלה הן נפרדות לגמרי".
יותר קריטי?
"כשהסטורציה יורדת, כן".
יש מקרה בארץ של מישהי שנדבקה בפעם השנייה, זה אירוע נדיר או שנמצא את עצמנו מול מוטציה?
"אני לא יודע. אני לא יודע אם היא נדבקה בפעם השנייה. אנחנו לומדים את הווירוס הזה, הוא חדש, וזו קבוצת וירוסים שלא הייתה פה בארץ. הבדיקה שמאבחנת אותו היא לא בדיקה של כן או לא, זה לא שחור או לבן. אתה מקבל ערכים. עד כמה היה קשה לזהות את הווירוס בבדיקה, ולפעמים המטוש תופס יותר או פחות, מזהה יותר או פחות. אז בחלק מהמקרים נותנים אינטרפרטציה של זיהום שני, אבל אני לא בטוח שזה המצב".