בשיחה עם ענת דוידוב בתוכנית "איפה הכסף" ב-103FM, סיפרה חברת הכנסת וחברת ועדת הקורונה, יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), על דעתה לגבי דרך ההתמודדות עם נגיף הקורונה בממשלה, ועל השינויים שיש להחיל בהקדם. "אני מזמן אומרת שמשרד הבריאות זה לא גוף שאמור לתכלכל אירוע בסדר גודל כזה, הם לא מסוגלים לא מבחינת כוח אדם ולא מבחינת התפיסות עולם, בגלל אלף ואחת סיבות. מזמן היינו צריכים להעביר את זה לפיקוד העורף", אמרה והוסיפה: "אנחנו צריכים לנהל את האירוע וללמוד לחיות איתו. יהיו נדבקים, ואין מצב שאנחנו נגיע לאפס נדבקים".
מה שלומך?
"את האמת, זה מורכב. לטפל בילדים בבית כשאני בכנסת, ובכלל הסיטואציות בהן אנחנו כמדינה נמצאים, אני לא יכולה להגיד ששלומי טוב. עניתי לך בכנות".
בסדר. אני מבינה. זה נהוג לשאול היום מה שלומך. בינתיים, קבינט הקורונה לא יתכנס כי יש שם חילוקי דעות, וזה עושה לנו נזק. מה את אומרת?
"מה חדש שהם מתקוטטים כמו שני ילדים על צעצוע? זה כבר מזמן לא ענייני, והכל נעשה משיקולים פוליטיים ואישיים, שיקולים סקטוריאליים, עבודה זרה לחלוטין. אני רוצה לדעת איך העסקים פותחים ביום ראשון ואיך הילדים הולכים למסגרות, אני רוצה לדעת איך עסקים פותחים. על מה הם מתקוטטים? נראה לי שהם בעצמם לא מבינים. זה נזק אדיר.
מצד אחד יש עובדים שצריכים לעבוד, ומצד שני יש ילדים שיושבים בבית אז אי אפשר להשתחרר. מה אמורה לעשות אותה האמא שהיא בעבודה חיונית וחייבת לעבוד, ויש לה ילדים קטנים שאין מה לעשות, הם לא יכולים להישאר לבד בבית? אני אחדש לך משהו, יש לנו צוותים רפואיים שהממשלה אמרה שיהיו להם מסגרות לילדים. זאת אומרת, הממשלה אמרה שלילדים לעובדים חיוניים יהיו מסגרות. זה קרה, אבל אותה אחות או אותה רופאה צריכים לשלם עבור ילד 125 שקלים ליום זה הזוי. זה לא יכול להיות. מצד אחד הם חייבים לעבוד, אבל...".
אבל מה נשאר להם מהשכר? זה אוכל להם נתח מאוד גדול.
"בדיוק. תראי, לגביי מה שקורה במשרד הבריאות אני מזמן אומרת שמשרד הבריאות זה לא גוף שאמור לתכלכל אירוע בסדר גודל כזה, הם לא מסוגלים לא מבחינת כוח אדם ולא מבחינת התפיסות עולם, בגלל אלף ואחת סיבות. מזמן היינו צריכים להעביר את זה לפיקוד העורף, אבל אני בספק אם זה יעבור.
יש על זה מחלוקות ויש מרד ראשי ערים. בכרמיאל למשל, ראש העיר החליט שהוא פותח את מערכות החינוך וגם עסקים כרגיל. יש מרד בשלטון המקומי על כל העסק הזה. אני אומרת דבר כזה - כשרצו להכניס אותנו לסגר לפני חודש היו 70 אלף בדיקות כל יום וראינו מספרים של שש, שבע, ואפילו שמונה אלף נדבקים ביום. זרקו לנו כל הזמן מספרים והייתה הרגשה נוראית, כאילו יש לנו גופות ברחוב.
עכשיו אנחנו במצב בו אתמול היו 20 אלף בדיקות, ולכן את רואה הרבה פחות נדבקים. מדברים איתנו על מספרים בשעה שמדברים על 2,000 נדבקים או 5,000 נדבקים, זה לא רלוונטי. אנחנו צריכים לנהל את האירוע וללמוד לחיות איתו. יהיו נדבקים, ואין מצב שאנחנו נגיע לאפס נדבקים. זה לא קורה, וזה גם לא יקרה.
אני כבר כמה חודשים דורשת לפרסם את מדיניות הבדיקות - איפה הם בודקים, איך הם דוגמים, הם בודקים את כלל האוכלוסייה? אם בודקים בתל אביב או בבני ברק התוצאות יהיו שונות לחלוטין. כבר כמה זמן שלא הצלחתי להוציא ממשרד הבריאות מה מדיניות הבדיקות. האם יש קריטריונים? איך עושים את הבדיקות?
היום פרופ' גרוטו אמר שבעזרת השם בלי נדר רק בשבוע הבא הם יפרסמו את המידע ויגידו לנו איזה היגיון מסתתר מאחורי הבדיקות. הרי זה לא מספיק רק מספר הבדיקות, זה כמו סקר שמזמינים, והוא חייב להיות אובייקטיבי ואמיתי".
הבנתי.
"עוד הערה קטנה: היום איגוד הבריאות העולמי פרסם שהסגר לא יעיל ושהם ממליצים למדינות לא להשתמש בסגרים. הרי הנזק, במיוחד לאוכלוסיות המוחלשות, הוא עצום".
אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו, אבל רוצה לשאול אותך לסיכום מה המשמעות של ועדת הקורונה כשהיום פשוט לא מתחשבים בכם.
"תראי, צריך להסביר, נכון, קיצצו לנו בסמכויות כי אנחנו, למרות הרוח של הממשלה, הפגנו פה עצמאות מצוינת. מה שלא קורה בכנסת. מצד שני, ברגע שועדת הקורונה מתכנסת וזה משודר בכל הערוצים והאתרים המובילים אנחנו מצליחים להוציא נתונים שאף אחד אחר לא חושב עליהם. בזה אני מחזירה את אמון הציבור כי יש גוף אחר שמדבר את האמת וחושף את האמת".