יו"ר אסותא פרופ' שוקי שמר הכחיש היום (חמישי) בשיחה עם סיון כהן את התפטרותו מהצוות המייעץ לפרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו. "ממש לא, קודם כל אין לי מה להתפטר, זה צוות התנדבותי, זה לא מינוי. דבר שני, הייתה לנו השבוע ישיבה, השתתפתי, מעולם זה לא עלה על דעתי ואני לא יודע מאיפה זה בא", אמר בראשית השיחה.
אני שומעת אותו הבוקר כועס מאוד, מדהים מה האיש הזה עבר מאז שהוא מונה לפרויקטור, אבל משהו בין כעס לבין חוסר אונים. מה אתה חושב על מה שקורה עכשיו? ההחלטות נדחות ונדחות, והנה עוד ועוד יום, ועוד אדם מאבד את העסק שלו ועוד הרבה יותר מזה.
"אנחנו נמצאים במצב באמת מאוד מורכב, שלא ידענו אותו לא פה ולא בעולם, עם נגיף מתעתע, עם תחלואה שאנו גם בוחנים בעולם, כמעט לא חשוב איזה בשיטה מדינה כזו או אחרת נהגה, התחלואה גואה והולכת, אלא אם את מסתכלת על מדינות במזרח הרחוק בהן היו פעולות מאוד דרסטיות".
הוא הסביר ב-103FM כי "סגר זאת לא אסטרטגיה ואפילו לא טקטיקה כי אם את רוצה למנוע היום תאונות דרכים, תמנעי נסיעה בדרכים ולא תהיה לך ולו תאונה אחת. כאשר התחלואה הייתה במימדים כאלה שסיכנה את מערכת הבריאות, לא הייתה כנראה ברירה ונכנסו לסגר כפי שנכנסו". לדבריו, עכשיו החוכמה, שהיא לא פשוטה, היא איך יוצאים מהסגר הזה ולא מגיעים לסגר שלישי. "לכן גם על בסיס הפקת הלקחים של היציאה מהסגר הראשון צריך לעשות את זה בתבונה מתוך ניסוי וטעייה ומתוך זה שעושים צעד מסוים, בוחנים אותו", הוסיף פרופ' שמר.
אבל דיברנו לא מעט על היערכות. זאת אומרת, סגר נותן לך להרוויח זמן על זה אין ספק, ראינו את זה בסגר הראשון לא נערכו כמו שצריך והגענו לסגר השני. שוחחתי השבוע עם מומחי בריאות שאמרו שהיה צריך להיערך ועכשיו להרוויח זמן, אין היערכות מספקת ואנחנו נמצא את עצמנו לא משנה איך נצא מהסגר הזה, גם בסגר שלישי.
"נכון, אני לגמרי מסכים איתך ועם אותם מומחי בריאות. אני חושב שכבר היינו צריכים להיות מוכנים היום בנושא של בתי הספר, אבל יחד עם זאת, אני רוצה לומר שאני חושב שכל נושא החינוך מול המגזר העסקי זה די סערה בצלוחית של מים, מתעסקים בנושא חשוב ומורכב לכשעצמו אבל לא מתעסקים בעיקר ותיכף נדבר עליו. לגבי הנושא של בתי הספר, אני חושב שאפשר לקצר לוחות זמנים אם יטילו את המשימה הזאת על ראשי הערים. ראש עיריית מודיעין שהוא יו"ר השלטון המקומי אומר, תנו לנו את זה כראשי ערים, תנו לנו את ההנחיות ותגידו לנו מה צריך לעשות, ואנחנו נפתח את בתי הספר בצורה הכי טובה ונמנע את התחלואה ככל האפשר".
הוא המשיך וסקר את המצב הנוכחי במערכת החינוך: "כרגע המצב העובדתי הוא שצריך לקצר את לוחות הזמנים ולפתוח את כיתות א'-ב' די מהר. לגבי העסקים - כאשר רוצים לראות ולא לפתוח את הכל בבת אחת אז מעמידים את זה היום מול פתיחת בתי הספר. ממילא בתי הספר כרגע זה נושא שנדחה אז לי באופן אישי קשה להבין את זה". פרופ' שמר הוסיף: "הבעתי את דעתי בנושא מדוע לא יכולה להיות החלטה לפתוח את המגזר העסקי, החנויות, בוודאי ברמה או של טייק אוואי או ברמת התו הסגול ולאפשר לאותם עסקים לחיות, להעביר חמצן לעסקים שלהם, אבל אני חושב שבסופו של דבר זה יקרה".
יו"ר אסותא העריך כי בשבוע הבא תתקבל החלטה לגבי המגזר העסקי. "זה חשוב לכלל הכלכלה, כי כאשר אתה לא מוכר דבר אין מי שייצר אותו. אני איש בריאות ולכן אני לא צריך להתעסק בנושא הכלכלי, אבל אנו באים ואומרים שלכל העניין הזה של ההגבלות יש גם מחיר נפשי, חברתי ונפתח ככל שניתן רק בזהירות", הדגיש.
בוא נדבר על החיסון, גם במכון הביולוגי מתחיל בראשון לנובמבר בשלב משמעותי מאוד בניסוי שלו, וגם חברות נוספות - כמו מודרנה ופייזר. מתי אתה מעריך שנראה חיסון?
"אנחנו לא נהיה עם חיסון לפני הקיץ הבא, המכון הביולוגי יתחיל בהתחלה עם מאה מתנדבים וייקח זמן לבדוק את הבטיחות והיעילות, אחר כך הם יעברו לפאזה הבאה שצריכים לגייס כאלף מתנדבים, לראות עוד פעם האם יש תופעות לוואי כאלה ואחרות, ואחרי זה לגייס 30 אלף מתנדבים לשלב השלישי, כל אחד מהם לוקח בין חודש לשלושה כדי לבחון את הדברים כי אתה נותן את הזריקה, צריך לראות את התופעות שלה, לבדוק את הנוגדנים, לנתח את הנתונים כך שכשלוקחים את כלל שלושת הפאזות האלה, ייתכן שבכלל יצטרכו לצאת לחלק מהניסויים האלה בחו"ל, זה יכול לקחת מספר רב של חודשים".
הוא התייחס לפרסומים מאתמול בערב, לפיהם משתתף באחד מהניסויים לבדיקת חיסוני הקורונה מת. "אנחנו רואים שחברות אחרות בעולם שמייצרות את החיסונים, נתקלות פה ושם במעצורים, כמו אתמול היה ידיעה שהוכחשה של אדם שקיבל חיסון ונפטר, הסתבר שהוא היה בקבוצת ביקורת כך שהוא לא קיבל את החיסון עצמו", הדגיש המומחה, "הדברים האלה מחייבים פיקוח ובקרה, מה שאנחנו קוראים לו בעולם המערבי רגולציה מאוד הדוקה, כי אני מניח שאת ואני לא נרצה לקבל חיסון ממקום שאנחנו לא בטוחים שעבר את כל המבדקים בצורה מדעית, מקצועית ורפואית הטובה ביותר".
לגבי ילדים, אפרופו פתיחת מערכת החינוך, אנחנו רואים כל הזמן דיווחים סותרים. אני רואה אתמול מחקר שמדבר על זה שילדים הם מפיצי על, לרוב הם אסימפטומטיים או חווים את זה בצורה קלה אבל הם בהחלט מפיצים את הנגיף. במקומות אחרים אנחנו רואים נתונים אחרים לגמרי, אתה יכול לעשות לנו סדר בעניין הזה?
"אני ניזון גם כן מאותם מחקרים, וחושב שהנתונים האלה יותר מסתמכים על נתונים נסיבתיים ולא סיבתיים. זה לא דבר שהוא מוכח. עם זאת, מצד שני, אותו צוות מצוין של האוניברסיטה העברית בירושלים מוציא דוח אחר, אגב גם פיקוד העורף הוציא דוח שמדבר על זה שילדים נדבקים בקורונה, אבל מדבקים הרבה פחות מאשר המבוגרים. בסך הכל, צריך להתייחס לילדים כאלה שנדבקים ברמה הפרקטית, זו גם ההצעה שלי לכל הסבים, הסבתות ששומעים אותנו, וההורים, צריך להתייחס לדברים האלה בזהירות רבה, לעקוב אחרי הגננות והסייעות ולעשות להן בדיקות תכופות לראות שגם הן לא נדבקות ולא ממשיכות להדביק הלאה, והדבר הזה צריך להיות תוך פיקוח ובקרה.
בסיום הראיון הוא הדגיש כי "צריך לזכור שאנחנו נחיה עם הנגיף הזה עוד הרב מאוד חודשים, ואני לא רוצה להגיד שנים, והחינוך הוא חלק מבסיס החיים שלנו וצריך לקיים אותו, כי אנחנו מפסידים דור של ילדים שלא מכירים מה זה חיבוק, חברה ואת כל היתרונות הרבים שישנם לחינוך גם לגיל הרך וגם לגיל המבוגר. צריך למצוא את הטכניקה והשיטות כדי לקיים חינוך עם הקורונה".