פרופסור נדב דוידוביץ', החבר בקבינט המומחים של פרויקטור הקורונה פרופסור גמזו, התראיין היום (חמישי) לתוכניתם של בן כספית וינון מגל ב-103FM, ודיבר על קבלת ההחלטות בקבינט הקורונה. "שמח שאתמול לא נכנעו ללחצים". כמו כן, התייחס למתווה היציאה מהסגר: "רוצים עכשיו לצאת בצורה מדורגת לא כפי שעשינו בפעם הראשונה".
ינון: לאשר הפגנות?
"קודם כל ברור שהדברים צריכים להיות בכל היבט לפי הכללים וצריך לזכור שבריאות הציבור בסופו של דבר זה לא רק מקרי קורונה זה גם לראות שהחינוך ממשיך, שיש אפשרות לעשות תפילות המתווה נכון בחוץ, לעשות הפגנות והכול צריך לעשות בצורה שלא תפגע בבריאות ותאפשר לנו לחיות עם הקורונה".
ינון: עשרים אלף איש בבלפור, סביר?
"אנחנו ביציאה מסגר שני, הגעה לסגר זה כישלון, אנחנו כמומחים הצענו את תוכנית הרמזור שזה לא רק להטיל סטיגמה על אוכלוסיות זה גם לחזק ברמת הרשות המקומית. קורים דברים נפלאים ברמה הזאת ואנחנו רוצים עכשיו לצאת בצורה מדורגת לא כפי שעשינו בפעם הראשונה ויש כללים הגיוניים שצריכים לחול על כל דבר אבל בצורה שנדע להמשיך ולחיות עם הקורונה. אני רוצה להתייחס לנושא של מערכת החינוך, חבל לי שמשרד החינוך שיכול היה להתכונן לדברים שדובר עליהם הרבה מאוד חודשים עדיין יש הרבה מאוד בעיות ואני משח שיש רשויות מקומיות שלקחו את ההובלה".
בן: ההחלטות בקבינט הקורונה פוליטיות?
"אני חייב לומר שלדעתי הדיונים שיש בקבינט המומחים של פרופ' גמזו הם ברמה מקצועית וגבוהה, הסיכומים שלנו גלויים לציבור ומה שקורה שם, פרפו' גמזו עשה את זה גם לגבי מודלים, שאנחנו מנסים להגיע לכמה שיותר קונצנזוס, וודאי שאנחנו מתוסכלים כשדברים מתעכבים ולא מאושרים. אני בעצמי אמרתי בתוך הקבוצה שאני לא חושב שיש לנו את הפריווילגיה לשים את המפתחות על השולחן, זה אולי הכי קל, אולי קצת נאיבי בכל תחום מדעי, אתה מגיש את הדברים ולא תמיד הדברים מתבלים בצורה שרצית אבל המון דבירם קורים שפחות מדובר עליהם בתקשורת. נושא המדדים, הבדיקות, הרבה דברים שקרו שיישארו איתנו אחרי הקורונה כמו חיזוק מערכת הבריאות הציבורית ואני חושב שהשפענו בצורה מאוד משמעותית. אנחנו ממשיכים הלאה, בטח פרופ' גמזו, יש לו עור מאוד עבה ויש התקדמות גדולה בהרבה חזיתות".
ינון: אלף נדבקים ליום ו-2.7 אחוז חיוביים מסך הבדיקות. מדהים.
"הנתונים האלה מדהימים, זה קרה בדם יזע ודמעות הגענו לנתוני תחלואה של אובדן שליטה ונאלצנו להיכנס לצעדים הרבה יותר חמורים. היינו יכולים להיות בנתונים האלה והיינו בהם כבר מזמן,בכדי לשמור עליהם אנחנו חייבים להתאזר בסבלנות, לעשות דברים הגיוניים כמו למשל פתיחת גני הילדים שהיא משמעותית לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינת ההתפתחות הנפשית והקוגניטיבית של הילדים, ובעיקר להתאפק ולראות כמו שעשינו בסגר הראשון ובכל שלב נחכה לפחות שבועיים, והדיונים שמתקיימים עכשיו הם לא כדי לפתוח כרגע אלא כדי לראות בעוד שבועיים מה באמת קורה".
ינון: אבל אתה מרוצה עכשיו מהמהלך של היציאה מהסגר, או שאתה חושב שיש פה בעיות פוליטיות או בכלל בעיות?
"כל נושא בדיקת הגננות זה דבר שרצינו לעשות גם פעם שעברה ואז זה היה הרבה יותר מורכב, התגלו ביממה האחרונה מעל ל-30 גננות באחוזים מאוד נמוכים אבל תחשבו כמה מנענו בבדיקות האלה על סגירה של גני ילדים והדבקה במשפחות. גם בהמשך כאשר בשלבים הבאים נפתח את בתי הספר, נרצה לעשות בדיקות. אני מאוד שמח שמדינת ישראל יכולה להגיע לעשות אלפי בדיקות".
ינון: האם אנחנו באמת דואגים הפעם ביציאה מהסגר לעשות את הדברים כמו שצריך או שאנחנו מפשלים עוד פעם. בן: הסגר הזה הרבה פחות דקרוני מקודמו ואילו התוצאות מהירות יותר מקודמו. מה קרה פה?
"גם בסגר הראשון התגדתי להרבה מאוד מהלכים. יש פה תפיסה מאוד פשטנית שכאילו זה או סגר טוטלי או הפקרות טוטלית. יש הרבה מאוד דברים שצריך לעשות שהם פשוט הגבלה של התקהלויות ובמספר המגעים של כל אדם. אם כל אדם ייפגש עם הרבה פחות אנשים בכל יום ההדבקה תפחת, אם נשתמש במסכות כל הדברים האלה מאוד ישתפרו. הסגר הפחות דרקוני לטעמי היה הרבה יותר נכון, הוצאנו ניירות עמדה על הנושא של יציאה לטבע, הנושא של פעילות גופנית, גם האפשרות של לעשות תפילות בחוץ, אנחנו יודעים היום לעשות את הדברים בצורה טובה ביותר אך אם נחזור מהר מדי לחתונות והתקהלויות זאת תהיה בעיה. אני מאוד שמח שאתמול בקבינט הקורונה לא נכנעו ללחצים כדי לפעול במתווה שהוא יותר בעייתי, אנו עכשיו ממשיכים לראות את הנתונים ונלך כל פעם בצעדים של שבועיים כי צריך לזכור שאת הנתונים שאנחנו רואים כרגע הם עדיין כתוצאה מהסגר וצריך לראות מה ההשפעה של פתיחת גני הילדים ודברים אחרים. אני הייתי בעד לעשות זאת, צריך לראות מה ההשפעה כדי לדעת אם נוכל להתקדם הלאה, כרגע נראה שנוכל צריכים לחכות עד שבוע הבא".
"בהרבה דברים מאוד התקדמנו, לצערי הגענו לסגר מכישלון ניהולי אז שלפחות נקצור את הפירות ונוכל להמשיך ולהתקדם הלאה בצורה מדורגת, כי לעשות אקורדיון של לפתוח ולסגור זה דבר בלתי אפשרי, יש לו מחירים נפשיים וכלכליים, וכמובן שבריאות הציבור בסוף זה גם ההיבט הכלכלי וצריך לראות שגם הצדדים האלה מכוסים כי אנשים הגיעו למצבים מאוד מורכבים, המדינה צריכה לדאוג להם ולעשות את זה במודלים נכונים, אני לא כלכלן אבל אתם יודעים היטב שיש דרכים שונות. אני חושב שגם פה היה שיפור וצריך להתקדם גם בזה".