הלחץ שנגרם בעקבות מגיפת הקורונה והבידוד החברתי משפיע לרעה על השינה, בייחוד בקרב נשים. כך עולה, בין השאר, ממחקר שערכו חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומבית החולים הדסה, שאף טוענים כי הצריכה של כדורי שינה עלתה.
במחקר, שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת של איגוד השינה האמריקאי Journal of Clinical Sleep Medicine, טוענים החוקרים שהבחינו בזינוק ניכר בדיווחים על בעיות שינה ברחבי העולם ובכלל זה בישראל. עוד מצאו כי הלחץ הנפשי והבידוד החברתי בעקבות המגיפה משפיעים לרעה על השינה ובכך גורמים לבעיות בריאותיות שונות ולצריכה מוגברת של תרופות.
החוקרים ערכו באפריל שני סקרים מקיפים בקרב אלפי משתתפים שלא חלו בקורונה מ־49 מדינות. בסקר הראשון השתתפו 3,062 מתנדבים. בשני השתתפו תמורת תשלום 1,022 אמריקאים בוגרים, גברים ונשים. שני הסקרים כללו שאלות לגבי משך השינה, איכותה, התזמון שלה וצריכת כדורי שינה.
לפי תוצאות המחקר, 58% מהנשאלים לא היו מרוצים משנתם. כ־40% מהנשאלים דיווחו על ירידה באיכות השינה בעקבות משבר הקורונה. נוסף לכך עלתה צריכת כדורי שינה המדווחת בעקבות המשבר בכ־20%. כל בעיות השינה החדשות המדווחות בעקבות המשבר היו שכיחות יותר בקרב נשים, אנשים בני 31 עד 45, כאלה שפרנסתם נפגעה בעקבות המשבר ואנשים שהיו נתונים בבידוד חברתי. בנוסף לכך, אנשים שהפחיתו את הפעילות הגופנית שלהם בעקבות המשבר היו בסיכון יתר לסבול מהפרעות שינה. הממצאים היו דומים בשתי קבוצות האוכלוסייה שנבדקו.
"שינויים באורחות החיים שנכפו על האוכלוסייה עקב המגיפה הובילו לזינוק עולמי בדיווח על בעיות שינה בקרב אנשים בריאים", מסביר ד"ר אלכס גיללס־הלל מהפקולטה לרפואה ומהדסה, שהוביל את המחקר בשיתוף ד"ר שהם חשן־הלל מבית הספר למינהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית.
"הפרעות שינה עלולות להוביל לפגיעה בבריאות הגופנית והנפשית ועל כן חשוב לזהות אותן בהקדם ולהציע טיפול מתאים (כגון פעילות גופנית והימנעות ממסכים לפני השינה). הממצאים מעלים את הצורך שרופאים ומטפלים בקהילה יעקבו אחר דפוסי השינה של מטופליהם ואחר שימוש בעזרי שינה ממכרים, בייחוד באוכלוסיות רגישות יותר, כלומר נשים וגברים עם דאגות וחוסר ביטחון הקשורים בפרנסה ונתונים בבידוד חברתי".