ישראל פיגרה בחקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרת ההדבקה בקורונה, לעומת מדינות מתקדמות בעולם, כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח ביקורת חריף שפורסם היום (שני). מהנתונים המופיעים בדוח עולה שמפרוץ מגיפת הקורונה באמצע חודש מרץ ועד סוף אוגוסט בוצעו 106,888 חקירות אפידמיולוגיות, כאשר 5,622 מהן לא הסתיימו. אנגלמן מותח ביקורת על מספר החוקרים האפידימיולוגיים ביחס לאוכלוסייה ומציין כי בישראל הוא עומד על 1 ל-9,000, לעומת 1 ל-4,000 בגרמניה ו-1 ל-2,200 באנגליה.
אנגלמן מדגיש, כי מרכיב מרכזי וחיוני במאבק בנגיף הקורונה שנועד להפחית את מקדם ההדבקה הוא קטיעת שרשרות ההדבקה. "ניהול מערך החקירות האפידמיולוגיות יעיל ומהיר מסייע למניעת התפרצויות רחבות של נגיפים ולקטיעת שרשרות ההדבקה לפני שהן יוצאות מכלל שליטה", קובעים מחברי הדוח. "המידע המצטבר מתוצאות חקירות מאפשר לגבש תמונת מצב על אודות פיזור התחלואה והיקפה, לזהות מוקדים של ההתפרצות ולאמוד את היקפם. מידע זה חיוני למקבלי ההחלטות המתמודדים עם התפשטות המגפה ומאפשר להם לתת הנחיות מושכלות לציבור".
בביקורת שערך משרד מבקר המדינה, נמצא כי למשרד הבריאות לא הייתה מערכת יעילה לניהול איכותי של מערך החקירות האפידמיולוגיות. ספטמבר 2020, לאחר החבירה למפקדת אלון בפיקוד העורף, הוחל בהטמעת מערכת מעודכנת לניהול חקירות, שתוכל לסייע בביצוע איכותי של חקירות ובניהול מבוקר שלהן, אולם רק בתחילת חודש נובמבר 2020 המערכת מתוכננת להיות מופעלת במלואה.
מהביקורת המדגמית שערך משרד מבקר המדינה במחוז ירושלילם גם עלה, כי מתוך מדגם של 76 חקירות, שבוצעו ביוני-יולי, 22 תיעדו רק את מגעי הנחקר עם בני משפחתו, או שלא תועדו מגעים כלל. בארבע מהחקירות נרשם שהנחקר לא שיתף פעולה. עוד נמצא, כי רק כ-4% מ-76 החקירות האפידמיולוגיות שנבדקו במהלך הביקורת התחילו בתוך יום אחד ממועד קבלת תשובה חיובית לבדיקת המעבדה. בנוסף, 64% מ-76 חקירות מדגמיות שבדק משרד מבקר המדינה במחוז ירושלים בחודשים יוני-יולי החלו רק לאחר יותר מארבעה ימים ממועד קבלת תוצאה חיובית של בדיקה מעבדה. זאת, למרות שהזמן היעיל לביצוען לחולה הוא בין 24 ל-48 שעות.
מהביקורת עלה, כי תיעוד החקירות ביולי-אוגוסט נעשה בחלק גדול מהמחוזות באמצעות טפסים ידניים. רק לאחר שתוגבר מערך החוקרים עברו חלקם להזנת הפרטים ישירות למחשב. חלק מהפרטים הוזנו בטופס החקירה בשיטה של הזנת מלל חופשי ולא כטופס ממוחשב "חכם" ובחירה מתוך רשימה. "שיטה כזו היא איטית, אינה יעילה, אינה מבוקרת, דורשת לכפל של משאבי כוח אדם ובעלת פוטנציאל רב לטעויות", קובעים מחברי הדוח.
עוד נמצא כי בשל חוסר השיטתיות בתהליך החקירה, לעתים מתבצעות במקביל חקירות לכמה בני משפחה, על ידי חוקרים שונים, בלי שהם יודעים שמדובר בעצם בבני משפחה אחת, ובלי שנוצר ידע חדש המצביע על הדבקה של בני משפחה. בנוסף, המערכת לניהול החקירות של משרד הבריאות אף לא היתה מקושרת למערכת לניהול נתוני התלמידים של משרד החינוך. לכן, לא ניתן לאחזר נתונים באופן מקוון על אודות תלמידים שיש פוטנציאל שנחשפו לתלמיד חולה בכיתתם או בבית ספרם או בכל מוסד חינוכי אחר שבו הם למדו.
עוד עולה מהביקורת, כי גם לאחר תגבור מספר החוקרים האפידמיולוגים, בספטמבר 2020, עדיין היה מספרם ביחס לאוכלוסייה קטן לעומת מדינות אחרות. מספר החוקרים משפיע על פרקי הזמן להשלמת החקירות, על איתור מגעים פוטנציאליים ועל יעילות קיצור שרשרות ההדבקה.
מבקר המדינה מציין, כי בבדיקת פעילות המשרד בקשר לאיכוני השב"כ, נמצא כי מספר האנשים שהיו במגע קרוב עם חולה אשר הועלה בפעולות הסיוע של השב"כ היה גבוה פי 3 מהמספר שהועלה בחקירות האנושיות. כ-7% בלבד מהאנשים שנמצא שהיו במגע קרוב עם חולה הועלו הן בחקירה אנושית והן בפעולות הסיוע. בנוסף, כ-62% מהשגות הפונים למוקד הפניות לבירורים והשגות על הוראה להיכנס לבידוד שהוגשו למוקדי משרד הבריאות התקבלו, ורק כ-13% מהן נדחו. השאר נסגרו מסיבות שונות.
מבקר המדינה ממליץ שמשרד הבריאות ימצה את היקף החקירות האפידמיולוגיות לצד פעולות הסיוע של השב"כ ופעולות איתור נוספות, כדי שהדבר יסייע באיתור מי שעשוי להיות חולה.
"קונספציה כושלת של ההנהגה"
בתגובה לדוח, נמסר מאיגוד רופאי הציבור, כי "הדוח חושף ליקויים חמורים בתחומי החקירות האפידמיולוגיות והשימוש באמצעים טכנולוגיים, בדיקות המעבדה, והרפואה בקהילה. מתוך הפרטים על הליקויים הנקודתיים ניתן לחבר את הנקודות ולראות את התמונה הכוללת של כישלון מערכתי המעיד על ליקוי מאורות. האחריות היא של הפיקוד העליון ולא של הש.ג. חשוב שנתמקד ביישום הלקחים המערכתיים העולים מהדו"ח על מנת לשפר ההתמודדות שלנו עם משבר הקורונה ואיומים נוספים".
לדברי האיגוד, משבר הקורונה חושף את ההזנחה רבת השנים של מערכת הבריאות בדגש על מערך בריאות הציבור, שהמשיכה באופן בלתי נתפש גם בעיצומה של מגיפה עולמית. "הניוון וחוסר ההפעלה של מערכות חיוניות כדוגמת רשות החירום הלאומית יחד עם ריכוזיות יתר כפי שבא לידי ביטוי בתחום המעבדות ובכניסה המאוחרת של קופות החולים לתוך תהליכים שונים, פגעו ביכולת ניהול מושכל של משבר הקורונה. דרגי השטח גילו גמישות, מקצועיות ומסירות בהתמודדות עם המגיפה והצילו חיים רבים. הכתובת היתה על הקיר: קונספציה כושלת של ההנהגה, ניתוק מצורכי השטח, היעדר תכנון קדימה וראייה כוללת, חוסר נכונות להיערך ולהשקיע בפתרונות קבע בבריאות הציבור פגעו קשות בהתמודדות הלאומית עם משבר הקורונה.
מדוח המבקר ניכר, כפי שהאיגוד הזהיר, כי התועלת בשימוש בשב"כ ככלי מסייע לאיתור מגעים אינה מצדיקה את הנזק וכי יש צורך להפסיק מיידית את השימוש בכלי זה. "למרות מאמץ ראוי להערכה מצד השב"כ, ולאחר שיפור בתקופת ההפעלה השניה, הכלי אינו מאפשר איתור של רוב הנדבקים אלא לכל היותר ביחס של 0.3 נדבקים לכל מאומת מזוהה ואינו מסייע כלל לחקירה האפידמיולוגיות ולאיתור מקום ההדבקה. יתר על כן, גם לאחר שיפורים, לכל היותר 8% מהמגעים נמצאים כחולים לעומת 24% (פי שלושה) בחקירות האפידמיולוגיות האנושיות".
"מהדוח עולה גם כי מערך החקירות האפידמיולוגיות לא תוגבר בצורה מספקת בכוח אדם מקצועי קבוע ולא הושקעו המשאבים הנדרשים בשדרוג מערכת המידע. עמדת מומחי האיגוד, שנמסרה לפני זמן רב למשרד הבריאות, היא כי יש צורך בתעדוף ומיקוד החקירות האפידמיולוגיות. החקירות צריכות להתמקד באיתור אירועי התפרצות תוך הפקת לקחים ובאיתור מגעים בסיכון לתחלואה קשה. חיוני שנתמקד כעת בשינוי סדר העדיפויות, תוך העמדת בריאות הציבור במרכז תשומת הלב, השקעה בכוח אדם ומשאבים תוך תכנון קדימה ובשינויים מערכתיים שיאפשרו לנו להתמודד בצורה טובה יותר עם משבר הקורונה ואיומים אחרים על בריאות הציבור".