חבר הכנסת עפר שלח (יש עתיד-תל"ם) שוחח היום (שני) עם אריה אלדד וגיא פלג ב-103FM, על הממצאים שפורסמו בדוח מבקר המדינה. "מתבקשת פה ביקורת מערכתית, ובעיניי יש לזה אחריות מאוד ברורה לדרג מדיני שלא ממלא את תפקידו". שלח ביקר את הרעיון על האצלת הסמכויות לטיפול בקורונה על מערכת הביטחון וטען: "זה חלק ממערכת קבלת החלטות היסטרית, מערכת שלא למדה כלום בחצי שנה האחרונה וממשיכה עם אותן טעויות גם עכשיו".

מה עצבן אותך יותר בדוח הזה, מה שאין בו או מה שיש בו?
"זה דוח ביניים, גם אמרתי את זה למבקר, ולכן מה שאין בו, בעיניי צריך להאיר עליו עכשיו בתקווה שהוא יהיה בדוח הסופי. בסופו של דבר יש לנו כמה עצים מתוך יער מאוד גדול ובעייתי, שעסקו בהם באופן קדחתני הוועדות בכנסת, כולל אלו שעמדתי בראשן, גם ועדת הקורונה וגם הוועדה לביקורת המדינה. עכשיו מבקר המדינה שם עליהם את היד, והגיע הזמן שבדוח הסופי הוא יעסוק ביער. למה המערכות בישראל פעלו או כשלו כמו שכשלו ומי אחראי על העניינים?"


בדוח קטלו את השב"כ. רק שלושה וחצי אחוז מהאנשים שנמצאו שהיו במגע עם חולים התבררו בסוף כחולים. מה הוא רוצה מהם? שימצאו יותר חולים? זה לא תלוי בשב"כ אם יש לך 100 מבודדים ורק 3.5% חולים, צריך הודות לאלוהים, למה צריך לבוא בטענות לשב"כ?
"מסיבות מובנות אעסוק בזה מאוד בזהירות כי חלקו של הדוח חסוי. עשינו את הישיבה, ועדת המשנה ברשותי החליטה מה בו חסוי ומה לא, ואנהל פה גם דיון חסוי. אגיד ככה, בזהירות הזאת, בבהלה שהייתה פה בראשית ימי הקורונה, ודווקא אותה אני לא רוצה לבקר כי נפל עלינו משהו שלא הכרנו, נעשה שימוש בכלי שהוא גם בעייתי ברמה הערכית של זכויות האזרח, וכזכור לכם ראש השב"כ התנגד".

נכון, הכרחנו אותו, הוא לא רצה, עכשיו באים אליו בטענות שהוא פוגע בפרטיות?
"נכון והדבר השני הוא גם שזה נעשה, ופה אני באמת מתבטא בזהירות, במסגרת שלא עשתה אותו גם יעיל במיוחד".

המבקר כותב את זה – 'שימוש חלקי ביכולות'
"כן ולכן, זה חלק מהעניין שבא לידי ביטוי בכל הנושא המאוד בעייתי הזה של תפקודה ותפקידה של מערכת הביטחון בהתמודדות עם הקורונה. בסופו של דבר מערכת הביטחון לא תרמה הרבה, ובמקומות שהייתה מעורבת היא עלתה הרבה ואני לא בטוח שהועילה בהתאם לעלות הזאת. זה חלק ממערכת קבלת החלטות היסטרית, מערכת שלא למדה כלום בחצי שנה האחרונה וממשיכה עם אותן טעויות גם עכשיו".

ממעבר על כותרות הדוח יש בו משהו מאכזב. נדמה לי שאנו מצפים ממבקר המדינה שיאיר פינות שאינן מוארות, כאשר כאן אחת הכותרות היא שמערך החקירות האפידמיולוגיות יהיה יעיל רק בחודש הבא. נדמה לי שאין תוכנית אקטואליה שלא עוסקת בכישלון המדינה בלקטוע את שרשרת ההדבקה, על זה אנו מדברים מהיום הראשון. אנו גם יודעים מה המדיניות של המבקר הזה, הוא תמיד חוזר ואומר שהביקורות שלו אינן אישיות ובעיקר מערכתיות. במובן הזה נדמה לי שאין לנו למה לצפות לביקורת יותר ספציפיות מאשר הביקורות המערכתיות הכלליות האלה.
"אני לא מסכים לגמרי עם מה שאתה אומר, דווקא מתבקשת פה ביקורת מערכתית שתעסוק בזה - יש לזה אחריות מאוד ברורה לדרג מדיני שלא ממלא את תפקידו. אתן לכם דוגמה. אולי אחד הנתונים המעטים שהפתיעו אותי שלא הכרתי קודם בעיסוקי הנרחב בנושא בדוח הזה של המבקר, טעון בדוח על בתי האבות. כתובים שם שני נתונים מדהימים, ש-31% מהמתים בקורונה עד תחילת אוקטובר בישראל היו בבתי האבות, אני מזכיר לכם שנמצאים שם פחות מ-1% מאזרחי מדינת ישראל, 71 אלף לפי דוח המבקר, אבל גרוע מזה, אם התייחסנו לזה כמשהו שקרה בגל הראשון שלא שמרו על בתי האבות, זה קרה גם בגל השני. אתה צריך להיכנס לזה, זה למה אני מצפה מהמבקר דווקא בביקורת מערכתית. אני מצפה ממנו שייכנס ללמה המערכות לא למדו ויישמו. התשובה למי אחראי לזה תהיה ברורה לכל אזרח במדינת ישראל, זה הניהול הכושל של הדבר הזה על ידי דרג המדיני שעד היום התעסק במיקרו החלטות ולא בהפעלת המערכת באופן שבו היא תשתפר עם הזמן. אז קודם כל אני מצפה לביקורת המערכתית ואחר כך אנחנו כבר ניתן לה שמות".

אתה בעיקר רומז לדברים שאינם שם, שהוא לא מכוון מול הדרג המדיני. אצלנו אתה אומר שהממשלה כשלה, אבל עושה רושם שכל ממשלות העולם כשלו. אז אולי זה גדול כרגע עלינו וייקח לנו עוד שנה עד חיסון כדי שנשתלט על זה?
"אני לא מקבל את זה שכל הממשלות כשלו, ואני אומר לך שראיית ההתמודדות עם הקורונה דרך הפריזמה של כמה אנשים חולים ואפילו של כמה אנשים מתים היא בעיניי טעות מהותית. ההתמודדות הנכונה עם הקורונה היא איך מקיימים חיים ומאזנים את ההיבט הכלכלי, החברתי, והבריאותי".

מדברים על ירידת התוצר העולמי הגולמי ב-5% היום, כלומר כל העולם חוטף גם כלכלית קשה מאוד. זו לא איזו טעות קלאסית של ממשלת ישראל שעסוקה בעניינים אחרים ולכן חטאה. אתה רואה את זה בארה"ב, צרפת, אנגליה, ספרד, איטליה, בארצות מתקדמות בהן נתניהו לא ראש ממשלה.
ארה"ב היא לא דוגמה לניהול מול הקורונה בשום דבר, ואני אומר לך שבמדינות כמו דנמרק, אוסטריה, ניו זילנד או טאיוואן, מדינות שכל אחת בדרכה התמודדה עם הקורונה הרבה יותר טוב מאשר ישראל, ההשוואה העולמית הזאת פחות מעניינת אותי. אנו יוצאים עכשיו מסגר שני, הסוגייה איך לא להגיע לסגר שלישי, שברור לכם ולמאזינים שאם נגיע אליו זה עם חברה וכלכלה יותר חלשה ויכולת חלשה יותר לעמוד בו, היא מטופלת על ידי הממשלה אך ורק באמצעים שאומרים - או שנטיל שמיכה על החיים הישראליים או שכולם יתפרעו וישתוללו. אלו דברים ששמעתי היום בשלושה דיונים שונים בתוך הוועדה לביקורת המדינה שעשיתי. למשל היום עסקתי בענף המסעדות, אתה לא רואה תוכנית איך הוא יחיה בנוכחות הקורונה, שתהיה איתנו לפחות עוד חצי שנה כתופעה בריאותית, אני שם היום תוכנית כזאת על השולחן, איך אנחנו מתרחקים מהקווים האדומים של מערכת הבריאות". 

אולי הדוח הזה מאתר בעיה הרבה יותר רחבה - אני מדבר על הנטייה שלנו לנסות ולחפש את הפתרונות בפעולה של השב"כ. בסופו של יום בג"ץ בשעתו גלגל את המדינה ואמר 'רבותיי, צריך לחוקק חוק. אי אפשר להאריך ולהסתתר מאחורי תקנות לשעת חירום', ובסוף עמיתיך לפרלמנט, אנשים בבית המחוקקים, הם אלו שגלגלו את העניין לפתחו של השב"כ כנגד רצונו והשתמשו באמצעים מאוד חריגים ובעיתיים. 
"אני לא מתפעל מתפקודה ותפקידה של מערכת הביטחון בהתמודדות בקורונה ואני חושב שבנושא הרכש שאליו המבקר בכלל לא התייחס בסדר זה רק נושא אחד, היה כישלון עוד הרבה יותר גדול".

למה כישלון? ישב ראש המוסד ובכירים במוסד וסיפרו איך הגיעו למדינת ישראל מכונות הנשמה שיועדו למדינות אחרות
"רק שלא היה צריך אותן. הגיע מטוס מלא ריאגנטים לא מתאימים, והגיעו מטושים לא מתאימים. אני שוב אומר לך, אלה פרטים וזה שישב ראש המוסד, זה תאשים את כלי התקשורת שאתה עובד בהם, אתם עשיתם את הכתבות האלה".

מי יגיד לא לראש המוסד?
"הנקודה המרכזית היא אחרת. יש משהו במה שאתה אומר במובן הזה שבישראל יש נטייה לגלגל כל בעיה ברמה הלאומית שדורשת פתרון חירום, לפתחה של מערכת הביטחון, בין אם היא מתאימה לטפל בזה ובין אם לא. פה ברוב הדברים היא לא הייתה מתאימה. אבל יש בזה עוד דבר, הגופים המתאימים באמת שהיו צריכים לטפל, היו הגופים שעושים את זה בשגרה. הרשויות המקומיות וקופות החולים היו צריכות לטפל בזה, כל מה שצריך היה לתת להם זה את הכלים לעשות את עבודתם. אני מקווה שהדבר הזה יקרה ושגם על זה המבקר ישים את הדגש בדוח הסופי שלו".