ראשי עיריות הרצליה וגבעתיים, משה פדלון ורן קוניק, סיפרו היום (ראשון) ב-103FM על הקשיים הרבים שהם חווים ועל הרצון הרב לקבל סמכויות נוספות מהמדינה להתמודדות עם נגיף הקורונה. בראיון לבן כספית וינון מגל, מתח פדלון ביקורת על התנהלות הממשלה: "הדילים שנרקמים בקבינט משבשים לנו את העבודה". עוד סיפר על פתרונותיו הרבים בענפי המסחר והחינוך, אולם טען: "התנהלות הממשלה טובה לשנות ה-50, לא לעכשיו". גם קוניק מתח ביקורת על התנהלות הממשלה ואמר לענת דוידוב בתכניתה 'איפה הכסף': "אם אנחנו הולכים לחיות בצל הקורונה, הממשלה צריכה לקבוע את המדיניות והכללים המדידים ולהעביר סמכויות לרשויות המקומיות". עוד סיפר על הקושי הרב לחייב את צוותי ההוראה לבצע בדיקות קורונה.
מה אתה עושה בהרצליה או יודע לעשות בהרצליה שהמדינה לא עושה, ולמה לא עוזרים לך לעשות את זה?
"מתחילת המשבר, מחודש מרץ, אנחנו מטפלים בכל תחומי המשבר - בהסברה, באכיפה, בחקירות האפידמיולוגיות, טיפול במאומתים, טיפול במשפחות שבקשיים, קשישים, ניצולי שואה, טיפול בבדיקות הקורונה, אנחנו עושים הכול וגם בחינוך. לצערי הרב, הדילים שנרקמים בקבינט משבשים לנו את העבודה. כמו שאמרתי, יש לנו הרבה מאוד אחריות, אבל אין לנו סמכויות. לצערי המשבר מנוהל בכיפופי ידיים למעלה, משחקי כוח, שיקולים זרים, אגו, כוחניות, ריכוזיות, וחבל".
איך זה בא לידי ביטוי אצלך בעיר?
"שמע, אתה אחראי על הכול, אתה רוצה לרכוש מזון לקשישים, ניצולי שואה, אומרים לך 'מכרז פומבי'. מה זה מכרז פומבי? זה עוד ארבעה חודשים, אני צריך לתת עכשיו אוכל לילדים, לקשישים. אתה רוצה לרכוש מוצרי חיטוי, מיגון לילדים, אז אומרים לך, 'עד 140 אלף שקל', אתה מבקש את האישורים של היועצים המשפטיים. מה קורה פה? אנחנו במצב חירום, מצב חירום בריאותי".
מה מצב העיר מבחינת ירוק-צהוב-אדום?
"באחד באוקטובר היינו ב-400 מאומתים, כעת אנחנו עם 55 מאומתים. היינו ברמזור 7.6, אנחנו היום 1.4 מתוך 10, זאת אומרת, אנחנו בירוק בוהק בוהק. עשינו את זה לבד בלי משרד הבריאות".
הסגר אבל מאוד עזר לכם.
"עזוב את הסגר, ברגע שאני מביא אוכל למאומתים, הם לא יוצאים לסופרמרקט הקרוב. תנו לנו לטפל, תנו לנו את האחריות והסמכות ונעשה את זה הכי טוב".
מה אתה שומע על מצב הסוחרים?
"מאוד קשה. אתה לוקח סופרמרקט בהרצליה שהכניס מעבר למזון - עציצים, ודברי לבוש ונעליים, והנה עכשיו הסופר יותר צפוף ומלא, מול סוחר שאמור לקבל לקוח אחד לקניית נעליים או חולצה, למה? איפה ההיגיון? אין היגיון, החלטות הזויות. אבל הייתי רוצה ברשותך לדבר על הלימודים. פתחנו את שנת הלימודים מכיתות א' עד ד' באופן הכי מסודר, ואני מאמין שזה בכל הארץ. אני בא ואומר, תנו לנו לפתוח את כיתות ה'-ו' בפעילות חוץ. יש לנו עד 150 מוקדים ואני אתן לילדים חינוך, תרבות וערכים. גם לכיתות ז' עד ט' ול-י' עד יב' יש לנו תוכניות. הייתי רוצה להתמקד דווקא באותם תלמידי תיכון שהמדינה מתעלמת מהם, ויש השלכות מאוד קשות".
יש לך פתרונות? אתה היית יודע לעשות משהו אחר?
"בוודאי, בוא ניקח את כיתות ז', ח', ט', שימו מצלמות חכמות בכיתות, תלת ממדיות, אתה מביא קפסולה אחת לכיתה, קפסולה שנייה נשארת בבית, ואתה מעביר את השיעור בלמידה אינטראקטיבית, מדהים. המורה יושב ליד לוח של 4 מטר על 2 מטר, וכולם רואים אותו, ויש דיאלוג בין המורים לבין התלמידים. אבל מה? אין אישור של היועצים המשפטיים".
אתה הכנת דבר כזה?
"בוודאי, כל הסיפור הזה אצלי זה 700 אלף שקל, בכל המדינה זה 100 מיליון, בקבינט מדברים איתך על מיליארדים. איך אתה מפיל הצעה? או שאתה אומר שהתקציב גבוה או ש'נעביר את זה לוועדה', אז מספיק, תנו לנו. אני מוכן עם 170 מצלמות פה, אבל מה? אין אישור של היועץ המשפטי, מותר בזום, אבל מצלמה חכמה אי אפשר, זה לגבי ז'-ט'".
מה התוכנית ל-ה'-ו'?
"שייצאו לפעילות בית ספרית למוזיאונים, לבית ראשונים, לאתרי עתיקות. יש לי 150 חדרים פנויים בעיר, מה הבעיה? אני קורא לזה יוזמה ויצירתיות, ולמעלה הם בקיבעון מחשבתי. תנו לנו לבד לעשות את זה ואני מבטיח לך הצלחה. לא רק אני, כל ראשי הרשויות במדינה, כולם. ורשות שהיא מוחלשת, נעזור לה. יש לנו כוחות טובים שיעזרו לרשויות מוחלשות, רק אל תחסמו אותנו. ואני קורא מכאן באמצעות השידור שלכם למשרד החינוך לשקול לאלתר את הביטול של מבחני הבגרות לאותם התלמידים שנפגעו קשה בנגיף הזה. אני מציע מתווה ברמה הלאומית של הערכת תלמידים כדי שיוכלו להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה. אני פונה למוסדות, תכירו בציונים של שלוש השנים האחרונות, שקלול של שלוש שנים. מוסדות ההשכלה הגבוהה יקיימו מכינות חודשיים-שלושה, ומי שעובר את המכינה, יוכל להתקבל לאוניברסיטה".
אז איפה היית שם את הנקודה, על הייעוץ המשפטי?
"בוודאי, חסמים, ביורוקרטיה, תשמע, קשה מאוד. ההנחיות של גופי הממשלה טובות לשנות ה-50, הן לא טובות לעידן המודרני שלנו. תנו לנו אחריות וסמכות. יש הצעות מדהימות. אני בתחילת המשבר בפברואר פניתי למשרד הבריאות, 'בואו נסגור את כל בתי האבות בעיר, נמגן אותם, גם אם זה בית אבות פרטי' - צפצפו עליי. אני מיגנתי, לא הייתה לי קורונה אחת".
אתה מיגנת ביוזמתך את בתי האבות ולא הייתה לך קורונה בבתי האבות?
"לא הייתה אחת, בוודאי. הלכתי, קניתי ציוד מיגון, מסכות, ג'לים, מיגנתי 20 בתי אבות ובתי מיגון".
רן קוניק - איפה הכסף?
ראש עיריית גבעתיים, ממובילי הקו של חמישה ימי לימודים. רן קוניק שלום, סמדר (סמדר מורס, מנהלת בית הספר 'נופים' בתל אביב) אומרת דברים מאוד קשים, מאוד נוקבים ואמיצים. תספר לי איך היה אצלכם היום הראשון בנובמבר?
"סמסטר שני אני קורא לזה, סטודנטים הילדים האלה. היה בסדר, קיבלתי תמונות מכל בתי הספר, עבר בשלום, לא הייתה שום תקלה, הילדים לפחות בתמונות ואני מאמין שרוב הזמן במציאות היו עם המסכות ובמרחקים, כיף. אני שמח שרוב הרשויות קיבלו אומץ, שמעתי רק חלק מהדברים של סמדר אבל אני שומע אותה הרבה בימים האחרונים ואנחנו חולקים את אותן הדעות".
היא אמרה שאין אמון, שמשרד החינוך מנותק והשר מנותק, מנהלים את העניינים פוליטית. שותף לדעה הזאת?
"לגמרי, לגמרי. הייתי לפני מספר ימים בטלוויזיה יחד עם שמואל אבוהב ואמרתי לו את זה בצורה עדינה אך ישירה שאני שומע אותו מדבר ומבין איפה הבעיה".
הוא כבר לא שם.
"הוא לא שם אבל הוא היה לכל אורך החודשים הראשונים אני חושב של הקורונה. הוא מתבטא כאילו הוא שם. הדעה שלו, אני מכבד אותה והוא איש שעשה המון תפקידים בכירים, אבל יש מקובעות, ושמרנות ופחד לשחרר ואני נעלב בשביל המנהלות".
הוא לא הנושא, הוא כבר לא שם וזה לא משנה.
"לא משתפים אותן".
זה נכון וברור, לא משתפים ולא מתייעצים ואם היו נותנים לכם ראשי הרשויות המקומיות לנהל את העניין זה היה נראה אחרת?
"ומה את חושבת שהינו עושים? פונים למנהלות בשטח, נותנים לכל אחת לבנות תוכנית לפי המגבלות שלה בשיתוף ההורים. לא הייתי מחליט במקומן, פה משרד החינוך רוצה להחליט עבור כולן, מפחד משינויים, מקובע ושמרן וממשיך להילחם על הדעה שכל המדינה בשם השוויון. בוא נגיד את האמת בפנים? איזה שוויון ואיזה נעליים? למה יש עכשיו שוויון בין העיריות? אין עיריות עשירות שעושות הרבה יותר ועיריות שמקבלות מהמדינה וכאלה שכלום? אין שוויון".
מה עם בדיקות? מורות, גננות, מנהלים?
"אי אפשר לחייב אותם אבל אנחנו מארגנים ימי בדיקות, גם מחר יש לנו יום. עושים כל מאמץ כדי להסביר שזה חשוב ודוגמא אישית אבל אי אפשר לחייב אותן. הייתי שמח אם הייתה הנחיה לא רק מטעם ראש העיר אלא מטעם משרד החינוך והמפקחות ואפילו ההורים שיעודדו את הצוותים".
דיברנו הבוקר עם פרופ' רוני גמזו בריאיון פרידה והוא אמר שצריך לעשות בדיקה, שהוא היה שמח אם כל צוותי החינוך היו עושים את הבדיקות אחת לשבועיים.
"הוא צודק".
סמדר, מה אצלך?
סמדר: "אני לא יכולה לחייב כי לא ניתן לחייב אבל כמובן שפניתי לצוות. כל הנושא של לחייב הוא בא ממקום ממשמע אני פחות מאמינה בדרך הזאת, ואני רוצה לומר שהסברתי את הצורך והחשיבות והמשמעות של הבדיקות האלה".
זה יכול לתת אינדיקציה.
סמדר: "עדיף שנדע את האמת לא".
למה לא לחייב?
סמדר: "יש חוקים במדינה ואני ביררתי את הסוגיה ואכן כפי שאמר ראש העיר מר רן קוניק אי אפשר לחייב, אנחנו פועלים עפ"י החוק. אני לא יכולה לעשות מה שהחוק לא מתיר לי אבל כן להסביר ולתווך את הנושא הזה".
רן קוניק שורה תחתונה?
"אני רוצה לומר שאם אנחנו הולכים לכיוון של לחיות בצל הקורונה, הממשלה צריכה לקבוע את המדיניות והכללים המדידים ולהעביר סמכויות לרשויות המקומיות ומשרד החינוך למנהלים, וביחד כל עיר עם המנהלים וראשי העיר יקבעו את המתווה, יימדדו והלחץ הציבורי יגרום להרבה צוותים להיבדק. זה מה שאנחנו אומרים חודשים".