צה"ל השלים השבוע באופן רשמי את הקמת מפקדת אלון לקטיעת שרשראות ההידבקות בקורונה. שר הביטחון בני גנץ ופרופ' רוני גמזו, הפרויקטור הלאומי למערכה בקורונה, שבקרוב יסיים את תפקידו, אמרו אתמול במהלך ביקורם במפקדת אלון כי שלושה חודשים בלבד לאחר שהוחלט על הקמתה, בידי ישראל היכולת מהמתקדמות בעולם לקטיעת שרשראות ההידבקות.
בשלושה חודשים בלבד, טוענים במערכת הביטחון, התקדמה ישראל מיכולת כמעט אפסית לנהל מערך חקירות יעילות, למצב שבו ניתן יהיה לבצע כ־4,000 חקירות וכ־100 אלף בדיקות ביום. גם אם הערכת היכולות הזו מופרזת וטעונה הוכחות הלכה למעשה בשטח כבר בתקופה הקרובה, מדובר ללא ספק בקפיצת מדרגה מרשימה ביכולת.
כאשר המשימה לצבא ברורה והמכשול הפוליטי שמנע העברת אחריות מוקדמת להקמת המפקדה למרות דרישתו של שר הביטחון הקודם הוסר - התוצאות בהתאם. ניצול יעיל של יכולות מפקדת אלון על ידי הדרג המקצועי והפוליטי, סגרים על ערים אדומות ופתיחת המשק בצורה משמעותית יותר באזורים הירוקים, לצד שיפור באמון הציבור ובמודעות לצורך להיבדק כאשר יש חשד לקורונה – כל זה עשוי להיות ההבדל המשמעותי, שיאפשר לישראל להתנהל קרוב ככל היותר למצב של שגרה. זאת מבלי להטיל סגרים, שפוגעים קשות בכלכלה ובאיכות החיים.
לראש הממשלה ולשרי הליכוד נוח "להאשים" את היציאה המהירה מדי אחרי הסגר הראשון בהיקפי התחלואה הגבוהים, שהובילו להטלת סגר שני. אלא שהם עושים לעצמם הנחות. שכן, בסיומו של הגל הראשון מספר החולים המאומתים עמד על עשרות בודדים ליום, רחוק מאוד אפילו מהמצב היום.
הבעיה המרכזית הייתה שישראל בסיומו של הגל הראשון עמדה עירומה מכל יכולת מבצעית להתמודד עם המגיפה בשגרת חיים לצד הקורונה. זה היה סגר - או כלום. גם כשהנתונים החלו לטפס, חוסר האונים של הדרג הפוליטי בקבלת ההחלטות זעק לשמיים - עד ששוב הגענו לצורך בסגר. כעת, בניגוד לפעם הקודמת, יש בידי ישראל יכולת שלא הייתה לה להתמודד בריאותית מול הקורונה. אבל היכולת הזו גם מאפשרת לנהל את הסיכונים באופן מושכל יותר, מבלי לחנוק את המשק לחלוטין.
נתוני תחילת השבוע בישרו לכאורה כי המגמה של הירידה בהיקפי התחלואה נבלמה. בדיקה עמוקה יותר של הנתונים והערכות המצב ערב היציאה מהסגר מגלה שאין הפתעות - התוצאות בהתאם לנתונים. פתיחה מחודשת של המשק מביאה עמה גם עלייה בתחלואה. זה ברור, אין צורך בהיסטריה. בדיוק בשביל זה נבנו היכולות. ואם לא יעשו בהן שימוש מושכל, המחיר שתמשיך לגבות מאיתנו הקורונה, גם אם התחלואה תהיה נמוכה מאוד, יהיה כבד מאוד והרסני – כלכלית, חברתית ונפשית.