"בציבור הדתי והחרדי לא מבטלים חתונות והן נמשכות. במקום למצוא פתרונות מקבלי ההחלטות טומנים את הראש בחול". כך אמר ל"מעריב" ישראל גפנר, חבר התאחדות בעלי אולמות האירועים ובעלים של שישה אולמות לציבור הדתי והחרדי בירושלים ובבני ברק.
"אני שומע על מקרים שזוגות מתחתנים בבתים, בחניונים, ברחוב ובגגות בניינים. עדיף שהם יתחתנו באולם, עם מגבלות ובפיקוח", מציין גפנר, ממובילי ההצעה למתווה "התו הלבן", שאמור לאפשר חזרה מבוקרת לקיומן של שמחות באולמות אירועים. לפי המתווה המוצע, רק אדם שעוטה מסיכה יורשה להיכנס לאולם, ובכניסה יימדד חום גופם של האורחים. כל אורח גם יעבור תחקיר רפואי קצר.
גפנר ציין עוד שהמתווה כולל הגדרת מנגנון להכנסת לקוחות לפי הכמות המותרת, בעת שכניסת הקהל תוגבל עד ל־35% מהתפוסה המאושרת ברישיון העסק. במהלך האירוע תימנע צפיפות בין האורחים ויימנעו ריקודים ברחבה, למעט לצעירים עד גיל 30. לבני 30 ומעלה יותר לרקוד רק באזורי מקומות ההושבה.
המתווה כולל גם המלצה לבעלי האירוע למנוע ממשתתפים מבוגרים מגיל 65 להגיע לאירוע, אלא אם כן תועמד עבורם קפסולה ייעודית. בסעודה ישתתפו בני המשפחה הגרעינית בשולחנות, ויישמר ביניהם מרחק של מטר. בין השולחנות המרחק יהיה 1.5 מטר לפחות.
נוסף לכך יוצבו באולם מתקנים עם חומר לחיטוי הידיים במקומות נגישים וזמינים ומתחמי השירותים ינוקו ויחוטאו בתדירות גבוהה. העובדים במטבח יחויבו לעטות מסיכות בכל עת, למעט עובדי המטבח החשופים לחום גבוה. שטיפת הכלים תיעשה ככל האפשר במדיח כלים ולאחר מכן יחוטאו הכלים בחום של 82 מעלות למשך עשר שניות לפחות.
אורי פוטושניק, בעלי אולם "קסנאדו" בפתח תקווה מוסיף בעניין מצוקתם של בעלי אולמות האירועים: "אנחנו במלחמת הישרדות יומיומית. לא רואים את האור בקצה המנהרה, אין מתווה לכלום. בינתיים מקבלים סיוע, אבל זה מגיע באיחור ואפילו לא מכסה את השכירות. מדברים על חודש יוני הבא, ולא ברור מי יוכל לחכות עד אז אחרי שנה וחצי בלי עבודה".