תופעת הזיופים של אישורים, תעודות זהות, שטרות, כרטיסי אשראי ורישיונות הייתה קיימת מאז ומתמיד, והתפתחה עם השנים במקביל לקדמה הטכנולוגית. אך מאז פרוץ הקורונה נראה כי שוק הזיופים משגשג במיוחד.
“אתה לא מבין כמה זיופים יש בתקופת הקורונה”, אומרת ענת שפיצברג, גרפולוגית משפטית, מומחית לכף יד ופסיכוגרפולוגית שמוסרת עדות מקצועית לתיקי הזיוף שמגיעים אליה. “מאז שהקורונה החלה יש לי פי ארבעה יותר עבודה, ואני רואה עלייה של 300% בכמות המסמכים המזויפים בתקופה הזו”.
איך את מסבירה את זה?
“יותר אנשים נקלעו למצוקה כלכלית ומנסים לעשות כסף קל. יש אנשים שאין להם ברירה וזקוקים לכסף בשביל לשרוד, אז הם מזייפים. הזייפנים עושים בתקופה הזו קופה נהדרת. מגיעה אליי כמות תיקים מטורפת”.
עם תחילת הסגר הראשון התמקדה תעשיית הזיופים בהנפקת אישורי עובד חיוני בעלות של בין 700־850 שקלים, מצרך נדיר אז שאפשר תנועה חופשית לצורך מילוי התפקיד למי שההיתר בידו.
בהמשך, עם הצורך בהצגת תוצאות בדיקות קורונה לצורך טיסה לחלק מהיעדים בחו”ל, החלה לבלוט תופעת זיוף תוצאות בדיקות קורונה שליליות. במסגרת המאבק הלאומי לבלימת התפשטות נגיף קורונה בישראל, בספטמבר האחרון פורסם כי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב”ל) בלהב 433 עצרה שני חשודים לחקירה באזהרה ועיכבה שניים נוספים בחשד למעורבות בעבירות זיוף, קבלת דבר במרמה והפרת המגבלות שנקבעו בחקיקה שתכליתן מניעת התפשטות נגיף קורונה. על פי החשד, המעורבים המרכזיים זייפו והעבירו אישורי ביצוע בדיקות קורונה מזויפים.
האישורים נמסרו לרוכשי כרטיסי טיסה, שלא ביצעו בדיקות קורונה כנדרש לפני טיסה, במטרה לאפשר להם כניסה לנתב”ג ולמדינות שונות, תוך הצגת המסמך המזויף.
“אני וזוגתי תכננו טיול ליוון עוד לפני הקורונה, שנדחה כמה פעמים”, מספר ש’. “כשהחלטנו לטוס, התבקשנו להביא תוצאות בדיקת קורונה עדכנית כדי לעלות לטיסה. היה חשש גדול שלא נספיק להביא את כל הבדיקות. התייעצתי עם מספר חברים, והם אמרו לי שבטלגרם אוכל למצוא מי שיארגן לי תוצאות בדיקה מוכנה בלי כל הטרטור”.
לא חשבת שאתה עלול לסכן נוסעים עם תוצאות בדיקה מזויפת?
“לא, כי הפרוצדורה של הבדיקה מעייפת וגם מעלה את סכנת ההידבקות כי היא דורשת ממך לצאת מהבית, לעמוד בתור, להיות במחיצת אנשים וכו’. בהיעדר כל התסמינים, לא הרגשתי שאני מסכן אף אחד. עטיתי מסיכה כל הטיסה ולאורך כל השהות בשדה התעופה”.
לא חשדו בך שאתה מציג בדיקה מזויפת?
“לא היה שום חשד. הכל נראה לגיטימי ואמין. הבדיקה של המסמך היא לשם התוצאה. לאחר מכן לא מייחסים לו חשיבות”.
אין תלונות
מסמך מזויף נוסף שהפך פופולרי בתקופת הקורונה הוא תלושי שכר גבוהים, שעבורם ניתן לקבל דמי אבטלה גבוהים יותר. העלות: 700־1,200 שקלים לתלוש.
“זיוף תלושי שכר הוא משהו מאוד טרנדי בזמן הקורונה”, אומרת שפיצברג. “מישהו שעבד וקיבל משכורת של 6,900 שקלים, למשל, והיום הוא מובטל וזקוק נואשות להכנסה, רוכש תלושי שכר מזויפים כדי להגדיל את גובה דמי האבטלה שהוא זכאי להם. אותו מובטל יכול לקבל תלוש שכר מזויף של 12 אלף שקלים למשל. יש על הביטוח הלאומי עומס כל כך מטורף, שאם מובטל מביא תלוש שכר, והוא עומד בקריטריונים, הם עלולים להעביר את זה הלאה בלי להתעמק יותר מדי. הזייפנים מנצלים את הכאוס והפרצה הזו”.
לפי שפיצברג, הזיופים הללו לא בהכרח נעשים על ידי זייפנים מומחים, אלא גם על ידי אנשים פרטיים. “נתקלתי בבתי עסק שהמנהלים בהם מזייפים את חתימות העובדים כדי לא לשלם פיצויים ושעות נוספות”, היא מספרת. “יש זיופי צ’קים, זיופי מסמכי תנאי עבודה, בלי שהעובד בהכרח יודע על כך. הקורונה מוציאה את הרע מהאנשים. הגענו למצב שבן משפחה אפילו משנה ומזייף את הצוואה של ההורים שלו כדי לקבל את הכסף שלהם. זה נוראי, וזה תופס תאוצה יותר ויותר בגלל הטירוף של הקורונה”.
לשלל קבוצות הזיוף שהוקמו בחודשיים האחרונים בטלגרם הצטרפו למעלה מ־20 אלף חברים, והן מתהדרות במבצעים מיוחדים “לרגל הקורונה”, בהם שטרות מזויפים (החל מ־10 אלף שקלים מזויפים בעלות של 1,000 שקלים ועד 100 אלף שקלים מזויפים בעלות של 5,000 שקלים), חשבוניות פיקטיביות וצ’קים מזויפים.
ק’, אחד מקבלני הזיופים באזור מרכז הארץ, טוען כי הקורונה הכפילה את הכנסותיו. “כשהתחיל הסגר הראשון, העסקים היו כרגיל כי אנשים לא ידעו כמה זמן זה יימשך, ועדיין חיו מהחסכונות ומהשגרה שלהם", הוא אומר. "אבל ברגע שזה הלך ונמשך, במיוחד בסגר השני, קיבלנו יותר ויותר הזמנות לשטרות מזויפים שעוברים גם את הטוש לבדיקת שטרות מזויפים. אבל מה שאנשים בעיקר מבקשים זה בדיקות קורונה ותלושי שכר. זה כרגע הלהיט. זו אחת התקופות הטובות ביותר של עסקי הזיופים”.
למה אנשים דווקא מעוניינים במסמכים האלה?
“כי אנשים חייבים כסף, המדינה דפקה ודופקת אותם, ואין להם איך לגמור את החודש, אז פה הם מקבלים אופציה לקבל מה שמגיע להם, ואי אפשר לתפוס אותם. אנחנו עושים הכל בצורה יסודית ומקצועית כך שקשה מאוד לעלות על זה”.
אבל תלושי שכר אפשר לבדוק.
“נכון, אבל אם פונה אליי מישהו ורוצה שאזייף לו תלוש שכר כי הוא מקווה לדפוק את המערכת – מה שקורה אחרי זה כבר בעיה שלו. לא שמעתי תלונות מאנשים שקיבלו מאיתנו תלושים מזויפים”.
מנצלים את הפרצה
“כשיש בשוק כל מיני מגבלות ורגולציית יתר על כל מיני דברים, אז יותר אנשים מתארגנים על מסמכים מזויפים, ובקורונה רואים את זה באופן מובהק ועוצמתי”, מסבירה עו”ד דלית אלעד, מתמחה בדין הפלילי וקצינת חקירות לשעבר.
“ככל שיש יותר בירוקרטיה - יש יותר פתח לזיופים, וככל שהבירוקרטיה פחות מסודרת – אחוז הזיופים עולה. יש אישורים שמוציאים ממדפסת פשוטה, והם לא קשים לזיוף, ואנשים מנצלים לגמרי את הפרצה הזו: מאישורים של המדינה שהונפקו במדפסת ישנה ועד זיופים מתוחכמים יותר שכל אחד, גם האדם הפשוט מהבית, יכול לזייף בשנייה באפליקציה – עם חותמות וכל מה שנדרש”.
מבחינת האכיפה, זה יותר קשה לאיתור?
“כל בן אדם בבית יכול לזייף דרכון, תעודת זהות או בדיקת קורונה, וקשה מאוד לאכוף את זה. זה מאוד תלוי בערנות של מי שמקבל את הטופס. לא באמת יודעים כמה זייפנים וזיופים כאלה יש. אני מעריכה שמדובר בתופעה הרבה יותר רחבה ממה שנתפס ומדווח היום בתקשורת. לצורך חקירה של עבירה כזו זקוקים למומחה לזיופים, אך למשטרה יש מעבדות מאוד מוגבלות וקומץ מומחים שמתמחים בזה, להערכתי רק שניים־שלושה מומחים.
אתה יכול לחכות לחוות הדעת שלהם שנה או שנתיים עד שבכלל יוגש כתב אישום נגד הזייפן, כך שזה לא כל כך אפקטיבי. בפרק הזמן הזה הזייפן ממשיך לזייף. המדינה לא שופטת זייפנים כמו שצריך ולא מקדישה לתופעה הזו את המשאבים שהיא דורשת. זה מוביל להסלמה, ולכן התופעה הזו רק תלך ותגדל”.
