אבי בוסקילה, מנכ"ל חברת שראל, סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית קופת החולים מאוחדת, ועדי חן, עו"ד ומרצה לדיני משפחה, ירושה ומשפט בינלאומי פרטי, השתתפו בפאנל מיוחד תחת הכותרת "השפעת הקורונה על החדשנות ברפואה" בהנחיית מעיין הופמן. זאת, במסגרת פסגת העסקים של מעריב 2020.
סיגל, מה היה האתגר הגדול ביותר עבור קופת החולים?
"סיפור הקורונה מאתגר מאוד את תחום הרפואה. רוב האבחונים מאוד פיזיים ופתאום מגיעה הקורונה. זו המגפה הראשונה של המאה החדשה, אבל כנראה שיהיו עוד, כי כנראה שאנחנו נכנסים לתחום של ריבוי של וירוסים שאנחנו לא מכירים והעולם יצטרך להתמודד איתם. מאוחדת החליטה להכניס פלטפורמה דיגיטלית. צריך לזכור שעולם המגפות מאוד שמרני, אנשים ורופאים נזהרים, ואנשים לא קפצו משמחה כשמאוחדת הכריזה על זה. ניתחנו את זה וראינו שרוב המגעים בין רופא לחולה הם כאלה שאין בדיקה פיזיקלית בטיפול עצמו. כלומר, יש מקום לדיגיטל, אבל צריך לשנות הרגלים. מה שקרה כאן זה אקסלרציה של הטיפול הדיגיטלי. יש הרבה מאוד פסיכולוגיים ואפילו קלינאי תקשורת שנותנים אבחון מרחוק. כלומר, העולם הולך לשם. אנחנו לומדים את העולם הזה, ואני חושבת שיש המון התעניינות בישראל בסיפור ההצלחה הזה, שהיינו פתוחים בדיגיטל, ובאים ללמוד את זה מאיתנו היום. אני חושבת שיש לנו עוד דרך ארוכה, מאתגרת ומעניינת ואני מניחה שבמגפה הבאה נהיה מוכנים".
אבי, גם אתה הבאת כלים דיגיטליים נחוצים?
"המציאות שפתאום לא מטפלים במישהו במגע באה לידי ביטוי גם בבתי החולים. גם אי אפשר לבוא במגע וגם רוב החולים נמצאים שם. ראינו גם הצטיידות עצומה של בתי החולים במכשור, ולכן כל האתגר הזה של לדעת איפה הדברים נמצאים, שליטה ובקרה - כל זה יצר המון אתגרים דיגיטליים. אני מסכים שהמגפה הביאה הרבה מאוד בעיות, אבל גם תנופה של פתרונות דיגיטליים. בבית החולים וולפסון, אם דיברנו על פתרונות של IOT, אז למשל שילבנו במהירות כל מיני סנסורים שנמצאים בכל מנשם ובכל מכשיר שאפשר לדעת בכל נקודת זמן מה מצבו ואיפה הוא נמצא, וזה מאוד משמעותי כשיש אירוע שהוא דחוף. יש גם כרטיס אישי שיודע איפה הצוות הרפואי נמצא ולחצן מצוקה אישי. ברמב"ם הכניסו מערכת שו"ב של הצבא ואלביט שיכולה לקרוא לצוות רפואי לעזרה בעת הצורך, ואלו מערכות שהקורונה דחפה את השילוב שלהם. לא רק זה, גם רחפנים ודברים נוספים".
בתוך כך, עו"ד עדי חן הסבירה על חשיבותה של סוגיית ייפוי כח מתמשך: "הקורונה הכריחה אותנו לחשוב על החיים והמוות בתדירות גבוהה יותר. בתקופת הקורונה יש אנשים מורדמים ומונשמים שלא יכולים לקבל החלטות לבד ויש כאן מצב משפטי חדש, שמאפשר לאדם מעל גיל 18 לבחור מי יקבל החלטות במקומו. המצב הזה נקרא ייפוי כח מתמשך שמכסה תחומים רבים - אם בתחום הרפואה, תחום הרווחה וכו'. היום קשישים רבים נעזרים בילדיהם ומכניסים אותם כשותפים לחשבון ויש לזה השלכות לא טובות. ייפוי כח מתמשך מאפשר להעניק ייפוי לאדם אחר או יותר, לתת הנחיות מקדימות ועוד. כשלא עושים ייפוי כח מתמשך צריך להגיש בקשה לבית המשפט כשהמצב הזה יגיע, ואם יש סכסוכים במשפחה זה בעיה, כי בית המשפט יכול למנות מיופה כח חיצוני שזר לאותו אדם".
בהתייחס לנושא הירושה, אמרה: "המצב המשפטי מאוד פשוט. חוק הירושה קובע כללים לגבי איך יורשים. המצב השכיח הוא שאדם הולך לעולמו כשיש לו בת זוג או ידועה בציבור. הכלל אומר שבן הזוג שנשאר בחיים מקבל חצי מהרכוש. בעידן הקורונה מאוד חשוב לעשות צוואה בכתב יד, כל כולה בכתב יד עם תאריך וחתימה. אם מדובר באנשים שרוצים לעשות צוואות הדדיות, אז כל אחד מבני הזוג יעשה צוואה בכתב ידו. חשוב מאוד שיתייעצו עם עורכי דין, ואז יקבלו את הצוואה".
כשנשאלה על החזון שלה, אמרה סיגל: "אני חושבת שהנגיף עוד פה. מה שקרה הוא הזנחה של אנשים שלא רוצים לצאת מהבית. הם מפחדים ומסתגרים, וחושבים שקופות החולים עוסקות רק בקורונה. אני קוראת לאנשים לטפל בעצמם, חזרו לשגרת המעקבים והבריאות שלכם. בנושא טיפולים עד הבית ושיתופי פעולה - אנחנו נערכים לדברים האלה, ואני חושבת שזה עשה טוב. בעוד שלוש-ארבע שנים הכל יהיה שונה. אני חושבת שהלקוחות יצטרכו להיות הרבה יותר מעורבים מאשר היום. חלקם מאוד אדישים. חשוב מאוד להפוך אותם להרבה יותר מעורבים בתחום הבריאות".
את הפאנל חתם אבי בוסקילה באומרו: "צריך מאוד להיזהר, כל הזמן מפיקים לקחים ממלחמות העבר, אבל יכול להיות שמלחמות העתיד יציבו אתגרים חדשים. המגע מאוד חסר, אבל יש הרבה פעולות שלא צריך להגיע פיזית. כל נושא החיבור מרחוק והאונליין יצברו תאוצה".