ד"ר מירי מזרחי ראובני, ראש חטיבת הבריאות מכבי שירותי בריאות, ד"ר דוד מוסינזון, סמנכ"ל רפואה מאוחדת, וד"ר אלכס לוין, יו"ר ארגון שירותי בריאות כללית, השתתפו בפאנל שעסק בהשפעת הקורונה על מערכת הבריאות בהנחיית עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית. זאת, במסגרת פסגת העסקים של מעריב 2020.
אנחנו עדים לכך שהבריאות הפכה למרכז הבמה. מירי, איך את רואה את הטלטלה שעוברת מערכת הבריאות?
"הקורונה הביאה אתגרים שלא שיערנו שיגיעו. אנחנו נמצאים באחד האירועים הגדולים שקרו בשנים האחרונות, ואנחנו צריכים לבחון מחדש דברים שחשבנו שאנחנו בטוחים בהם. יש כאן התמודדות עם מגפה חדשה ותופעות לוואי חדשות. יש הרבה מאוד דברים שידענו בתחילת המגפה והיום עושים קצת אחרת. יש הרבה מאוד פרדיגמות שאנחנו מבינים שהיום אנחנו צריכים לחשוב אחרת".
"אנחנו עדיין נמצאים בעיצומו של האירוע ההיסטורי הזה, שאנחנו לא מבינים את עוצמתו", הוסיף ד"ר מוסינזון. בתוך העולמות הזה הרבה מאוד דברים מטלטלים, אנחנו חיים באי ודאות. אנחנו היום מנהלים אירוע רב משתתפים שרובו מתנהל בקהילה. קהילת הרפואה בישראל הייתה מספיק חזקה כדי לנהל 300 אלף חולים, וזו הצלחה גדולה של ישראל - היכולת שלנו לטפל באותם חולים ולמנוע הגעה של רבים לבתי החולים. צריך לחזק את הנושא הזה לקראת החורף".
אלכס, איך אתה רואה את הדברים?
"בגדול, זה אירוע רפואי. מדובר על מחלה שלא הכרנו קודם, ויכולה לפגוע בחלק גדול מהאוכלוסייה, בעיקר באוכלוסייה מבוגרת. אנחנו נצטרך להתמודד בצורה אחרת לגמרי, נוצרו יחסים חדשים בין המטופל לרופא וכל מערכת הבריאות השתנתה, במיוחד הרפואה בקהילה. אנחנו משתדלים שכמה שפחות חולים יגיעו לבתי החולים, והצלחת הטיפול בקהילה היא בעצם הצלחת הטיפול בקורונה. אמון בין מטופל לרופא הוא הבסיס להמשך טיפול נכון וטוב".
המטופלים כבר לא באים כל כך ומעודדים אנשים להישאר בבית. האם לדעתכם הקורונה היטיבה בעניין הזה? האם אנחנו מסוגלים לתת את אותה רפואה שנתנו כאשר המטופלים הגיעו והרופא ראה אותם בעיניים? ואיך אתם רואים את העתיד?
ד"ר מזרחי-ראובני: "הקורונה מאתגרת, אבל הביאה גם הזדמנויות לחיזוק הקשר בין רופא למטופל. יש בינינו טכנולוגיה, אך מצד שני למטופלים רבים שהיה קשה להם לצרוך את השירות - קל יותר עכשיו. הם לא צריכים לחפש חניה ולעצור את החיים שלהם. מהצד השני, צריך לוודא למשל שכשמדברים בווידאו להסתכל על המצלמה ולא על התמונה. דברים כאלה יכולים לפגוע בקשר בין רופא למטופל. אנחנו לומדים תוך כדי, יש המון אפשרויות לשפר את איכות הטיפול, לעשות טיפולים בבית והמון דברים שפעם היה קשה לעודד את המטופלים להשתמש בהם. כולם פתוחים לשיטות חדשות וזה עובד יפה מאוד".
ד"ר מוסינזון: "אני רוצה להתחבר לנקודה הזו שהקורונה הביאה עמה הזדמנויות. אנחנו הכנסנו במאוחדת מערכת שנתנה שירותים של רפואה דיגיטלית בנוסף לשירותים הרגילים. רפואה היברידית. היכולת שלנו להגיע לזירה הביתית של המטופל ולהפוך אותה לזירה טיפולית היא האתגר הגדול של המאה ה-21. בנינו רצף של טיפול מקביעת תור למרפאה, צירוף מסמכים שנכנסים ישירות לתיק ומשם להוציא הפניה דיגיטלית, ובסוף הרופא מגיע הביתה ונסגר המעגל. ראינו את זה בכל המגזרים, אבל אני רוצה לומר שבניגוד לבנקים שסגרו את הסניפים, אצלנו לא סגרנו, אלא הוספנו את השירות הדיגיטלי לצד האפשרות להגיע למרפאות".
אלכס, איך אתה רואה את זה?
"כמי שעובד בשטח, יש הרבה דילמות בנוגע לרפואה דיגיטלית. יש לנו קשיים בתקופת הקורונה והם נובעים גם מחוסר יכולת לבדוק את המטופלים, כי בסיס הרפואה הוא בדיקה ומגע בין רופא למטופל. אנחנו חייבים לעבור בחלק מהטיפולים לרפואה דיגיטלית, והביקורים הפרונטליים צריכים להישאר הבסיס להמשך הרפואה בקהילה".
איך אתם רואים את עולם החיסונים? איך מעודדים את האוכלוסייה להתחסן?
מירי: "הנושא של חיסוני שפעת הוא נושא משמעותי בהיערכות שלנו לחורף לקראת התחלואה שצפויה. זו ממש רפואה מונעת במיטבה, להתחסן זה אומר שאני מגן על עצמי ועל הסביבה שלי. זה חשוב מאוד באוכלוסיות של חולים כרוניים וחולים קשישים. בסך הכל מדובר בפעולה פשוטה. דבר נוסף, זה נושא האחריות האישית, פשוט לבוא ולהתחסן".
"נושא חיסוני הקורונה עדיין לא כאן, מה שצריך לעשות בעת הזו הוא לעודד להתחסן נגד מה שאפשר", אמר ד"ר מוסינזון. "אנחנו גם צריכים לתת דוגמה אישית".
ד"ר לוין חתם את הדיון באומרו כי "בנושא השפעת, כמובן שכולם צריכים להתחסן. יש עלייה במחוסנים לעומת שנה שעברה, ואנחנו מעודדים את זה. גם הרופאים וכל העובדים צריכים להתחסן, ואני כמנהל מרפאה יכול לומר שאצלנו כולם התחסנו. בסך הכל, הדבר הזה הוא בסיס להמשך רפואה נכונה וכדי להימנע מתחלואה כפולה".