בשבוע האחרון נרשמה עליה בכמות החולים החדשים בנגיף הקורונה מדי יום, אשר בעקבותיה החלו לדון באפשרות של סגר שלישי על מדינת ישראל. היום (רביעי) שוחח מנהל בית החולים זיו שבצפת, הפרופסור סלמאן זרקא, עם ענת דוידוב בתוכניתה ב-103FM ואמר שלדעתו, "ככל שהמשק ייפתח ונחזור לשגרה, כמות החולים תעלה ואנחנו כבר רואים את זה בתוצאות של הימים האחרונים".
איך אתה רואה את מצב התחלואה, ספציפית בצפון, בבית החולים זיו, שאתה מנהל?
"אני חושב שאנחנו נמצאים במצב מורכב. גם אם יש שונות בחלקים שונים בארץ, כשאנחנו מדברים על המגזר הערבי, לעומת המגזר הכללי, אני יכול לציין שאחרי הסגר, כשהייתה רגיעה בכל הארץ, כמות החולים ב'זיו' עלתה בגלל תחלואה יותר גבוהה שקרתה ביישובים של צפון רמת הגולן ובקרייה החסידית בחצור, כך שיש כאן תנודות אזוריות. אבל ככלל, נראה לי הנוסחה כל כך ברורה, ככל שהמשק ייפתח וככל שנחזור לשגרה, כמות החולים תעלה, ואנחנו כבר רואים את זה בתוצאות של הימים האחרונים".
זאת אומרת שאולי אסור לפתוח את המשק?
"הלוואי והיו נוסחאות מאוד פשוטות, יש כאן הרבה מורכבויות. אני חושב שמשרד הבריאות, המנכ"ל פרופ' חזי לוי, פרופ' נחמן אש הפרויקטור, השר אדלשטיין, כולם מנסים לנווט בין הצרכים השונים, בין הבריאות שלגמרי מגיע לה להיות במקום מאוד גבוה מבחינת סדר העדיפויות, אבל גם לחינוך מגיע, וגם לתעסוקה מגיע, וגם למחלות שאנשים סובלים מהם גם בעידן הקורונה. לכן יש כאן מורכבות. הגענו לסגר, וכרגע אנחנו יוצאים מהסגר, ואני מקווה שנצליח לצאת בצורה מסודרת".
איך המצב בבית החולים שלך?
"אנחנו נמצאים כרגע עם פחות חולים מאשר מה שהיינו לפני שבועיים, כשהגענו ל-33 חולים, כאשר בשאר הארץ הייתה רגיעה. בימים האחרונים אנחנו בסדר גודל של חצי מזה, אפילו קצת פחות. כך שכרגע אני מרגיש אולי את הרגיעה, אם כי, לפני שבועיים התוודעתי שהגל השלישי התחיל בזה, ואולי יעבור לשאר הארץ".
איך אתה מסביר את חוסר ההיענות וחוסר שיתוף הפעולה, גם בכללי, אבל בעיקר במגזר הערבי?
"אני חושב שיש גם בנושא הזה פקטורים שונים שתורמים לדבר. חלק מזה בהחלט נמצא במקום של עייפות החומר, שמצב החירום מתארך הרבה זמן ומשפיע עלינו בכל מרכיבי החיים. חלק מזה קשור לבעיות של אמון הציבור, לנכונות הציבור לשתף פעולה. יש תרבויות שונות, אני לא רוצה לשפוט, ברור לי שבסקטור הכללי זה שונה מאשר משפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך, מרובות ילדים, בין אם במגזר החרדי ובין אם במגזר הערבי. לחברה הערבית יש יותר תפיסת קולקטיבית מאשר אינדיבידואליסטית".
היית אומר שסגר זה דבר שעוזר ומאט את קצב התחלואה?
"אני חושב שראינו את זה כבר בשני הסגרים, ואני אגיד לצערי, כי סגר זה מוצא אחרון. סגר זה אחרי שכשלנו בכל האפשרויות האחרות. כשלנו. זה כולנו, זה הציבור, זה המערכות. לצערי, ככל שגם הפעם ניכשל ולא נקפיד, ואני גם חושב שאנחנו במצב חירום, ואני לא רואה שינוי מגמה בחברה הישראלית, ובטח לא בחברה הערבית, כך שבלי להתנבא, אני חושב שאנחנו בסכנה שנגיע לסגר שלישי, עוד לפני שיגיעו החיסונים".
עוצר לילה זה דבר יעיל?
"כל דבר שנרקם בהחלטות השונות, צריך לוודא שהוא מיושם. על הנייר, הרבה דברים יכולים להביא את התוצאה, אם כי, שוב, אנחנו במגפה חדשה, יש פתרונות שלא נוסו בשום מקום בעולם. ואני אומר, הסגרים האחרונים שקורים ביישוב הערבי, אני לגמרי סקפטי לגבי היעילות שלהם. כי לסגור את הכניסה ואת היציאה מהיישוב, בלי לעשות אכיפה בתוך היישוב עצמו, לטעמי זה יותר אלמנט של ענישה מאשר אלמנט של לייצר פאוזה ביישוב בשביל להוריד את כמות התחלואה. וגם סגר לילי, ככל שנאכוף אותו, ככל שנוודא שאותם דברים שנדרשים בהקשר של התקהלויות, מיושמים, יש פוטנציאל שהוא יסייע".