משרד הבריאות פרסם הבוקר (שלישי) את נתוני הקורונה העדכניים במדינת ישראל. לפי הנתונים, ביממה האחרונה אובחנו 2,279 חולי קורונה חדשים, מספר החולים היומי הגבוה ביותר מאז היציאה מהסגר השני שהופעל בישראל, והגבוה ביותר מזה כחודשיים. לאור הנתונים החדשים, שוחח פרויקטור הקורונה פרופסור נחמן אש, עם ענת דוידוב וגולן יוכפז ב-103FM וסיפר מהם החששות העיקריים שלו לקראת תחילת מבצע החיסונים: "כ-30% מהאנשים לא רוצים להתחסן, או חוששים מהחיסון. ההצלחה שלנו תלויה במספר המתחסנים".
ענת: מבצע החיסונים יחל בשבוע הבא ויש לא מעט חששות, ממה אתה חושש יותר, מהתגובות לחיסון אם יש כאלה או ממי שיסרבו.
"אני מודאג יותר מההיענות לחיסון, ההצלחה שלנו במבצע הזה תלויה במספר המתחסנים, אם נגיע למספרים שיאפשרו לנו לחזור לחיים נורמליים שזו המטרה. מה שמאיים על זה, זה שיעור התחסנות נמוך. לכן ההסברה והשכנוע וההתמודדות עם הפייק ניוז בראש מעיינינו".
גולן: יש סקרים?
"עושים סקרים שונים ואני קורא על סקרים שונים, השיעור לפחות הראשוני של אנשים שמביעים חששות או מתלבטים או מתנגדים הוא לא נמוך, הוא כמה עשרות אחוזים".
גולן: כמה זה נמוך? 30?
"סביב 30%".
גולן: לא מאוחר מדי למבצע הסברה?
"אנחנו כבר התחלנו במבצע הסברה גם בקרב הצוותים הרפואיים כי זה המפתח, אני משער שאם הציבור יראה שהצוותים הרפואיים מתחסנים גם הוא ירוץ להתחסן. גם שם יש אתגר, בהחלט. המידע על החיסונים פורסם בצורה מפורטת רק בסוף שבוע שעבר וככל שאנחנו מפיצים את המידע ורואים את הנתונים של היעילות של החיסון, את המספר המועט וחסר המשמעות של תופעות הלוואי, אני חושב שנצליח לשכנע בחשיבות וביעילות של החיסון אבל יש התמודדות עם הרבה דעות אחרות".
גולן: למה צריך להתחסן?
"למדנו בחודשים האחרונים מהי המחלה הזאת ומהי חומרתה. אנחנו משלמים עליה בחיי אדם, בתופעות ארוכות טווח, היא מחלה קשה. לעומת זאת, החיסון כפי שנבדק על ידי עשרות אלפי אנשים מראה יעילות גבוהה של 95% מהאנשים שמתחסנים לא יחלו במחלה ולא יחלו במחלה קשה. יחד עם זאת תופעות הלוואי הן מינימליות, נפיחות מקומית, כאב מקומי, קצת חום לכמה ימים אבל זהו. אמנם החיסון בטכנולוגיה חדשה אבל כשלומדים את הביולוגיה של הטכנולוגיה אין פה שום סיכון מיוחד, כל החיסונים פועלים על ידי זה שהם מציגים חלבון של הנגיף למערכת החיסון שמייצרת נוגדנים, פה נותנים את החלבון בלי כל הווירוס עצמו. יש חיסונים שמסתמכים על נגיף מומת, פה רק חלבון".
ענת: מעבר לנשים בהיריון וילדים קטנים שלא נוסה עליהם ובשלב הזה לא יחוסנו יש סימני שאלה לגבי אנשים עם אלרגיות שונות, איפה זה עומד?
"מדברים רק על אנשים עם רגישות קיצונית שצריכים להסתובב עם מזרק למקרה של תגובה אלרגית קשה. גם במקרים האלה אנחנו בוחנים את האפשרות שהחיסון יינתן בבית חולים בסביבה שיכולה לטפל במקרה כזה. שני המקרים שקרו בבריטניה שהדאיגו אותנו טופלו והם במצב טוב אז אם נותנים את החיסון תחת השגחה במקרים כאלה יכול להיות שזה מספיק בטוח, אנחנו בוחנים את זה".
גולן: קופ"ח הבהירו שלא יתחילו בחיסון עד שלא יקבלו אישור מהמדינה שהיא תפצה אותם לגבי כל תביעה בעקבות תופעות הלוואי של החיסון.
"המדינה תעמוד מאחורי קופות החולים, בוודאי שיימצא לכך פתרון הוא כבר בתהליך מתגבש, אני מסכים שזה לא צריך ליפול על קופות החולים".
ענת: תוך כמה זמן אתה מעריך כל המדינה תחוסן או רובה?
"החיסון של כל מדינה ייקח כמה חודשים טובים, אני מעריך שבחציון השני נסיים לחסן את כל המדינה, אבל אנחנו צריכים לחסן נפח משמעותי שאליו נגיע להערכתי בסביבות מרץ-אפריל. ילדים אנחנו לא מחסנים, אוכלוסיות מסוימות לא מחסנים, בין אלה שנחסן יש לנו עד מרץ-אפריל כדי להגיע לשיעורים משמעותיים שיאפשרו לנו לחזור לחיים".
גולן: לקראת ליל הסדר.
"אני מעריך שכן, זו התקווה שלי, זה תלוי מאוד בהיענות לחיסונים".
ענת יש אווירה של סיום.
"אני מודאג מאוד מהאווירה הזאת מאחר ויש לנו כמה חודשים שצריך לעבור אותם, והמגפה לא פועלת בחודשים אלא בימים. לפי הימים, אפשר לראות התפרצות קשה וזה שבעוד כמה חודשים גם אם יהיו חיסונים, זה לא יעזור לנו, לכן חייבים להמשיך להקפיד כאילו זה יומה הראשון של המגפה. אני מודאג מהאווירה של שאננות וסוף קורס".
ענת: קרובים לסגר נוסף?
"אנחנו מנסים למנוע מצב של סגר נוסף, אנחנו על פי החלטת ממשלה נקבע שאם תהיה עלייה בתחלואה ואנחנו רואים את העלייה הזאת נצא למה שאנחנו קוראים ריסון מהודק, נמשיך ללמד בבתי הספר אבל נסגור את המסחר, נעבוד מהבית ככל שאפשר. אנחנו מנסים למנוע את הסגר המלא בעזרת צעדים שהם קצת פחות מסגר, יאפשרו המשך חיים אמנם מוגבל אבל יאפשרו את הלימודים בבתי הספר, אם זה לא יצליח ונראה עוד עלייה בתחלואה נאלץ להגיע גם לסגר מלא".
גולן: אין לכם חלק באווירת סוף קורס?
"אנחנו בכל המסרים שלנו אומרים את שני הצדדים, חשוב שתהיה תקווה, חיכינו לה הרבה מאוד זמן ואי אפשר להתעלם ממנה. אבל באותה נשימה צריך להגיד ששום דבר לא נגמר והקורונה עדיין כאן וצריך להתמודד איתה. זה מסרים קצת מבלבלים אבל חשוב לומר אותם בצורה מדויקת".
גולן: יש התלבטות האם להעביר את איחוד האמירויות ממדינה ירוקה לאדומה.
"יש שיקולים מדיניים שבהחלט נכנסים פה בחשבון ובכלל במגפה הזאת אף פעם אתה לא יכול להסתכל רק על השיקולים הבריאותיים כי כנראה היינו סוגרים הכול לתקופה ארוכה אבל זה בלתי אפשרי. יש פה שיקולים חברתיים, כלכליים".
גולן: מה שקלתם?
"אני רוצה לציין שהאמירויות היא מדינה ירוקה על פי הנתונים אבל כשאתה הולך לעשות משהו חריג ואני בעד לעשות משהו חריג במקרה הזה כי מספר הנוסעים גדול מאוד וההתנהלות שם של הישראלים בהחלט מעודדת הדבקה ואנחנו חוששים מזה. אנחנו היינו מעדיפים שהמדינה תעבור למדינה אדומה".
גולן: למה היא לא?
"יש שיקולים שונים שבסופו של דבר אתה צריך להיות גם אמיתי במדדים שלך ובהגדרות שלך ואתה לא יכול להיות שרירותי אז אנחנו בוחנים למצוא את הדרך הנכונה ביותר".
גולן: גורמים בממשלה מבקשים להשאיר?
"משרד החוץ בהחלט העלה טיעונים כאלה בדיוק כמו שמשרד האוצר מעלה טיעונים בעד הכלכלה ,וודאי זה תפקידם זה נכנס למערכת השיקולים".
גולן: בניגוד לעמדה המקצועית.
"העמדה שלנו של משרד הבריאות בהקשר הזה הייתה שצריך למצוא פתרון, לתפוס את התחלואה שמגיעה משם, רצינו להגדיר כמדינה אדומה מלכתחילה ועדיין בוחנים. זה עולה לדיון מחר שוב - בוודאי שיכול להשתנות".
גולן: לא תתערבו באירועים בהר הבית?
"יש שיקולים שונים, מורכבים מאוד, אנחנו מדינה עם הרבה מאוד היבטים וצריך להבין שאין פה עניין של שחור ולבן. נלקחים כל מיני שיקולים בחשבון. אני לא מתכוון לשיקולים פוליטיים, זה לא קשור, אבל יש פה אחריות למנהיגות בכל המקומות והמנהיגות המקומית, הדתית, צריכה לקחת בחשבון שזה טובת האנשים שלנו ואנחנו צריכים לדאוג לאנשים שלנו שיתנהגו כמו שצריך, מסכות, ריחוק. אפשר לקיים דברים בצורה בטוחה יותר גם בלי לוותר על עקרונות".
ענת: היית סוגר את נמל התעופה בן גוריון?
"אנחנו מוצאים לזה פתרונות שהם לא לסגור את נמל התעופה כי זה צעד קיצוני, יש בזה פגיעה קשה מאוד בהרבה מאוד מובנים ואנחנו פועלים למצוא פתרונות שימנעו את ההתקהלויות האלה בעקבות התמונות שראינו ואני מקווה מאוד שנמצא פתרונות ואני מקווה שהתמונות לא יחזרו על עצמן".
גולן: למה מבזבזים כסף בתהליך במכון הביולוגי.
"יש חשיבות גדולה מאוד ליכולות של הפיתוח העצמי של חיסון כזה, אני שמח ומברך על הפיתוח של החיסון".
גולן: אבל אמורים לקבל מיליוני מנות חיסון.
"גם עכשיו אנחנו רוצים שיהיו לנו את כל האופציות. עדיין לא קיבלנו את החיסונים ליד. ההשקעה חשובה וצריך להסתכל קדימה אל העתיד. יש סיכון שיהיו לנו התפרצויות בעתיד והיכולת של המכון הביולוגי מאוד חשובה".
ענת: הם טוענים שאם היו משקיעים יותר יכול להיות שכבר היו לנו חיסונים.
"משקיעים הרבה ואני חושב שאי אפשר היה להסתמך, לשים את כל הביצים בסל של הפיתוח המקומי, גם הרווח של כמה חודשים הוא מאוד משמעותי לכולנו. צריך לעשות את זה בצורה מאוזנת".
במקביל לראיון שערך פרויקטור הקורונה, מנכ''ל משרד הבריאות פרופסור חזי לוי הוסיף בגל''צ כי גם הוא מודאג בשלב זה. "אנחנו מאוד חפצים להגדיל את מספר הבדיקות כדי לזהות את האנשים שבעבר לא ידענו עליהם. אחוז המאומתים עלה ל-3.2% כשלפני הסגר השני היינו ב-2%. אי אפשר להתנהל כמו בת יענה", אמר פרופסור לוי.
כאשר נשאל על האפשרות להטלת הגבלות נוספות השיב מנכ''ל משרד הבריאות כי " "אנחנו צפויים לראות הגבלות. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו לפחות ב'ריסון מהודק' בקרוב. זה יכול להיות סגירת של הכיתות והשארת הגנים והגבלות על העבודה, במסחר ובקניונים. אנחנו לא יכולים לתת לתחלואה לעלות בדרך הזו".