מבצע החיסונים החל באופן רשמי היום (ראשון), על אף שבאופן בלתי פורמלי התחיל כבר אמש, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו, יחד עם שר הבריאות יולי אדלשטיין חוסנו בבית החולים שיבא. הסבב הראשון והמאסיבי, שכלל גם את נשיא המדינה ראובן ריבלין, יו"ר ש"ס אריה דרעי וחברי כנסת נוספים, נמנו צוותי בתי החולים השונים בארץ.
בהתאם לכך, פורסמו נתוני ההתחסנות הראשונים בבתי החולים: בבית החולים שיבא תל השומר התחסנו 500 אנשי צוות, בבית החולים בלינסון בפתח תקווה התחסנו 450 אנשי צוות, בבית החולים וולפסון בחולון התחסנו 320 אנשי צוות, בבית החולים ברזילי באשקלון התחסנו 310 אנשי צוות, בבית החולים רמב"ם בחיפה, בו נרשמה היענות גבוהה יחסית, התחסנו 800 אנשי צוות, ובבית החולים איכילוב בתל אביב, חוסנו מעל לאלף אנשי צוות.
ד"ר חגי אמיר, מנהל המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, היה לראשון המתחסנים נגד קורונה בקרב עובדי המרכז הרפואי לוינשטיין מקבוצת כללית. ד"ר אמיר התחסן בשידור חי, במסגרת יום שידורים מיוחד שליווה את מבצע החיסונים, במתחם החיסונים של כללית בהיכל שלמה, תל אביב. במהלכו, אמר: "הסיכונים במחלת הקורונה כוללים תמותה ותחלואה קשים ביותר למבוגרים ולצעירים כאחד. תופעות הלואי מהחיסון מזעריות ולא משמעותיות. אני קורא לכל עובדי הכללית ולכל אזרחי ישראל, להפגין אחריות ולתאם חיסון כנגד הקורונה, כך נמשיך לקראת האור שבקצה המנהרה בה אנו נמצאים זה כשנה".
בין הבכירים הנוספים שחוסנו במהלך שעות היום, גם הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, היה למתחסן הראשון בצה"ל נגד נגיף הקורונה. בתחילת השבוע הבא יחל חיל הרפואה בחיסון יתר חיילי וקציני צה"ל. לאחר החיסון אמר רא"ל כוכבי: "מבצע החיסונים שיחל בימים הקרובים הוא בשורה אמיתית שמקדמת את החזרה לשגרה במדינת ישראל ובצה"ל". הוא הוסיף וקרא לכלל חיילי צה"ל להתחסן, על מנת להוות דוגמה אישית בנושא חשוב זה.
בניגוד לאלו, מנכ"ל בית החולים הדסה בירושלים, פרופ' זאב רוטשטיין, הודיע כי לא יתחסן, אלא יתנדב לחיסון של המכון הביולוגי על מנת להתחסן בפיתוח הישראלי. הוא שוחח על כך עם בן כספית ואריה אלדד ב-103FM, והסביר: "יש לנו עוד משימה אחת, שיהיה לנו חיסון כחול לבן שהוא שונה מחיסון ה-RNA. חייבים שתהיה את האופציה הזאת לאלו שלא יכולים לקבל חיסון אחד, שתהיה את האלטרנטיבה".
רוטשטיין טען: "מה שגרם לי לעשות את זה אלה שני שיקולים - השיקול הראשון הוא להתחסן, כי מסתכלים עליי ואומרים, 'אם רוטשטיין מתחסן, אז אנחנו הולכים להתחסן'. זאת אומרת, לתת גם לצוותים וגם לציבור הרגשה של ביטחון. ואז אמרתי לעצמי - יש לנו עוד משימה אחת, שיהיה לנו חיסון כחול לבן שהוא שונה מחיסון ה-RNA. וחייבים שתהיה את האופציה הזאת לאלה שלא יכולים לקבל חיסון אחד, שתהיה את האלטרנטיבה. ובמצב כזה, כמו שתמיד הייתי בחיים, התנדבתי להיות נסיין, אמנם לא צעיר ולא בריא, אבל גם נסיינים כאלה צריכים, כדי באמת לבדוק מה ההשפעה של החיסון בגילים האלה ובמחלות הנוספות שיש".
מה אתה אומר על המוטציה הלונדונית?
"בינתיים נראה שהפחד הוא גדול. אני עוד לא יכול להגיד שום דבר, כי עוד אין פרסום מדעי אמיתי שיבוא ויגיד אם הפחד הזה מוצדק. ואנחנו גם לא יודעים אם ההשפעה של החיסון של פייזר או מודרנה ב-MRNA יעיל גם כנגד המוטציה. אז אנחנו עדיין בניחושים".
סוג אחד של נחמה שאומרת שזו המוטציה ה-17 של הווירוס הזה. אז כמו שהקודמים לא היו נוראים, אולי גם זה לא.
"שנינו יודעים, וראינו את זה מספיק פעמים בחיים, שיוצאת פתאום מוטציה שהיא לא ברת שליטה והחיסונים שלנו לא יעילים נגדה. וגם היא יכולה להיות עם אותה השפעה קלינית גרועה, כמו הפנדמיה הנוכחית. לכן, זו בדיוק סיבה מספיק טובה לחשוב רחב ולבוא ולהגיד, 'בואו נכין יותר מחיסון אחד'. יכול להיות שאחד יימצא יעיל, והשני לא".
היית הולך עוד פעם להגבלות?
"מה שמפליא אותי, זה שההחלטות האלה נופלות וקמות בקבינט הקורונה, ואני לא יודע אם הן מבוססות באמת על מידע רפואי, וזה הורג אותי. כל ההחלטות וכל המגבלות צריכות להיות מכוונות בריאות, והם צריכים להוכיח את זה. די מספיק. אנחנו יותר מעשרה חודשים בפנדמיה, הגיע הזמן שיהיה לנו מידע מדויק - האם המסחר בחנויות הרחוב, הוא מסוכן, האם ללכת בתוך קניון זה מסוכן. יכול להיות שאנחנו עושים צעדים מיותרים שרק פוגעים ומזיקים ולא מוסיפים לבריאות. תשימו לב, יש טלטלה, אנחנו עולים ויורדים, הגענו בסוף השבוע למספר נדבקים שעובר את ה-3,000, ואנחנו כאילו מרגישים עוד גל, והגלים האלה לא קיימים בכל מדינה. יש חלק ממדינות אירופה שמתנהגות כמונו, ויש חלק, אם ניקח את סינגפור, סין אפילו, את דרום קוריאה, אין שם את הגל השלישי, וגם גל שני הם לא חוו. אז יכול להיות שיש משהו ללמוד גם משם".
