מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, אורלי עדס, אמרה היום (שלישי) במסגרת הדיון בוועדת החוקה: "הערכה ראשונית לעלות התקציבית של ההתאמות לקורונה 65-60 מיליון שקלים". היא הוסיפה כי "ההערכה יכולה להשתנות מכיוון שיש חוסר ודאות מבחינת קלפיות מבודדים, חולים וקלפיות של בתי אבות ומלוניות. אך בגדול, מדובר בעלות של כ-65-60 מיליון שקלים, להוספת הקלפיות 'הצבע וסע', מבודדים, חולים ובתי אבות, הכוללת כ-25 מיליון שקלים, יחד עם ציוד מיגון וחיטוי לכל הקלפיות שמספרן יגיע לכ-14 מיליון שקלים.
מוקדם יותר, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ טלי פלוסקוב אישרה את התיקון לצו בריאות העם, המחייב את כל השבים לישראל מחו"ל בבידוד ביתי. כאמור, התיקון נועד לתת מענה מיידי לחשש מחדירת המוטציה החדשה של נגיף הקורונה לישראל.
ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס הציגה את הצו, ואמרה: "הצו מגדיר שכל מדינות העולם הופכות להיות אדומות. היה אמור להיות שבוע של גרייס אבל בגלל המוטציה לא הייתה אפשרות לחכות. אנחנו בגל תחלואה שלישי עם 3,500 מאומתים ביום. צריך לוודא שלא נכנס אף חולה מבחוץ כי המצב כאן מספיק גרוע".
במסגרת חוק הבחירות לכנסת ה-24 בזמן הקורונה, התגלעה מחלוקת על אופן הצבעתם של חולים מאומתים. במהלך הקראת סעיפי החוק, התגבשה מחלוקת על אופן הצבעתם של חולים מאומתים מחשש להדבקה, להרתעת בוחרים אחרים או פייק ניוז. לפי הצעת החוק, יוסמך יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לקבוע את אופן ההצבעה. בתוך כך, אמר אלרעי פרייס: "מאומתים במדינת ישראל לא יוצאים, למעט באירוע חירום רפואי, אתם מדברים על עשרות אלפי מאומתים שיוצאים להצביע וזו סכנה חמורה לבריאות הציבור. הצבעתם ברגל או ברכב לא מקובלת".
על כך, השיבה עדס: "ברגע שנאפשר הסעת בוחרים על ידי ועדת הבחירות זו פריצת סכר, מדי בחירות יש אלפי פניות להסעת אנשים מרותקים וחולים, ובפעם הבאה נצטרך להסיע שישה מיליון בוחרים".
בהמשך התייחסה לנתוני התחלואה באיחוד האמירויות, המוגדרת מדינה ירוקה ובה נמצאים כעת עשרות אלפי ישראלים, והסבירה: "נתוני התחלואה שם יחסית טובים אבל כשהסתכלנו על הישראלים שחזרו משם בנובמבר מצאנו ש-0.9% אובחנו כחולים מאומתים, ואלה רק הסימפומטיים שלא הרגישו טוב והלכו להיבדק. כנראה שבפועל היו יותר".
היא הדגישה כי "בדצמבר היה צפי ל- 40 אלף נוסעים שטסים לשם וחוזרים לכאן ללא חובת בידוד, שזו רכבת אווירית של אנשים שעלולים להתחיל שרשראות הדבקה". הוא הוסיפה בפני הוועדה: "כרגע יש איום על אזרחי מדינת ישראל, לפי הנתונים שבידינו 66% לא שומרים על הבידוד הביתי עם החזרה מחו"ל".
בהמשך היא דיברה גם בפני וועדת החוקה של הכנסת, וציינה כי "בשלב הזה כדי לוודאי שלא נכנסת מוטציה שתביא הדבקה משמעותית, פגיעה במשק ובבריאות הציבור אנחנו רוצים לוודא שהיא לא משפיעה על החיסון, ולכן היה צריך קודם כל לעצור. יש לנקוט משנה זהירות כשנכנס משהו שעלול לאיים על בריאות הציבור". הוא הוסיפה: "שמענו על המוטציה בשבת והווירוס המוטנטי הפך תוך שבועות בודדים לזן השולט כך שיש לו יתרון אבולוציוני. באותם מקומות בהם הוא קיים רואים עלייה בתחלואה של 70%".
עם זאת, היא הדגישה כי "אין לנו עדות לכך שהווירוס המוטנטי נמצא בישראל אך עורכים בדיקות. מארגון הבריאות העולמי נמסר שלפחות באנגליה חלק מהבדיקות מפספסות את הווירוס. אצלנו בדקנו וכל הערכות לבדיקות מצליחות לאבחן אותו". היא התייחסה לריצוף הגנומי של המוטציה, ואמרה כי "באנגליה ושבדיה כמות מסוימת של בדיקות הולכת לריצוף גנומי כדי לעלות באופן מתוכנן על מוטציות. לנו יש יכולת כזו ולפני שבוע הקמנו ועדה שמטרתה לייצר שיטה של דגימות של החוזרים מחו"ל לבדיקה יותר מעמיקה".
לדבריה, מתחילת הגל הראשון בוצעו בישראל למעלה מ-700 ריצופים שהגיעו למעבדה המרכזית בתל השומר. "ברוב המדינות הנושא לא קיים ולכן אין שחור או לבן במסוכנות המדינות. במקרה שצריך לתעדף את המקומות במלוניות, נלך קודם כל על מדינות שכבר ידועה בהן המוטציה", אמרה והתייחסה ליעילות החיסון: "ככל שאנחנו יודעים, המוטציה כרגע לא משפיעה על החיסון".
היא ציינה עוד כי מוטציה אחרת של הנגיף, שזכתה לכינוי - מוטציית החורפנים - התגלתה שוב ביוון. "זו כניסה לארץ של מוטציות שעלולות לפגוע ביעילות החיסון, למרות שכרגע ידוע שהוא עוזר", הסבירה, "הווירוס המוטנטי הראשון זוהה באמצע ספטמבר ונוצר מצב שבאנגליה הוא שולט ב-50% ובדרום אפריקה ב-95%, קצב המוטציה הרבה יותר מהיר וזה אחד הדברים המדאיגים, גם אם היום החיסון יעיל לגביו".
בסיום דבריה בוועד התייחסה למחלימים הרבים מהנגיף: "הסיכוי להדבקה חוזרת הוא לא אפס ואנחנו עורכים בדיקה מאוד מקיפה לשיעור הדבקה חוזרת אך גם אם היא קיימת היא בשיעור מאוד נמוך. ההנחה שמי שהחלים בארץ יחלה מאוד נמוך ולכן לא נדרש לבידוד במלונית. אנחנו יודעים על מקרים של זיופי מסמכים, ולכן נוהל מחלים הוא רק לבדיקות בארץ, בעוד שמי שהחלימו מהנגיף בחו"ל יצטרכו לעבור בדיקה בישראל. אנחנו לא יודעים לכמה זמן הנוגדנים קיימים בגוף, ויודעים שיש ירידה מסוימת לאורך זמן. זה שלא מוצאים נוגדנים לא אומר ודאית שהגוף איבד את החסינות שלו".
עדס שוחחה הערב עם ענת דוידוב בתוכנית "איפה הכסף", והתייחסה לנושא.
את בעיצומה של ישיבה סוערת ויש שם המון שאלות כי לא היינו בתקופה כזו של קורונה ואנו נכנסים לתקופה מאוד מעניינת. קודם כל מה שלומך ואיך את נערכת נפשית?
"הנפש שלי כבר התרגלה לחיות בבחירות באופן תדיר. יש משהו כבר שהוא קצת על אוטומט, אבל בסדר, אנחנו נעשה את זה טוב, למרות כל הקשיים".
איך מנהלים בחירות בתקופת קורונה כי יש מבודדים ומאומתים? מה את אומרת? אני מבינה שזה עורר סערה גדולה מאוד. האמת היא צודקת, אני לא רוצה לפגוש שום מאומת בשום קלפי.
"היא צודקת, לא ניתן להציג את ועדת הבחירות כמי שלא דואגת לציבור. ועדת הבחירות שמה לנגד עיניה את הצורך לשמירה בבריאות הציבור, אנו חלק ממנו וודאי שננקוט בכל האמצעים האפשריים למנוע הדבקות ביום הבחירות. אנו חייבים לעשות איזון ולאפשר לאנשים להצביע, לבוא ולהציע שמדינת ישראל תשנה את שיטת הבחירות לבחירות בדואר או ממוחשבות, זה לא ריאלי, וכל הצעה צריכה להתאים לשיטה הקיימת".
בשביל זה צריך לשנות חוק?
"ודאי, הכנסת צריכה להחליט שהיא רוצה לשנות את שיטת הבחירות במדינת ישראל שקיימת מזה 72 שנים ולא עושים את זה במחי יד ביום שבו פרצה מערכת הבחירות"
כן אך תסכימי איתי שלא אני ולא את ולא אף אחד אחד רוצים לחשוש מכל אחד שיעמוד לידנו. מה נעשה?
"מה שהיא גרמה באמירה הזו היא להלחיץ את הציבור ולגרום לו לא להגיע להצביע. אני באה להרגיע את הציבור ולומר שוועדת הבחריות תנקוט בכל האמצעים האפשריים. רראשית דבר, אנחנו נקים קלפיות נפרדות למבודדים והם לא יצביעו אפילו עם החולים ויהיו במתחמים שונים לחלוטין. חלקם יהיו במתחמי הצבע וסע וימשיכו. אנו מתכוונים לנקוט בהרבה אמצעי מיגון חברי ועדות הקלפי והמצביעים בחלק מהמקרים".
את אומרת לנו שאין סיכוי שאדם שהוא לא מאומת, בריא, ייתקל במישהו שהוא או חולה או מאומת.
"אני לא אומרת שאין סיכוי אלא שננקוט במלוא הצעדים האפשריים כדי שזה לא יקרה, וצריך גם אחריות מוסרית של כל אותם חולים ומבודדים שלא ייצאו ויצביעו בקלפיות רגילות".
אני לא סומכת עליהם.
"היום לפי הוראות משרד הבריאות, הם מאפשרים למי שזקוק לטיפול רפואי צאת מהבית ברכב פרטי ומי שאין לו כנראה יוצא, אף אחד לא מסיע אותו. יום יום זה קורה ומדובר בעשרות אלפי אנשים. אני מבודדתף יש אנשים חולים, מישהו עוקב שהם לא יוצאים מהבית? אז לא ניתן לבוא בדרישה חמורה יותר ביום הבחירות".
זה עלול ליצור נקודה כזאת שאנשים באמת לא ייצאו מהבית ופחות אנשים יבואו להצביע. מה עם הכסף, האם חסר לכם תקציב? האם תקבלו תקציב? האם אתם צריכים אקסטרות לכל התקופה הלא נורמלית הזאת?
"כרגע אין לנו בכלל תקציב בסוף 2020, לא אושר תקציב 20201, נגיד הצעת תקציב, מגבשים אותה מכיוון שיש עדיין הרבה מרכיבים של חוסר ודאות. מרגע שהוחלט שיש בחירות זה יעלה כסף, האחרונות התקציב היה קרוב ל-400 מיליון שקל. הבחירות הללו יעלו יותר, אני חושבת שבין 80 ל-100 מיליון שקל יותר כי זה תוספת של 3,000 כדי לרווח אותן. אנחנו מתכוונים להפחית את מספר הבוחרים בקלפיות כדי לדלל מעט את האוכ' בכל קלפי כדי שיהיה פחות עומס, כל הדברים הללו יחד יעלו כסף".