מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה, הכוללת מומחים רבים מתחומי המדע והרפואה, שלחו היום (ראשון) מכתב למנכ"ל משרד הבריאות, פרויקטור הקורונה, ראש שירותי בריאות הציבור וכלל חברי הכנסת ושרי הממשלה. במכתבם, טענו הכותבים כי הנתונים שהוצגו בפניהם במהלך הדיונים על הסגר, כוללים "עובדות אלטרנטיביות" ונתונים בלתי-רלוונטיים. לדבריהם, הנתונים הללו יצרו מסמך חסר אחריות, חלקי ובלתי מקצועי.
בראשית דבריה, ציינו המומחים כי הפתיח של המסמך המדובר, מייצר תמונה עגומה מאוד על מצב התחלואה בישראל כמו גם על ההתמודדות הרפואית עימה, באופן שאינו משקף את מצב הדברים "בשטח". הם הדגישו כי "בעת הופעת הנגיף בישראל, כלל מהלך ההתמודדות הראשוני טעויות טיפוליות וניהוליות שנבעו מחוסר היכרות עם הנגיף, לצד חשש, שהתברר בדיעבד כמוגזם, מחומרת התחלואה והתמותה הצפויה". כאמור, מאז חלה התקדמות משמעותית בידע כיצד לטפל בחולים קשים, ואחוזי התמותה פחתו משמעותית. אפילו בקרב החולים שכבר הגיעו למצב קשה, ואושפזו בבתי החולים עם תמיכה נשימתית.
הם הסבירו עוד כי עד כה מדינת ישראל קיבלה כארבע מיליון מנות חיסון, ותקבל בחודשים הקרובים 20 מיליון מנות נוספות, שיסייעו במהרה – בתוך שבועות ספורים - לצמצם את התפשטות המגיפה ולמנוע תחלואה קשה ומוות, שהן עיקר המטרה בהתמודדות עם מגיפה. בין היתר, נכתב במסמך שהובא לאישור קבינט הקורונה, כי שלב החיסון ישפיע על היקף התחלואה רק בתוך מספר חודשים. עם זאת, לדברי מועצת החירום הציבורית - בקצב הנוכחי חיסון אוכלוסיית הסיכון יכול להסתיים בתוך כשבועיים בקצב הנוכחי. הם ציינו עוד נתונים של ה-FDAף המראים יעילות של החיסון בלמעלה מ-80 אחוזים מהמחוסנים.
לטענתם, השלמת המנה השנייה של החיסון לקבוצות הסיכון, בתוך כחמישה שבועות, תנתק כמעט לחלוטין את הקשר בין מאומתים למתים, ותשאיר בישראל מגפה של חולים קלים בלבד, בדומה לנגיפים נשימתיים אחרים. כמו כן, הם התייחסו לנתון שהוצג, לפיו מדי יום נפטרים כ-20 חולים, וציינו כי הממוצע היומי עומד כעת על 15, ובחודש האחרון עמד פעם אחת על למעלה מ-20. נתון נוסף שהוצג ע"י המועצה - "העומס בחודש דצמבר 2020 לא רק שאינו גבוה, אלא הוא נמוך בצורה יוצאת דופן".
הם הדגישו כי "קיים פער משמעותי בין תמונת המצב בשטח לבין התמונה שעולה מהמסמך . גם אם היו הנתונים שרשומים במסמך זה נכונים, לא היו מהווים הצדקה לסגר". הם התייחסו גם לכך שמדינת ישראל נמצאת כעת במדדים נמוכים מתקופות מקבלות בשנים הקודמות, והמדינה ערוכה בכל מקרה לתרחישי חירום קיצוניים של מלחמה, התקפה לא-קונבנציונאלית ורעידת אדמה. כפי שמערכת ״כיפת ברזל״ הגדילה את מרחב התמרון של ממשלת ישראל בעת התקפות טילים ומנעה יציאה למלחמות מיותרות, כך ״כיפת הברזל״ נגד מגיפה היא מערכת בריאות עם יכולות ספיקה גבוהה בעת חירום. בסיום דבריהם, הם קראו לממשלה שלא לאשר את הסגר, והמליצו על צעדים אחרים, שיהיו יעילים יותר בהפחתת תחלואה ותמותה.