שירות התעסוקה פרסם היום את תחזיתו לגבי השלכות הסגר על שוק העבודה, לפיה יותר אנשים ישמרו על מקום עבודתם לעומת הסגר הראשון והשני. מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור שוחח היום (ראשון) עם ענת דוידוב ב-103FM והסביר את הדברים: "אנחנו חושבים שהיוצאים כעת ייתכן לא יחזרו מחדש. אנחנו שומעים את היקף העסקים שסוגרים ואינם פותחים, אנחנו חושבים שיהיה יותר קשה. בסגר השני נרשמו כ-290 אלף וחזרו לעבודה כ-172 אלף דורשי עבודה. חלק גדול מהם נשארו בחל"ת או באבטלה". 

כרגע ההערכה הטובה ביותר היא שנראה שזה יהיה בין 120-90 אלף לעומת 290 אלף בסגר השני. על כמה אנחנו עומדים בסך הכל?
"החלק הראשון הוא כ-600 אלף מובטלים אליהם צריך לצרף את תובעי הבטחת ההכנסה שחלקם נמצאים באבטלה חודשים רבים כ-80 אלף ואליהם עוד 60 אלף שאינם זכאים לדמי אבטלה אך רשומים אצלנו כמבקשי סיוע. כ-730 אלף לערך דורשי עבודה בסך הכול נכון להיום בשירות התעסוקה".

ללא המספר של 120-90?
"לא. מיום חמישי עד הבוקר ראינו כמה אלפים שהחלו להירשם כבר. אנחנו מעריכים שזה התחלה של השפעת הסגר הנוכחי".

בוא נדבר על סיפור החל"ת. אתם מעריכים שמי שיוצא לחל"ת יתקשה מאוד להשתלב מחדש בשוק העבודה. למה זה שונה מהסגרים הקודמים?
"אנחנו חושבים שהיוצאים כעת ייתכן לא יחזרו מחדש. אנחנו שומעים את היקף העסקים שסוגרים ואינם פותחים, אנחנו חושבים שיהיה יותר קשה. בסגר השני נרשמו כ-290 אלף וחזרו לעבודה כ-172 אלף דורשי עבודה. חלק גדול מהם נשארו בחל"ת או באבטלה".

על איזה סקטורים אנחנו מדברים?
"אנחנו מדברים על כל נושא המסעדנות והזנה למיניהם, הקניונים והחנויות למיניהן שגם כשאנחנו מסתובבים אל בסגר אנחנו רואים את היקף החנויות עם שלטי 'סגרנו'. אנחנו רואים שהעסקים הזעירים והבינוניים הם אלה שנפגעים הכי חזק. גם בתי מלון תקופה ארוכה לא פתחו, כל אלה כנראה שחלק גדול מהם יתקשו לפתוח מחדש והעובדים שלהם יהפכו מחל"ת למובטלים".

בוא נדבר על העתיד, יש סיכוי סביר כמו שאנחנו רואים שהאנשים האלה לא יחזרו. האם אנחנו הולכים למצב של אבטלה מושרשת? של אבטלה שיש לה אחיזה מאוד חזקה במשק ואת הצרות נתחיל לראות רק בקיץ הבא של 2021?
"אם אנחנו רוצים להיתפס באופטימיות של החיסונים ופתיחת המשק תהיה תוך מספר חודשים אנחנו מעריכים שהמשק ייפתח מהר מאוד".

אבל עסקים לא ישרדו.
"חלק גדול יחזור למעגל העבודה, אין בזה ספק". 

איפה המדינה נכנסת?
"ראשית, אין ספק שההיצע נמוך וצריך לראות איך מייצרים יותר מקומות עבודה כי המקומות כיום לא מספיקים לכולם, צריך להגדיל את היקף ההיצע. צריך לנצל את הזמן הזה והיינו חייבים לנצל אותו בעבר ועשינו בווליום נמוך ולא מספיק. 29 אלף דורשי עבודה קיבלו אצלנו הכשרה, סדנה, ייעוץ – זה טיפה בים. עוד מאות ואלפים שקיבלו קורסים. ההיקפים האלה צריכים לתפוס תאוצה בלית רגילה ואני מאמין כי יש תקציבים ואין לי ספק שהגופים שיעסקו בהכשרות יקבלו אותם כדי שנוכל לעשות הסבות וגם כדי לשפר את המיומנויות".