נפיחות במקום הזריקה, צמרמורות, כאבי ראש וכאבי שרירים – על תופעות אלו ואחרות מדווחים מתחסנים רבים ברחבי הארץ. תופעות הלוואי של חיסון הקורונה נעשות נפוצות, מן הסתם, ככל שמבצע החיסונים המרשים מתרחב. הן אומנם אינן מהוות סיבה לדאגה ויחלפו כלעומת שבאו, ובכל זאת כדאי להכיר אותן ואת הטיפול המומלץ בהן. ד"ר אילן יונגסטר, מומחה למחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), מסביר על התופעות ועל דרכי הטיפול המומלצות.

כיצד עובד חיסון הקורונה?
"ראשית", מסביר ד"ר יונגסטר, "יש להבין את המנגנון החיסוני של חיסוני הקורונה. החיסון של פייזר, וגם זה של מודרנה, מבוסס על מנגנון mRNA - שליח של גרעין התא שמכיל הוראות – מעין מתכון - לייצור חלבון מסוים. הנגיף מורכב מחלבונים רבים. מולקולת ה־mRNA מקודדת לאחד החלבונים שמרכיבים את מעטפת הנגיף וייחודי לו. כאשר החלבון החדש מזוהה בגוף, המערכת החיסונית שלנו מתגייסת ותוקפת אותו, היות שהוא זר לה. לימפוציטים מסוג T 'לומדים' את החלבון הזר, תוקפים אותו ואף זוכרים לחסלו בכל מפגש עמו בעתיד. תאי ה־T המאומנים לזכור את החלבון ולתקוף אותו הם מערך ההגנה שנוצר בעקבות קליטת החיסון בגוף".

פרופ׳ גילי רגב-יוחאי על חיסון נשים בהיריון לקורונה (צילום: דוברות בי"ח שיבא שבתל השומר)

"במקביל, החלבון הזר מוצג לתאים לימפוציטים מסוג B אשר יוצרים נוגדנים כנגדו. המנגנון הזה שונה מעט מהמנגנון החיסוני ה"מסורתי" (שאותו אנחנו מכירים מחיסוני הילדות השגרתיים), שבו מוצג לגוף נגיף חי מוחלש או מומת, או חלקים ממנו, והמפגש איתו יוצר נוגדנים. חשוב לציין שבניגוד לשמועות שמופצות, מולקולת ה־ mRNAאיננה נכנסת לגרעין התא ואין שום סיכוי שהחיסון ישנה את ההרכב הגנטי של המחוסן. כל תהליך ייצור חלבון מתרחש במקום שונה בתא ואין שום מגע בין רכיבי החיסון לבין החומר הגנטי האנושי", הוא הסביר.

מדוע בכלל מופיעות תופעות לוואי?
"אף שהמנגנון החיסוני של פייזר שונה, מטרתו זהה - לעורר את המערכת החיסונית לפעולה ולייצר זיכרון חיסוני. תופעות לוואי קלות עלולות להופיע לאחר מתן כל חיסון והן מצביעות על כך שמערכת החיסון ערכה היכרות עם הפולש החדש וכעת היא יודעת לתקפו. התופעות הן אינדיקציה לכך שהחיסון יצר תגובה של מערכת החיסון", אומר ד"ר יונגסטר. 

"תופעות הלוואי", הוא אומר, "המבטאות את התעוררות המערכת החיסונית, מופיעות אצל מתחסנים רבים. כמעט 40% מהמחסנים סובלים מהן. זאת בהתאם לממצאי השלב השלישי בניסוי של פייזר. אצל מרבית המתחסנים הן מתחזקות אחרי קבלת המנה השנייה. למרבה הפלא הן נפוצות יותר בקרב מתחסנים צעירים מאשר בקרב מבוגרים. ובמרבית המקרים הן חולפות תוך 24־48 שעות".
 
מהן תופעות הלוואי ואיך מומלץ לטפל בהן?
תופעות מקומיות: בנפיחות, האדמומיות והרגישות למגע באזור הכתף, היכן שניתנת הזריקה, אפשר לטפל באמצעות הנחת רטייה קרה על אזור הכתף והפעלת הזרוע בעדינות. 

תופעות מערכתיות: בחום, החולשה, כאבי הראש וכאבי השרירים מומלץ לטפל באמצעות משככי כאבים - איבופרופן (נורופן למשל) או פרצטמול (אקמול למשל). זאת לפי המלצות ה־CDC (המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ולמניעתן). 

תופעות לוואי נדירות: אנפילקסיס - התקף אלרגיה קשה ונדיר ביותר - יופיע תוך דקות ממתן החיסון ויטופל על ידי הצוות הרפואי במרפאה. לכן מומלץ לחכות במרפאה לפחות רבע שעה לאחר מתן החיסון. 

תרופות נגד כאבים ומחלת הקורונה
"מתחילת המגפה מתפרסמות חדשות לבקרים השערות כאלו ואחרות, חלקן מתבררות במהרה כמוטעות. אחת הידיעות שהתפרסמו בתחילת הדרך התייחסה לאיבופרופן (הרכיב הפעיל בתרופה נורופן, למשל). הטענה הייתה כי היות שנגיף הקורונה נקשר לתאים בריאות באמצעות קולטן שתרופות אנטי־דלקתיות דוגמת איבופרופן מגבירות את ייצורו, צריכתן תגביר את הסיכוי לחלות בקורונה קשה. ההשערה התבדתה במהרה", מסביר ד"ר יונגסטר.

"אני בעצמי הובלתי מחקר על חולי קורונה שאושפזו בתחילת המגפה", מספר ד"ר יונגסטר, "ולא היה כל הבדל בחומרת המחלה או במהלכה בין חולים שטופלו באיבופרופן מול כאלה שטופלו בפרצטמול. בבתי החולים מטפלים בחולי קורונה בכל משככי הכאבים, והם מוגדרים כקו טיפול ראשון בתופעות הלוואי של החיסון". 

"בהקשר של החיסון החדש נגד קורונה חשוב לדעת ולזכור שאין טיפול שחף מתופעות לוואי", מסביר ד"ר יונגסטר, "אבל יש לזכור שהיתרונות הצפויים עולים בהרבה על הסיכון מתופעות לוואי, וכי כמות תופעות הלוואי הקשות נמוך בהרבה מהתופעות הקשות המתרחשות לאחר הדבקה במחלת הקורונה".