"לא רוצים להגיע למצב שמחליטים את מי להנשים ואת מי לא"

הסגר השלישי בעיצומו ובקרוב תחליט הממשלה האם להאריך אותו במספר ימים נוספים, וזאת בעקבות הנתונים המאכזבים שלא מציגים ירידה משמעותית בתחלואה מקורונה. פרופסור שלמה וינקר, סמנכ"ל רפואה בקופת החולים לאומית, שוחח הערב (חמישי) עם אלון גל וליאת רון ב-103fm וסיפר על העומס הרב בבתי החולים. בהמשך, התייחס פרופ' וינקר ליעילותם של החיסונים לקורונה ולכמות צוותי ההוראה שכבר התחסנו מפני הנגיף.

"כמויות החולים בקורונה בבתי החולים גדולות בימים האחרונים, הרבה מעבר למה שהיינו רגילים", סיפר פרופסור וינקר על העומס. "כיום יש לי כ-60 חולים עם מכונת חמצן בבית. לא היו מספרים כאלה קודם. אין לנו ברירה – החולה משתחרר מבית החולים שלא יכול להחזיק אותו יותר, ואנחנו בונים את כל התנאים כדי שיוכל להמשיך לקבל טיפול בבית, כשבימים לא רחוקים הם היו ממשיכים לקבל את הטיפול בבית החולים".

וכל זה בגלל המוטציה הבריטית? "לא רק פשוטי העם, אלא גם גדולי המומחים שבונים את המודלים, עומדים מופתעים. כנראה שהמוטציה הבריטית באמת מתפשטת יותר מהר. אנחנו רואים את זה בנתונים שלנו בלאומית, ובאזורים החרדים יש דומיננטיות של המוטציה הבריטית ומספרים מאוד גבוהים של חולים. כנראה שסגר רגיל לא עוצר את המוטציה".

"אנחנו לא רוצים להגיע למצב בו אנחנו מתחילים להחליט את מי להנשים ואת מי לא", הוסיף הפרופסור. "אנחנו רוצים שכל מי שצריך הנשמה יקבל אותה – ללא הבדל בגיל או במחלות הרקע שלו. בנוסף, אנחנו רוצים להרוויח זמן כדי לתת לחיסון לעבוד. 2 וחצי מיליון תושבים במדינת ישראל התחסנו, ומתישהו נתחיל לראות את האפקט של זה".

ובעוד יותר ויותר תושבים מקבלים את מנת החיסון השנייה, משרד הבריאות פרסם נתונים שמציגים אחוז התחסנות נמוך בקרב צוותי ההוראה והמורים. "המספרים שמשרד הבריאות נוקב בהם הם המספרים שהקופות מעבירות אליו", הסביר פרופ' וינקר. "אני קורא לראשי הארגונים להתחסן, להצטלם ולקרוא לאנשיו לבוא ולהתחסן. אין היום בעיה – החיסונים זמינים בכל מקום, והורדנו את גיל המתחסנים ל-35".

"היכולת שלנו לחסן כיום גדולה יותר. הצוותים מיומנים, הם למדו את הטכניקות, ואנחנו יכולים לחסן כיום הרבה יותר מכמה שבאים להתחסן", אמר פרופ' וינקר על מבצע החיסונים שנמצא בעיצומו. וינקר הסביר גם מדוע ישנם אנשים שאחרי שהתחסנו, ביצעו בדיקה סרולוגית בה לא נמצאו נוגדנים: "החיסוניות לא נוצרת רק מנוגדנים, יש עוד מנגנון של חיסון תאי – אותו אנו לא בודקים בבדיקות שגרתיות אלא רק במעבדות מחקר מקצועיות. אנו לא ממליצים בכלל לבדוק נוגדנים אחרי החיסון השני, אין בכך צורך".

פרופ' שמר: "לא פוסל שנתחיל לחסן ילדים"

פרופסור שוקי שמר, יו"ר אסותא ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, שוחח עם אריה אלדד ורוני בר-און ב-103fm והתייחס להשפעתה של המוטציה הבריטית על אוכלוסיית הילדים ולאפשרות כי מדינת ישראל תחליט לחסן גם את הילדים.

"ככל שאנחנו מחסנים את המבוגרים, הווירוס מוצא לו מקום אחר לפגוע – והוא פוגע בילדים. ילדים נדבקים, חולים, חלקם בצורה יותר קשה, אבל עדיין אין פה דאגה גדולה. כל ילד שחולה זו דאגה להוריו, אבל אין אפידמיה של תחלואת ילדים", ביקש פרופסור שמר להרגיע והתייחס לאפשרות כי מדינת ישראל תחליט לחסן גם את האוכלוסייה הצעירה על אף שטרם הגיעו תוצאות המחקרים הקליניים בנושא. "העולם הרפואי שמרני, ונוהג לתת תרופות וחיסונים על סמך ניסויים קליניים. יחד עם זאת, מאחר ואנחנו יודעים שהחיסון טוב לגילאי 16, הוא כנראה טוב גם לגילאי 14 ו-15. יהיה צורך לקיים דיון מקצועי בנושא".

"אני לא פוסל לגמרי שההחלטה בסוף תהיה לחסן ילדים, אם נראה שהחיסון הוא בטוח יחסית ולא גורם לתופעות לוואי בלתי נסבלות, אבל זו החלטה קשה ובלתי שגרתית", הדגיש פרופ' שמר. "יכול להיות שעד אז, חברת 'פייזר' תתן לנו את הנתונים של הניסוי הקליני. אם אנחנו בחירום, ואם נראה שלא ניתן להגיע להתחסנות עדר, יכול להיות שנצטרך להגיע לשלב הזה. זו תצטרך להיות החלטה שתתקבל ברמה הכי גבוהה, תוך כדי שמיידעים את ההורים לגבי המשמעות של חיסונים מהסוג הזה, וזה צריך להיות בהתנדבות ומתוך רצון טוב".

"אני מראש חשבתי שגם בסגר הזה לא היה צריך לסגור את מוסדות החינוך, כי חינוך אי אפשר להחזיר לאחור", אמר פרופ' שמר והתייחס לנתוני התחלואה שלא הושפעו בצורה דרמטית כתוצאה מהסגר הכללי שהוטל על המדינה. "האם צריך להפסיק את הסגר או לא? כמעט כל תשובה היא נכונה, אבל זה לא ניסוי קליני. כנראה שכן צריך עוד כמה ימים של סגר, קצת להתאמץ, ויכול להיות שבעוד כמה ימים נראה שמספר הנדבקים קטן יותר, אולי נראה ירידה בתחלואה, והיציאה מהסגר תהיה הרבה יותר קלה".

"יחד עם זאת אנחנו צריכים להיות מפוכחים, אנחנו לא גומרים עם המחלה הזו בשנה הקרובה", הזהיר פרופ' שמר. "המגפה מפתיעה אותנו כל פעם מחדש, כי גם הסגר הזה לא מביא את התוצאות להם קיוו, חרף העובדה שיש חיסון. המוטציה הבריטית מכה בנו ללא הרף עם יכולת הדבקה הרבה יותר גבוהה. אחת הבעיות בניהול המגפה הזו, היא שבכל פעם אנחנו מעריכים שבקרוב נצא ממנה, ואז יש רפיון".