הסגרים המתמשכים, כמה לא מפתיע, לא עושים טוב לישראלים. הישראלים ישנו יותר, הלכו פחות ועשו פחות ספורט, וגם היו במצב רוח פחות טוב. כל הממצאים הללו עלו במחקר ראשון מסוגו שנעשה בישראל. באמצעות שעונים חכמים ואפליקציה ייעודית עקבו החוקרים אחר 169 נבדקים, לפני ובמהלך סגר הקורונה השני.
המחקר נערך על ידי צוות מומחים מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן באוניברסיטת תל אביב, בהובלת ד"ר ארז שמואלי, ד"ר דן ימין, שי עובד ומירב מופז, ובשיתוף ד"ר ענת לן ופרופ' חיים עינת מהמכללה האקדמית תל אביב־יפו ופרופ' נגה קרונפלד שור מבית הספר לזואולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. תוצאות המחקר פורסמו ב־Preprint Research Square.
כלל הנבדקים ישנו יותר: מ־6:01 שעות שינה לפני הסגר ל־6:08 במהלכו. הם נפגשו פחות עם אחרים: מ־11.5 מפגשים יומיים לפני הסגר ל־7.8 במהלכו. ביצעו פחות פעילות גופנית: מ־30 דקות לפני הסגר ל־27 במהלכו. צעדו פחות: מ־8,453 צעדים ביום לפני הסגר ל־7,710 במהלכו. וגם היו פחות מאושרים: בסקלה של (2־) עד 2 ירדו מ־0.87 לפני הסגר ל־0.76 במהלכו. הסגר הביא לפגיעה קשה במצב רוחם של הצעירים: מ־0.89 לפני הסגר ל־0.72 במהלכו. אצל המבוגרים הירידה הייתה קלה יותר: מ־0.85 לפני הסגר ל־0.8 במהלכו.
ולגבי תחושת הלחץ: בקרב הגברים רמת הלחץ ירדה, בזמן שבקרב נשים תחושת הלחץ עלתה. החוקרים מציעים מספר הסברים אפשריים לכך, החל בכך שיותר נשים איבדו את מקום עבודתן (פוטרו או הוצאו לחל"ת) לעומת גברים. כמו כן, הנשים הן לרוב האחראיות על הטיפול בילדים שנשארו בבית.
ד"ר שמואלי: "הנשים בסגר היו מבודדות ולחוצות יותר מהגברים, ובכלל רווחתן ובריאותן הנפשית נפגעו משמעותית יותר מזו של הגברים. המחקר שלנו מראה שיש לתת דגש על בריאותם הנפשית של הצעירים, ששילמו מחירים כבדים יותר בגלל הריחוק החברתי".