ועדת חוץ וביטחון של הכנסת התכנסה הבוקר (שני) על מנת לדון בסוגיית העברת החיסונים לרשות הפלסטינית. במהלך הדיון חשף מנהל המחלקה הבינלאומית במשרד הבריאות, ד"ר אשי שלמון, כי "מאות חיסונים נזרקים לפח מדי יום". הוא הסביר כי "מקום שבו נזרקו חיסונים הוא מקום שקופות החולים סובלות מאנשים שקבעו תור אך לא הופיעו, וגם עם זה יש דרך להתמודד".
"ללא חיסון התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה לא נצליח להשתלט על המגיפה", אמר שלמון בפתח דבריו, והוסיף: "היחידים שכרגע חוסנו בפועל הם הצוותים הרפואיים ביו"ש. אף חיסון לא הועבר נכון לרגע זה לעזה".
רועי בנימיני, רע"ן פלסטינים במל"ל, הבהיר כי ישראל לא מתכוונת בשלב זה להעביר מנות חיסון לפלסטינים. יונתן רוזנצווייג, מנהל מחלקת פלסטינים במשרד החוץ, התייחס להיבט המדיני, ואמר כי "העמדה שלנו היא שסוגיית הבריאות כי באחריות המלאה של הרשות הפלסטינית בהתאם להסכם הביניים. אנחנו תומכים בהעברה של חיסונים לרשות הפלסטינית בהתאם לאינטרסים הישראלים, תוך מתן קדימות לשיקולי התחלואה בישראל. ההעברות צריכות להיות אקראיות, כך שלא יסתרו את אחריות הרשות הפלסטינית בתחום הבריאות. מה שאני יכול לומר הוא שהנושא עלה בזירה הבינלאומית בשיחות בינלאומיות".
יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה האוזר, תקף את ח"כ אחמד טיבי, לאחר שזה הראשון התייחס לנושא החיסונים לשבויים ולחטופים הישראלים בעזה, ביניהם הישאם שעבאן א־סייד, האזרח הבדואי שנכנס לרצועת עזה בתחילת אפריל 2015. "יש אזרחים ישראלים בעזה שהצלב האדום לא יכול לראות. אני מחויב לדאוג קודם כל לאזרחים ישראלים. איך תבטיח שהחטופים יקבלו את החיסונים? טיבי, האתה היית יכול להוביל את הקמפיין, קמפיין בינלאומי, למה אתה מטיף לנו מוסר? יש לך את הקשרים ברש"פ, בחמאס. אתה אמור לייצג את ערביי ישראל, אזרח בדואי חטוף, נגד החוק הבינלאומי! בחור בדואי חטוף ואתה לא עשית שום דבר למען אזרחי ישראל".
ח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת התנגד לדברי האוזר ואמר כי "מבחינה ערכית, מוסרת החוק הבינ"ל, בג"צ ובתי המשפט, ישראל היא הכוח הכובש. האמירות שישראל יצאה מעזה הן מופרכות, היא שולטת בכל העברת המשאבים ויש לה אחריות לתושבים בעזה. לישראל יש אחריות לספק לה חיסונים, בין אם ממקור שלישי ובין אם באופן ישיר. לפי סעיף 38 לאמנת ז'נבה יש חובה לספק לתושבים מוגנים שירותים המשתווים לנתיניה של המעצמה הכובשת. על המעצמה הכובשת חובה, לא זכות, לספק בריאות לנתיניה. יש לה גם חובה להבטיח מניעה של מחלות מדבקות. בג"צ נתן פסיקה על בסיס החלטת מומחים כי ישראל והשטחים הכבושים הם יחידה אפידמיולוגית אחד. על כן, כל דיון שכופר בחובתה של ישראל לספק חיסונים לכל תושבי השטחים הכבושים הפלסטיניים גם פוגע בישראלים.
ח"כ אבי דיכטר, הציג עמדה לפיה צריך להבחין בין שטחי הגדה המערבית לבין שטחי רצועת עזה: "אנחנו צריכים להבין מהדרג המדיני את המדיניות. צריך להבחין בין יו"ש לעזה. אני לא יודע מה זה רצף אפידמיולוגי אחד. באותה המידה, אתה יכול לומר שיש רצף רקטיולוגי בין עזה ליו"ש. אין מה לעשות, אנחנו התנתקנו מעזה, הרמנו חומה ולכן זה לא אותו דבר. ביו"ש יש מאות אלפי אנשים שמתחככים יום-יום עם האוכלוסייה הישראלית. מעבר לעובדה שברצ"ע יש את ההיבט של שני הלוחמים שנמצאים בידיהם ושני האזרחים שנמצאים בידיהם חיים. כל המבט שלנו לעבר רצ"ע שונה מיהודה ושומרון. אני מציע לקרוא לילד בשמו - אין לרש"פ השפעה על מה שקורה בעזה, לא לגבי כספים, חיסון או שום דבר אחר".
ח"כ ניר ברקת אמר כי "אנחנו לא נכנסים לסל התרופות של הרש"פ. אין לי משוג מנין הם משיגים את התרופות שלהם עד היום ולא מעניין אותי מאיפה ישיגו את התרופות מחר בבוקר. זה תקציב שלהם ושישברו את הראש. אם למדנו משהו מהדיון הקודם עם משפחות החטופים, אנחנו צריכים לתת גיבוי לדרג המדיני להפעיל לחץ מערכתי, אסטרטגי, בוודאי על עזה. במשוואה הזו, מי שלא משחק לפי הכללים, אנחנו צריכים לחשוב מה הם הכללים שצריך לשחק איתם על מנת להחזיר את החטופים. הדרג המדיני צריך להבין שיש להם גיבוי מאיתנו. אנחנו עם רחמן וטוב שכך, אך כלפי טרוריסטים צריך להיות רע עם הרעים. במזרח התיכון למדנו שהכלל הזה הוא המפתח להצלחתנו".
האוזר סיכם את הדברים שעלו בדיון ואמר כי "אני מבין שהעברת חיסונים לרצ"ע נבחנת בשעות אלה בידי הדרגים הרלוונטיים ברשות המבצעת. אמר לנו נציג המל"ל שהגורמים המעורבים במשרד הביטחון והבריאות יציגו את עמדותיהם במהירות האפשרית. ברור לנו שהסוגיה הזו היא רלוונטית בשל שאלת המגיפה. לא ברור לנו מי מקבל את ההחלטות. יש חובה בראש ובראשונה לציבור הישראלי לדעת איך החלטות כאלה מתקבלות במדינת ישראל. זה צריך להתקיים בקבינט הביטחוני ובוועדות הביטחוניות, כמו לדוגמה ועדת השרים לשבויים ונעדרים. אני קורא לראש הממשלה לכנס את הוועדה הזו. אי אפשר לייצר לציבור הישראלי איזו תחושה, חשש שלא באמת מגבשים מדיניות והכל לעתים אקראי ופתאום הנושא הופך לחשוב ודחוף ומקבלים החלטות מבלי שהיה אפשר להתייחס אליו ברצינות".