פרופ' יונתן גרשוני, חוקר נגיפים וחיסונים מאוניברסיטת תל אביב, שוחח הבוקר (רביעי) עם גולן יוכפז וענת דוידוב על הווריאנטים השונים לנגיף ועל ההשפעות שלהם. "הנגיף נכנס לאוכלוסייה אנושית בדצמבר 2019 אבל הוא בא מבעלי חיים, וכמובן שהוא עבר אבולוציה ארוכה מאוד על מנת להיות הכי מתאים ויעיל בלהדביק עטלפים", אמר ב-103FM, "בהמשך הוא זלג לאוכלוסייה האנושית".
הוא הדגיש כי "הנגיף היה אמנם מסוגל להדביק בני אדם אבל לא יעיל במיוחד בשביל זה. האבולוציה, ההתפתחות הרגילה של נגיפים זה שבכלך פעם שהם מדביקים מישהו ומתחלקים יש שגיאות שמתרחשות תוך כדי השכפול". הוא הסביר את המשמעות של אותן השגיאות: "זה אומר מוטציה, הרי צריכים לדמיין באופן כללי את השבב, הזיכרון שיש אצל הנגיף, זה מסר של 30 אלף אותיות, אז מדי פעם יש פספוס. זו המוטציה".
לדבריו, השגיאות האקראיות האלה מתרחשות כל הזמן, אין חדש בזה. יחד עם זאת, כל פעם אם ישנה טעות אקראית ייתכן והיא תהיה הרסנית לנגיף או שאולי זה ייתן יתרון קל לנגיף. "היא יכולה לחזק אותו, הרי לנגיף אין אג'נדה. זה אומר שהדבר עשוי להיות מועיל לנגיף", הדגיש, "המשמעות היא, שהספייק שלו, אם יש יותר התאמה פיזית לקולטן, לאותו רכיב אצלנו בגוף שהנגיף מנסה להתביית עליו. הכתר אלו הספייקים, חלבוני המעטפת".
"אם ישנה טעות בכתר, ובגלל הטעות הזאת יש אפשרות שהנגיף עם הטעות מדביק יותר יעיל כי הוא מתאים יותר, המפתח שלו יותר תואם למנעול שפותח את הדלת של התאים שלנו", אמר. הוא נשאל האם הדבר מגביר את עוצמתו של הנגיף, והשיב: "לא, אני הייתי מעדיף לומר שאם אתה מדמיין את הכתר, את חלבון המעטפת כמפתח, אנחנו יודעים שכאשר מכניסים מפתח לתוך מנעול אם הוא כמעט מתאים, אז הוא נכנס ופותח את הדלת. אבל לעומת זאת, אם יש לו איזושהי זיז קטן שלא בדיוק מתאים ייתכן שבקצת משחק עם המפתח בכול אופן תפתח מנעול שזה לא בדיוק מתאים לו".
בהמשך הראיון, החוקר נשאל לגבי האם הווריאנטים, לפחות זה שמגיע מניו יורק, אכן יכולים לתקוף את המחלימים מהנגיף. "אני חושב שאנשים עושים פרשנות יתר, בסך הכול המוטנטים למיניהם בין אם צמחו בניו יורק או אותרו לראשונה בניו יורק, בכל אופן המוטציות האלה אנחנו יודעים שקיימות כי אפשר למדוד ולראות", הסביר, "אנחנו לא יודעים בהכרח אם הטעות הזאת משפרת את הנגיף, הופכת אותו ליותר יעיל בהדבקה או לא. כן לא הייתי מייחס את העובדה שחלק מהמחלימים נדבקים דווקא במוטציה זו או אחרת. אני חושב שאנחנו רואים שאנשים שהחלימו ייתכן וחלף מספיק זמן שרמת ההגנה שלהם מעט צנחה".
פרופ' גרשוני התייחס להחלטה לחסן מחלימים: "זו החלטה חכמה לדעתי, אנחנו רואים בארץ שעכשיו ממליצים שכאלה שהם שלושה חודשים אחרי שהחלימו שילכו להתחסן". הוא הדגיש כי "החיסונים עובדים, המוטנטים לא מערערים את ההגנה הזאת ברמה כזאת שכבר אין לזה ערך".
החוקר נשאל מדוע יש צורך להתחסן כל חצי שנה, והשיב: "זה מגן, לא מערער. המציאות היא כזאת שההגנה הזאת היא כבר מוכחת שהיא שומרת בפני הנגיף הדרום אפריקאי שהוא נניח היותר חמקן מבין כולם, הוא מגן כנגד זאת ומשמעותית יותר טוב נגד הבריטית. כאשר בוחנים, עושים ניסויים במעבדה, כאשר הנתונים יוצאים בספרות המקצועית התוצאות הן שגם בדם מהול יש הגנה יפה כנגד הנגיף הדרום אפריקאי".
בסיום הראיון הוא נשאל על סוגיית פתיחת השמיים, והסביר: "אני נמנע מלהיכנס לענייני המדיניות. אולם, פרופ' אש אמר שההגנה הבסיסית הטובה ביותר אלו הבדיקות, צריכים עם ישראל להבין, אנחנו לא נמצאים במשא ומתן עם הנגיף. לא כל כך מדאיגה אותי המוטציה הניו יורקית או האפריקאית, מה שמדאיג את האנשים זה האם יש מוטציות שאנחנו עדיין לא מכירים שבאמת מהווים בעיה. אני מניח שלא כי זה לא לטובת הנגיף. אם שואלים מהי הדרך הטובה ביותר? בדיקות זו לא ההגנה הטובה ביותר, ההגנה הטובה ביותר זה למנוע את כניסתם של האנשים. יחד עם זאת יש לנו בעיות ופרופ' אש אמר שיש ישראלים שרוצים לחזור ארצה ולהצביע".