מנהל התכנית "מניסוי לריפוי" במכון ויצמן, הפרופסור גבי ברבש, הפך להיות פנים מוכרות בכל בית בישראל במהלך שנת הקורונה. כעת, הוא התיישב לראיון עם בן כספית, במסגרת "כנס בחירות 2021" של הג'רוזלם פוסט ומעריב.
כבר בפתיחה התייחס פרופ' ברבש לנושא שגרם לו לשבת באולפני הטלוויזיה כמעט בכל ערב בשנה האחרונה – משבר הקורונה: "נאמר זאת כך, למי שפירשן את המגפה והסיפור מסביבה במשך שנה קשה להגיד שאנחנו בסוף, כי הווירוס עשה לא מעט הפתעות, אבל האמת היא שאם מסתכלים על הנתונים, אנחנו כנראה בדרך לסיום, בתנאי שלא יתפתחו מוטציות חדשות ושלא נקבל דברים בהפתעה מהרשות הפלסטינית".
האיש שהפך להיות חבר פאנלים קבוע במהדורות החדשות התייחס לכך ואמר כי כל חייו פחד מהתקשורת, "ברחתי ממנה, אני עדיין בלחץ כשאני עולה לאולפן, שלא אמעד בלשוני".
"עם הווירוס הזה אסור להיכנס לשאננות", המשיך הפרופסור שטען כי מבחינתו, החיסון לקורונה הוא המצאת המאה, "מישהו יקבל על זה פרס נובל, היעילות של החיסון מדהימה". הוא אף התייחס למתנגדי החיסונים וטען כי לא ניתן לכפות על אף אחד להתחסן אך "אנחנו מבינים את המנגנון של החיסון ויודעים שהוא לא יכול לגרום לבעיות בטווח הרחוק. אם תיתן נימוקים רפואיים למתנגדי החיסון, הם יחשבו שאתה אומר מה שאתה רוצה, בעסק הזה מעורבות הרבה אמוציות".
כאשר ברבש הסתכל על ניהול המשבר, הוא מחלק את הסיטואציה לשניים ומסביר כי בניהול הכולל הוא מאמין שמדינת ישראל נכשלה. "זה לא שלא הבנו את הקורונה, מי שניהל את המאבק, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הבין לעומק את הבעיה שהווירוס מציג בפני האנושות", הוא אומר ומיד מסביר שדעתו משתנה כאשר מסתכלים על החיסונים כי "בעניין הזה אין מישהו שפעל טוב יותר".
מנהל התכנית "מניסוי לריפוי" פירט מדוע הוא חושב שניהול המשבר נחשב לכישלון וטען: "אין ספק שיכולנו לסיים עם פחות נפטרים. הסיבה לכמות הנפטרים היא הדרך בה יצאנו מהסגרים, דרך מופקרת. נתנו למספר המאומתים לעלות פעמיים ל-10,000 ביום. המתים הם המחיר ששילמנו. לא זיהינו שהמוטציה הבריטית נכנסה. כשהבריטים זיהו אותה, היא כבר הסתובבה בישראל במשך חודשיים. צריך להבין שבדרך כלל, רוב המוטציות מתגלות בדרך הזו, אך מצד שני, לא 'אכלנו אותה' יותר חזק בזכות החיסונים שעמידים בפני המוטציה".
בשלב זה, כספית וברבש ניסו לנתח מדוע ניהול המשבר לא צלח בישראל, כספית אמר כי "אולי צריך להודות שפשוט לא ניתן לנהל פה משברים, אין אפשרות לעשות רמזור אמיתי". ברבש הסכים עם עמדתו, אך טען כי אי אפשר לתלות זאת רק בישראליות, "תסתכל מה קורה במדינות יותר מיושבות כמו גרמניה, גם שם היה סגר אחרי סגר אחרי סגר הרי".
לאחר מכן, התייחס הפרופ' לסירובו להיות פרויקטור הקורונה של מדינת ישראל: "אבי וייס קרא לי 'הניצול'. מצד אחד זה נורא מתסכל לדעת מה אתה היית עושה, מצד שני אמרתי שהייתי מתפטר כשהביאו 15 אלף תלמידים מחו''ל. אני חושב שכל איש מקצוע צריך לשים את הקווים האדומים שלו. הכח שלי הוא ביכולת ללכת, פרופסור רוני גמזו שם את עצמו במקומם וזו הטעות שלי מבחינתי, אבל מה שהוא עשה בבתי החולים הגריאטריים ונבות זו הצלחה".
לבסוף, ברבש סיכם את השנה האחרונה ואמר כי לדעתו, הקורונה כאן להישאר. "היא לא תיעלם, היא פה בשטח עם כיסי הדבקה. אנחנו צריכים לרדת לשגרה של 100-200 נדבקים ביום עם גג של שלושה נפטרים ביום, זה גם המחיר של שפעת", סיכם.