מספר המאומתים לנגיף הקורונה ממשיך לטפס, וקבינט הקורונה צפוי לקבל לידיו היום (חמישי) נתונים פחות מעודדים של צוות הטיפול במגיפות (צט"ח). במרכזם - ירידה ביעילות החיסון מפני הדבקה בכל קבוצות הגיל אחרי כחצי שנה. כחלק מההיערכות לקבלת החלטות בנוגע להתמודדות עם זן הדלתא, השרים יקבלו מצגת ובה בין היתר פילוח של כל המחוסנים שהתגלו כמאומתים בין השבועות 11.7-20.6 בישראל בחלוקה לשתי קבוצות גיל.
מהנתונים שנאספו על ידי הצט"ח עולה כי 90% מהמאומתים המחוסנים, מבין בני ה-60+ שהתגלו בשלושת השבועות האלה, קיבלו חיסון בינואר. בקבוצת הגיל 59-16, 73% מהמאומתים המחוסנים, התחסנו בינואר.
למרות שיש הרבה משתנים חסרים וברור לחלוטין שהראשונים להתחסן גם היו בקבוצות הסיכון הגבוהות ביותר, אין חלוקה למי שיצאו מישראל ואלה שנדבקו בערים בהן נרשמו התפרצויות. ועל אף שלא רואים עדיין התפרצויות במקומות הרגישים ביותר, בבתי האבות, נראה שמכינים את הקרקע לחיסון השלישי.
ולמרות זאת, החיסון השלישי אינו על הפרק בקבינט הנוכחי. לפתחם של השרים מונחות בעיות אחרות: איך פותחים את שנת הלימודים ומוודאים שתשאר פתוחה גם אם יגיעו וריאנטים חדשים? איך שומרים על הגבולות של ישראל ולא רק על הנכנסים דרך נתב"ג? בדיקות מהירות וזמינות, חובת מסיכות ואכיפה מאוד יקלו, חובה ואכיפת בידוד על מאומתים ועל החוזרים מחו"ל, הפחתת מספר התלמידים בכיתות הלימודים והחזרת התו הירוק, הם רק חלק מהדברים שניתן וצריך היה כבר לעשות כדי לחיות עם הקורונה.
נראה שראש הממשלה, נפתלי בנט, ולא מעט משרי הממשלה מאוד אוהבים להגיד שצריך ללמוד לחיות עם הקורונה אבל נראה שהם רוצים לחיות עם ולהרגיש בלי. בלי הגבלות משמעותיות, בלי אכיפה, עם מסרים סותרים, בלי לקבל החלטות ותוך סיכון ממשי של פתיחת שנת הלימודים.
הכותבת היא פרשנית לענייני בריאות בחדשות 13