מחקר שנערך על ידי מערך הקרדיולוגיה בבית חולים בילינסון ומכון כללית למחקר חשף כי היארעות דלקת בשריר הלב לאחר חיסון קורונה נדירה אפילו בקבוצה הנמצאת בסיכון המוגבר ביותר - גברים צעירים. כמו כן, נקבע כי ברוב המוחלט של המקרים שאותרו המחלה הייתה קלה, לא נמצאו השפעות משמעותיות על התפקוד הלבבי.
המחקר, שהתפרסם היום (חמישי) בכתב העת הרפואי המוביל England Journal of Medicine New הוא הראשון מסוגו בעולם הכולל מעקב משולב של בתי חולים וקהילה.
מטרת המחקר הייתה לאפיין את ההופעה של דלקת בשריר הלב לאחר חיסון כנגד נגיף הקורונה בשני מישורים: מה היארעות תופעת הלוואי - כלומר, כמה מבין כל 100,000 מחוסנים חוו תופעת לוואי זו? וכן, מה מהלך המחלה - כלומר, עד כמה תופעת הלוואי הזו קשה מבחינת המהלך ל-3 חודשים לאחר השחרור?
בשל זאת, במחקר נותחו רשומות אלקטרוניות אנונימיות של 2.5 מיליון מטופלי כללית אשר חוסנו בחיסון כנגד נגיף הקורונה (Pfizer/BioNTech BNT162b2). המחקר שילב ניתוח עומק של נתוני תיקי חולים אשר פיתחו דלקת בשריר הלב, על ידי קרדיולוגים של ביה"ח בילינסון בראשות פרופ' רן קורנובסקי.
לראשונה נעשה איסוף וניתוח של מידע על כל מטופל, הכולל תוצאות מעבדה, הדמיות, טיפול תרופתי ועוד, לאורך תקופה שכללה את זמן הופעת המחלה וכ-12 שבועות לאחר השחרור מבית החולים - ובכך ייחודו. נתונים אלו נבדקו ונותחו על ידי קרדיולוגים מומחים, תיק אחר תיק באופן פרטני, על מנת לאמת את האבחנה ותאריך הופעתה, וכדי לבחון ולתאר את את מהלך המחלה ואת חומרתה בכלים מקובלים בעולם הקרדיולוגיה.
ממצאיה המחקר עולה כי מקרב 2.5 מליון מחוסנים מעל גיל 16, אותרו 54 מטופלים שחלו בדלקת שריר הלב במהלך תקופה של עד 42 ימים לאחר קבלת החיסון (51 מתוכם גברים ו-3 נשים). עוד נמצא כי תופעת הלוואי הופיעה יותר לאחר מנת החיסון השניעה (69%) מאשר הראשונה, בקרב גברים מאשר בנשים, ויותר בגילאי 16-29 ביחס למחוסנים מעל גיל 30.
בהיבט של חומרת המחלה, נמצא כי 76% מהחולים לקו בדלקת שריר הלב בצורה קלה (תסמינים קלים וללא עדות לפגיעה בשריר הלב), 22% מהחולים בחומרה בינונית (תסמינים קלים אך עם עדות לפגיעה לא חמורה בשריר הלב) ורק חולה אחד בחומרה קשה (תסמינים קשים ופגישה קשה בשריר הלב).
כמו כן, חשוב במיוחד לציין שלמרבית החולים (71%) לא היו סימנים לפגיעה בתפקוד הלבבי באף שלב וזאת בהתאם לבדיקת אקו-לב שעברו כ-90% מהחולים בעת האשפוז. מתוך 29% מהחולים בהם נצפו סימנים לפגיעה בתפקוד הלבבי, במעל ל-85% מהמקרים הפגיעה הייתה קלה-בינונית ובשאר המקרים בהם בוצעה הערכה של התפקוד הלבבי לאחר השחרור, הוא חזר לנורמה תוך תקופה קצרה.
בהקשר של משך המחלה עולה כי משך האשפוז החציוני היה קצר יחסית ומלבד מקרה אחד של מטופל בשנות העשרים לחייו שמצבו הדרדר במהלך האשפוז ונזקק להנשמה ובהמשך חיבור למכונת לב ריאות (ECMO), ממנה נגמל בהמשך, כל שאר המטופלים נותרו יציבים לחלוטין במהלך האשפוז.
לדברי ד"ר גיא ויטברג, קרדיולוג במערך לקרדיולוגיה, בבית החולים בילינסון: ״מחקר זה הינו הראשון המאפשר להעריך בצורה אמינה את ההיארעות של דלקת בשריר הלב, תופעת הלוואי העיקרית שנמצאה קשורה לחיסון כנגד הקורונה. ממצאי המחקר מראים כי מדובר בתופעת לוואי נדירה יחסית אפילו בקבוצת אוכלוסיה הנמצאות בסיכון המוגבר ביותר (גברים צעירים). יתרה מכך, מימצאי המחקר מראים כי ברוב המוחלט של המקרים מדובר במחלה קלה עם מהלך שפיר אשר לא משפיעה באופן משמעותי על התפקוד הלבבי בטווח הקצר ולא צפויה להשפיע על בריאות המטופלים בטווח הארוך".
"ממצא זה משמעותי במיוחד לאור העובדה כי דלקת שריר הלב הינה מחלה המאופיינת בטווח רחב מאד של מופעים קלינים, החל ממחלה קלה ועד למחלה סוערת ומסכנת חיים. שמחנו לגלות כי מבין המחוסנים המועטים שחלו בדלקת שריר הלב מרביתם חוו מחלה קלה יחסית ונזקקו למשך אשפוז קצר", הוסיף.
פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה, בבית החולים בילינסון הוסיף כי "מדובר בתוצאות משמעותיות ואנו מקווים כי הנתונים ממחקר זה יאפשרו קבלת החלטות מושכלת לגבי התועלת העצומה והמוכחת מיעילותו הגבוהה של החיסון מניעת תחלואה בנגיף הקורונה על שלל השלכותיה (כולל דלקת חריפה בשריר הלב), לעומת הסיכון הנמוך יחסית לתופעת הלוואי של דלקת בשריר הלב".
"ייחודו של מחקר זה נובעת מהערכת ההיארעות מתוך נתונים מלאים של מבצע חיסונים במערכת בריאות לאומית, וזאת בשונה מעבודות שנעשו עד כה אשר התבססו על סדרות מקרים קטנות מבתי חולים ספציפיים, או על דיווח יזום של בתי חולים שונים שאינם שייכים למערכת בריאות אחודה – תרחיש שלא איפשר עד כה הערכה אמינה של ההיארעות תופעת לוואי זו", מסר.