הויכוח מגיע לכנסת: הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ מיכל שיר סגמן קיימה היום (חמישי) דיון בנושא חיסון ילדים צעירים נגד קורונה. הדיון עסק באפשרות חיסון ילדים בגילי 5-12 נגד נגיף הקורונה, וביקש לבחון את היתרונות והחסרונות האפשריים, כאשר בין הנוכחים בדיון הייתה גם ד"ר שרון אלרעי פרייס, הממונה על בריאות הציבור במשרד הבריאות, לצד גורמים ממשרדי הבריאות והחינוך.
"הוועדה לא תנקוט עמדה בנושא החיסונים", הדגישה יו"ר הוועדה בראשית דבריה, "אנחנו באים לקיים דיון מאוזן, ואולי לקבל מידע שיוכל להרגיע חלק מההורים, גם אלו שבעד וגם אלו שנגד החיסון הזה. אנו נשמע פה גם הורים וכמובן את משרד הבריאות". הוא הוסיפה כי "אנו מנסים לענות על לחץ של הורים שחלקם מוטרדים, וחלקם מצפים לאישור החיסונים של ה-FDA. להבין האם זה הכרחי לחסן ילדים, ומה היקף התחלואה בקרבם. נכון להיום, אנו יודעים על כ-500 ילדים שכבר חוסנו".
"יש מי שחושבים בישראל שהקורונה היא מחלה קלה בילדים, והם יכולים לטעון כך על פי סטטיסטיקות שונות, אבל כעת ישנם עשרות ילדים המאושפזים במצב קשה עם תסמונת פוסט קורונה", הדגישה, "את ההורים של הילדים הללו לא מעניינת הסטטיסטיקה, יש עשרות ילדים מאושפזים, ונער בן 15 אף נפטר מהמחלה. אם אנחנו יכולים להגן על הילדים, כדי שהמשפחות לא יצטרכו לעמוד ליד מיטתם - אז חובתנו לעשות זאת".
בהמשך התייחסה לתופעה במסגרתה הורים מדביקים את ילדיהם בנגיף באופן מכוון - במטרה להיפטר מבידודים. "אמה של ילדה המאושפזת במצב קשה אמרה שהיא מצטערת שהאמינה למידע המוטעה הזה, שטען כי קורונה זו מחלה קלה אצל ילדים", הוסיפה, "הורים חושבים לעצמם איך נתנו לשטוף לנו את המוח".
היא ציינה כי "מהנתונים עולה שאחד משלושת אלפים ילדים שיחלו בקורונה - יחלו בצורה קשה, והמספרים לא צריכים להסית אותנו מהדאגה לילדים. תופעות הלוואי שהתגלו במהלך המחקרים אצל ילדים לא שונות מאלו של המבוגרים, ואלו שאובחנו עם דלקת שריר הלב עד כה שוחררו הביתה אחרי קבלת טיפול רפואי".
"כל האמירות על כך שאנו לא יודעים מה יהיה כי זה מדובר בילד קטן נכונות", הדגישה, "כך היה גם גם לאחר שהכניסו חיסונים שונים כמו שעלת ודיפתריה". היא המשיכה וציינה כי "מה שלא קרה בשש השבועות לאחר מתן הזריקה - לא קיים. הרשתות החברתיות סובלות כל שטות". יו"ר הוועדה ציינה כי "ה-FDA צפוי לדון בנושא ב-26 באוקטובר, וכנראה שבישראל ימליצו על חיסון ילדים בגילאים הללו, כאשר הפורמט עדיין לא ידוע ודיון ציבורי יתקיים בנושא. כל ההורים יידעו מה עומד על הפרק עוד לפני שהמזרק הראשון ייצא לדרך".
פרופסור רבקה כרמי ממועצת החרום הציבורית אמרה במהלך הדיון: "אני רופאת ילדים כבר המון שני, ולראות ילד במצב קשה כשהוא מאושפז בטיפול נמרץ זה אחד הדברים הקשים. ילדים נפטרו לי בידיים, זה מאוד קשה להורים ובוודאי קשה גם לצוות הרפואי. כל מקרה זה עולם ומלואו. ילדים מתים ממחלות קשות בבתי החולים ונדיר שהם פותחים מהדורות חדשות".
"ילד הוא לא מבוגר קטן - אי אפשר להסיק מסקנות ממבוגרים לגבי ילדים", הדגישה המומחית, "אך יש דבר אחד שילד ומבוגר חולקים זו ההגדרה של בריאות לפי הגדרת ארגון הבריאות העולמי. מוות של ילד זה דבר קשה ונוראי שמפיל הורים לקרשים. אבל על סמך מקרים אנקדוטליים אי אפשר לקבל החלטות ברמה הלאומית".
בהמשך ציינה כי "בטיחות החיסון בילדים לא ידועה ותופעות הלוואי השונות באו לידי ביטוי בקרב מחוסנים צעירים. עדיין אוספים מידע על בני ה-12 עד 15 שחוסנו בעזרת אישור החירום. כ-500 בני נוער חוסנו עד כה ואין להם תופעות לוואי". היא הסבירה כי "אישור החירום של ה-FDA לחיסון בגילאי 12 עד 15 האישור מבוסס על מספר קטן של נסיינים, כאשר הנתונים בידי ה-FDA היו בעיקר בקרב 3,000, ילדים חציים מחוסנים".
"תופעות לוואי שקוראת בשכיחות של יותר מאחד לאלפיים לא מהווה שום אינדיקציה בקשר למידת הבטיחות של החיסון", הדגישה, "אותו הדבר יהיה בחיסון של פייזר, שיינתן כאישור יקבל אישור לשימוש בזמן חירום. לא אחראי להסיק מזה מסקנה לגבי בטיחות החיסון לילדים. משרד הבריאות יאשר את חיסון הילדים בגילאים הללו בעקבות ההחלטה של ה-FDA".
לדבריה, חובת המשרד לשים את החיסון על המדףף ולשמור אותו למצב קטסטרופלי למקרה שיופיע וריאנט שתוקף ילדים. "כך נוכל בתוך לילה להקים מערכת לחיסונים, ולחסן את כל הילדים בתקופה קצרה", הסבירה פרופ' כרמי, "החיסון צריך להיות מאושר, אבל השימוש בו חייב להיות מבוסס על החלטה רפואית בלבד, ולכן החיסון הזה לפי דעתי צריך להישמר לילדים הנמצאים בקבוצות סיכון. כל רופא ילדים יודע במי מדובר".
היא התייחסה להורים שנמצאים בחרדה מהמצב, ואמרה כי "הם צריכים לקבל מענה לכך, אם הם מעוניינים - הם צריכים לדעת מה התועלת של החיסון ומה הסיכון בקבלתו, ולקבל את החלטתם. ילדים נדבקים ומדביקים כמו כל אחד אחר והחיסון שלהם חייב להישמר למקרים שבהם הסיכון הוא סיכון גדול ומשמעותי לילדים, והבטיחות של החיסון ידועה".
המומחית ציינה כי לדעתם, "אין מקום לקמפיין אגרסיבי עם הפחדה בעקבות מקרה אנדקטולי שמעורר חרדה שאין לה שום מקום. אין מקום לסוג של סנקציות כי מהר מאוד יהיו תוים שיפרידו בין ילדים. אם בכל זאת יחלו במסע כזה - אני מבקשת לשקול להקים קו חם להורים שיוכלו להתקשר להודיע על תופעות שבעיניהם קשורות למחלה, זה המינימום שאפשר לעשות. אם אפשר להרים דגלים בזמן אמת שנדע לא בדיעבד אלא תוך כדי הליכה".
בסיום דבריה ציטטה מדוח הוועדה המשותפת לחיסונים וחיסוניות באנגליה, בנושא חיסון ילדים: "כאשר מתכננים חוות דעת בקשר לחיסונים בילדים, אנו סבורים באופן עקבי שהפוקוס העיקרי להחלטות צריך להיות התועלת לילדים ולצעירים עצמם, מול כל נזק פוטנציאלי להם כתוצאה מהחיסונים. ביחס לחיסוני ילדים לקורונה - הציבור באנגליה מייחס ערך גובה יותר לבטיחות בהשוואה לתועלת. זה בדיוק מה שאומרת שבועת הרופא - קודם אל תזיק!!!". הוא הדגישה: "אם יש איזה סיכון קטן לנזק - קודם כל אל תזיק".
יו"ר האיגוד לרפואת ילדים פרופ' צחי גרוסמן הגיב לדבריה: "היא מגלה רק חצאי דברים, שכן היום מומלץ בבריטניה לכל המתבגרים להתחסן". הוא תקף אותה ואמר - "תביאי מידע, לא רק כזה שמשרת את האג'נדה שלך". יו"ר הוועדה השיבה לשניים: "הוויכוח הזה מבלבל את הציבור ומלחיץ את ההורים. אתם צריכים לגלות אחריות כלפי הציבור - זה לא קורה פה בחודשים האחרונים וזה מטמטם את ההורים".
גרוסמן: "מצב הביניים הוא שהחיסון יהיה מאושר ולא מומלץ וזה דבר מסוכן ביותר, היינו במצב הזה במאי 2020, התפתינו לנכס המלצה פרווה, מאושר אך לא מומלץ לכולם. הציבור לא מבין מה זה. היא משדרת חוסר בטחון שלנו בחיסון ותוך שלושה שבועות הגיע גל דלתא והתפרץ. מה היא מציעה? שנחכה ונמתין? איך נסתכל בעיניים של אמא שהילד שלה יחלה בגל שישי. למה חיכיתם? למה סיבכתם לנו את החיים?".
דר איילת רמון, מנהלת היחידה לרפואה דחופה באיכילוב, אמרה: "אני נמצאת פה בשני כובעים - כרופאת ילדים מומחית לרפואה דחופה המקבלת הרבה מקרים קשים של קורונה, ומהצד השני אני אמא של ילדים מתבגרים. אני מתמודדת עם הדילמה הזאת כל יום וזה לא שאני מתכחשת למחלה או מפחדת ממנה. כשזה קורה אז זה הילד שלך ולא משנה הסטטיסטיקה. הורים מודעים לגורמי הסיכון של ילדיהם".
"השורה התחתונה היא שצריך לתת להורה להיות שלם עם ההחלטה וזה לא משנה אם הילד יינזק מההחלטה או מחיסון. בסופו של דבר, זו ההחלטה של ההורה והוא צריך לקבל נתונים אמיתיים", הדגישה "היום בבוקר טיפלנו בילד בן 16 שסבל מהפרעת קצב קטלנית. הוא עבר החייאה וכעת מצבו יציב. הוא מחוסן ולא היו לו מחלות רקע, ואני לא בטוחה שמשד הבריאות יחקור ויבדוק את הקשר".
"אנו צריכים להבטיח להורים שכל מקרה כזה ייבדק, ולהשאיר את ההחלטה האם לחסן או לא לחסן את ילדיהם - בידיים שלהם. אני לא חושבת שצריך לכפות על הורים לעשות זאת, ואי אפשר להקיש מנתונים של בטיחות החיסון אצל מבוגרים לגבי ילדים", הוסיפה הרופאה, "ילדים שונים מהמבוגרים וכל הורה צריך לשקול זאת עבור הילד שלו".
היא ציינה כי "תוחלת החיים של הילדים ארוכה יותר, וצריך להסתכל לפחות שנתיים קדימה. הוועדה הזו צריכה לדאוג שלהורים תישאר הזכות להחליט על חיסון ילדיהם, ולא לכפות זאת עליהם עם לחץ חברתי ותו ירוק, כי בסוף מסיבות ההדבקה זה לחץ חברתי. אנחנו לא רוצים שזה יקרה, אבל זה קורה בגלל התו הירוק לילדים".
צפנת מעוז אמא לילדים אמרה במהלך הדיון: "כאמא לשלושה ילדים בגילאי 11,16 ו-18 - הרשתות החברתיות מאוד מתעתעות, ומציגות מידע מבלבל. אני בוגרת פקולטה לרפואה, בעצמי דוקטור, כך שהיכולת שלי לסנן מידע יותר טובה, ועדין הבלבול גדול. מדובר גם על הלחץ הגדול של התו הירוק, שמופעל הן על ההורים והן על הילדים. עלינו לשרש זאת בצורה מד משמעית".
היא הוסיפה כי "הלחץ שיש עלינו כהורים לחסן את ילדינו גורם ללא מעט התלבטויות וקושי. אני חיסנתי שניים מילדיה מסיבה אחת פשוטה - זאת מחלה קשה. אנו מנהלים חיי משפחה וילדים, והיינו פעמיים בחו"ל כמשפחה מאז הקורונה, וזו ההחלטה שלקחנו. מבחינתי, החיסון הוא גלגל הצלה, המאפשר ניהול חיי משפחה תקינים".
חבר הכנסת עופר כסיף, שנוכח גם הוא בדיון, דרש את הסרת החיסיון על הפרוטוקולים של קבינט הקורונה. "זה קריטי. אני שומע כל כך הרבה דברים לכאן או לכאן, ואני לא יכול לומר משהו חד משמעי בנושא חיסונים לילדים. בגלל זה, אני אומר שזה יהיה חוסר אחריות מצידי לומר מול ההורים משהו החלטי, אני לא יודע. מומחים מוערכים אומרים דברים שונים ומנוגדים, אני לא יכול להחליט".
בסיום הדיון, ד"ר שרון אלרעי פרייס הצטרפה לדיון, והדגישה: "אנחנו לא רצים לחסן ילדים עכשיו ולא מנחים אף אחד. נמתין לאישור ה-FDA ואחר כך תדון בכך הוועדה המייעצת שפתוחה לכל מי שרוצה להשתתף בה". היא הגיבה לדברי הרופאה מבית החולים איכילוב, שאמרה כי לא יתוחקר מקרה של ילד מחוסן שסבל מהפרעת קצב קשה, ואמר: "כל תופעות הלוואי מתוחקרות, ובמקרים קשים שגרמו לאשפוז או תמותה - הנושא עובר לחקירת וועדה חיצונית".
"כל הנתונים מוצגים בשקיפות לציבור ומופיעים באתר משרד הבריאות", הוסיפה, "הם מתעדכנים אחת לתקופה". היא הדגישה: "פוסטים בפייסבוק הם לא דרך לדיווח על תופעות לוואי ואנחנו בודקים את כל תופעות הלוואי שרופאים מדווחים לנו עליהם". היא התייחסה לטענות בנושא חלקם של הילדים בהתפשטות התחלואה, ואמרה: "ילדים הם חלק מהמגפה, אני לא רוצה לשים כותרת מי מנוע ומי לא. כשהם לא מחוסנים - הם מהווים חלק משמעותי יותא מהתחלואה".
היא הוסיפה כי "בתקופה האחרונה, תחלואת ילדים היא כ-50 אחוזים מהתחלואה הכוללת, והם מדביקים גם חברים וגם בני משפחה. אנו חייבם להסתכל גם על ילדים מדוכאי חיסון בכיתה ושהוריהם מדוכאי חיסון ושבועות לא הולכים לבית ספר מפחד. התמונה קצת יותר מורכבת מאשר לומר אם ילדים כן או לא בסיכון".
"הכי מפחיד אותי שהווירוס פוגע בהרבה מקומות. אנחנו יודעים בין היתר על שינויים מוחיים שמבוגרים חווים בעקבות המחלה, גם כאשר הם לא חלו במצב קשה", הסבירה, "אני לא הייתי רוצה לקחת את הסיכון הזה, לא על הילדים שלי ולא על הילדים של כולנו. בסופו של דבר, בואו נסתכל על התמונה המלאה - אנחנו לא יודעים עדיין את ההשפעות ארוכות הטווח של המחלה".
היא סיכמה: "נראה מה אומר ה-FDA ומה אומרות הוועדות שלנו, ונקבל את ההחלטה הכי מקצועית. יכול להיות שיהיה דיון פתוח לציבור בגלל שמדובר בנושא כל כך חשוב ומעורר מחלוקת. אנחנו נעשה עבודה אחראית וחבל שאנשים זורקים נתונים בחוסר אחריות".
ח"כ שיר השיבה: "החיסון עוד לא אושר. בקשתי לקיים דיון לפני שהרכבת יוצאת מהתחנה". ד"ר אלרעי פרייס ענתה: "הדיון נערך מוקדם מדי, החיסון עדיין לא אושר. בכוונה לא הבאתי נתונים על החיסון - כי אין כל כך. חוסנו כמה מאות ילדים ואני לא רוצה להסיק מסקנות האם הוא בטוח על סמך המספר הזה. אני רוצה לעשות דיון מקצועי ושקוף, שתוצאותיו יוצאות החוצה. אין פה שום עניין של סודיות או חוסר שקיפות, מוכרחים להשתפר בנושא הנגשה והסברה אבל הדיון עכשיו גורם לחץ להורים".
"חיסון בני 15-12 אושר במדינת ישראל לפני התו הירוק, אז הורים לא חיסנו את ילדיהם בגלל הסיבה הזו, אלא כי התחלואה היתה נמוכה, ותראו מה קרה בסוף - התחלואה החלה לעלות בדיוק בגילאים האלה. תו ירוק הופעל כשהיתה עלייה בתחלואה, והוא היה אמצעי להפחתה בה, כדי שלא יהיו חולים קשים שיחלו וימותו, אז להגיד עכשיו נחכה?", הוסיפה, "אם נתחיל לחסן רק כאשר יגיע וריאנט מסוכן, זה עלול לקחת שבועות והוא יעבוד יותר מהר מאיתנו".