במהלך סוף השבוע האחרון נחת בישראל משלוח של מיליון חיסונים לילדים נגד הקורונה. כבר היום (ראשון) קופות החולים בארץ פתחו את היומנים לזימון תורים עבור הילדים בגילאי 11-5, שיחלו רשמית להתחסן בעוד יומיים, כלומר ביום שלישי. ד"ר יוסי אזולאי, ראש תחום רפואת ילדים ב"מכבי שירותי בריאות", שוחח על כך עם ענת דוידוב, בתוכניתה "איפה הכסף?" ב-103FM, וצפה כי 30%-40% מהלדים יתחסנו בוודאות. "אני מקווה מאוד שנוכל להגיע תוך כדי המבצע ל־50%-60% מתחסנים", אמר.
ד"ר אזולאי הרחיב ואמר כי בקופת החולים "מכבי", בה הוא עובד, יחל מבצע החיסונים ביום שלישי הקרוב, כמתוכנן. "היומן פתוח וההורים יכולים לקבוע תורים. יש התעניינות, אנחנו מכירים אותה גם מהסטטיסטיקה שנעשתה בימים האחרונים", סיפר. "יש כאלו שבוודאות הולכים להתחסן וכבר התחילו עם הטלפונים, בין 30 ל-40 אחוז. יש את המתנדנדים: 25-30%, ויש את המתנגדים. אני חושב שההתפלגות הזו תישמר ואני מקווה שנוכל להגיע תוך כדי המבצע הזה אפילו למספרים יותר גבוהים של 60% מחוסנים", הוסיף.
כנשאל, כמה מן המתנגדים לחיסון הילדים צפויים להחליט לשנות את דעתם, השיב ד"ר אזולאי: "זה תלוי ביכולת שלנו ל'שגרר' את הדבר הזה", קבע. עוד אמר גי יש להעביר את המסר ולשכנע את ההורים. "זו עבודה שאנחנו עושים מול הצוותים הרפואיים שלנו כדי שהמסר יהיה מקצועי, נכון ולא יתעסק עם דעה כזו או אחרת. בסוף, כשמסתכלים על הציבוריות הישראלית הדעות לא מבוססות על המחקרים שאנחנו עושים. יש הרבה עבודה לעשות. עם המתנדנדים אנחנו נצליח", הוסיף.
בהמשך, נשאל האם מי שלא משוכנעים לחסן את ילדיהם הם אותם אלו שלא התחסנו בעצמם, או שמה קיימת הערכה אחרת. ד"ר אזולאי השיב כי "ככל שנרד בגיל אני מניח שההורים יהיו הפרמטר היותר קובע ופחות הילדים עצמם. ברוב הפעמים זה הורים שלא התחסנו בעצמם. אנחנו פוגשים גם הורים שהתחסנו ועבור הילדים שלהם מדובר בסיפור אחר. מה שאני אומר לאותם הורים זה שבסופו של דבר מדובר בפנדמיה, הסיכוי הוא כמעט של 100 אחוזים שכולנו נחלה. אם לא בגל הזה אז בגל הבא".
ראש תחום רפואת ילדים "במכבי", הסביר בהרחבה את תשובתו: "אני אחלק את זה לשניים. אנחנו כמחוסנים, בגלל ההתנהגות של הקורונה אולי נחלה שוב ושוב אבל במחלה קלה ופחות מדבקת. בזכות החיסון נעצור את שרשרת ההדבקה. לעומת אלו שלא מחוסנים, ששם המחלה אולי יותר קשה, למרות שמדובר בילדים אנחנו פוגשים מספיק מקרים שזו מחלה קשה. שלא נדבר על ההשלכות של המחלה בטווחים הבינוניים והארוכים, שאנחנו לא תמיד יודעים הכול, גם באחוזים היותר גבוהים מהחולים עצמם וגם לא תמיד בהקשר למחלות רקע".
עוד התייחס לעלייה המתמשכת במקדם ההדבקה ואמר: "קל יותר להידבק במחלה. חצבת מדבקת לא פחות בל שהיא בשליטה גם מבחינת יעילות החיסון וגם מבחינת כמות המתחסנים. קורונה והשפעת הן מחלות שעושות סיבוב בכל העולם". עוד אמר כי "בפנדמיה כמו בפנדמיה המחלה תעבור ממדינה למדינה ובגלל אופי הווירוס יעשו שינויים, כך שלפעמים יגיע אותו וירוס ולפעמים וירוס אחר לגמרי שלא תמיד החיסון עושה את אותה עבודה עבורו".
על השאלה כיצד ניתן לשכנע את ההורים המתנדנדים לחסן את ילדיהם, אמר: "אנחנו לא מוותרים על מישהו. יש לנו בחירה אחת או שתי בחירות - אם אנחנו רוצים שהילד ייחשף למחלה כשהוא מחוסן עם כיפת ברזל והגנות כדי לצאת ממנה בצורה טובה, או שאנחנו מניחים שאפשר לחשוף אותו למחלה ולקחת את הסיכון עם כל ההשלכות".
עוד אמר כי החלטת ההורים לחסן היא החלטה אקטיבית. "כדי לא לקחת את ההחלטה האקטיבית הם מחליטים באופן אקטיבי לא לחסן את הילד. יכול להיות שהמחלה החריפה ברגע ההדבקה היא קלה, אבל היו מקרים שהיא הייתה קשה כולל תמותה בקרב ילדים", הסביר.
לגבי ההשלכות ארוכות הטווח של מחלת הקורונה אמר ד"ר אזולאי כי עדיין לא קיים מספיק ידע על כך. "הן פוגעות בהרבה מערכות, בעיקר בלבבית, ובאיכות החיים. כדי לעצור את ההשלכות האלו אנחנו חייבים לחסן. בסוף כשאנחנו מדברים על אוכלוסייה שלמה ועל הגנת עדר, כל מחוסן מוסיף להגנת העדר. אם נוסיף עוד ועוד מחוסנים, בטח לאוכלוסיות כמו ילדים, נוכל בהחלט לעצור את הלהבה", סיכם.