סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת התראיינה היום (שלישי) בכנס פסגת העסקים של מעריב ו-וואלה! שמתקיים במלון דן אכדיה בהרצליה, והתייחסה לאפשרות של הקלת הגבלות על מחוסנים לנגיף הקורונה: "לא צריך להטיל עליהם הגבלות, אלא לתת הקלות מסוימות רק למחוסנים, פטור מבידוד למשל".
"השר ליברמן אמר שצריך להשאיר את המשק פתוח, צריך לגרום לאנשים להמשיך לעבוד ולשמור על אנשים מדוכאי חיסון. זה מה שצריך להיות בראש", הוסיפה.
כשנשאלה האם יהיה צורך בחיסון רביעי השיבה רוזנברג: "כן. בסוף, כעשינו את הבוסטר ראינו שאחרי חצי שנה כמעט לא היו נוגדנים. ראינו שיש יותר הדבקה, אז כן. חברות התרופות יחליטו מה לעשות ואיך לעשות, יכול להיות שבעוד כמה חודשים נגיע לחיסון רביעי".
בתגובה על האטת קצת ההתחסנות אמרה כי "הרבה הורים ראו ילדים שחלו קל, ולכן שאלו מדוע יש לחסן את הילד. לכן הרבה אמהות מחכות לראות מה השכנה תעשה, מה יעשו בגן. לאט-לאט, כשמתחילים בסביבה לחסן הן מתחילות לחסן".
"הסיפור הוא שהחיסון לא מגן מהידבקות. החיסון מגן מפני מחלה קשה. מה כן יכול להוריד את ההידבקות? שהרבה אנשים יהיו מחוסנים, ואז חיסון העדר הזה מקשה על הנגיף לשנות מוטציות. הסיפור הגדול זה המדינות שלא מתחסנות, שם מייצרים וריאנטים חדשים. העולם לא ייפטר מזה ככה", המשיכה.
בהמשך התייחסה מנכ"לית מאוחדת לשאלה איך תראה הרפואה בשנים הקרובות, והגיבה כי "היו שנתיים מאוד מאתגרות למערכת הבריאות, אבל גם מאוד טובות. הן שמו אותה בקדמה, תחום הבריאות קיבל עדיפות גם בהשקעות של משאבים וגם בתשומת לב באופן כללי. גם לכלכלה, בסך הכל זו הייתה תקופה לא קשה. הקורונה הייתה תקופה מורכבת. באיזשהו מקום, היינו די לא מוכנים להתחלה, צריך לזכור ששרשרת האספקה שלנו הייתה מסין, ואני הוצאתי יום אחד מייל שנותנים מסכות רק לרופאים".
"בנינו שרשראות אספקה חדשות. כל נושא המדיניות, מי מתחסן וכו', היו פרוטוקולים אבל לא התכוננו למגפה כזו. עשינו שינויים. ישראל לא הייתה מקושרת, לא קופת חולים אחת עם השנייה ולא משרד הבריאות. היו הרבה דברים שהתחברו וזה עשה טוב למדינה", הסבירה.
לדבריה, הטרנספורמציה הדיגיטלית התחילה בבריאוות כבר לפני עשר שנים, "היה קשה מאוד להטמיע אותה, גם הרופאים היו סקפטיים. אני חושב שבקורונה ההטמעה הייתה כזו מהירה, שהיא חסכה שנים של הטמעה".
עוד התייחסה לאתגרים הבאים של קופות החולים, ואמרה כי "צריך להתחיל להתכונן למגפות הבאות, כי כנראה שנהיה בעולם של מגפות. לא משנה אם זה יגיע מעטלף או ממעבדה. מגפות כנראה יהיו, ואלה יהיו האיומים הבאים שלנו. האתגרים הגדולים הם לשנות את המודלים שאנחנו עובדים בהם".
"רופאים רואים במרפאה 40 חולים ביום, וצריך לשנות את המודלים ליעילים יותר, וגם להביא יותר רפואה לבית. זה העידן שלנו, עד היום המערכות שלנו היו נושאות מטוסים, עכשיו מדובר על פרוייקטים קצרים, רפואה פרסונלית". לטענתה, האוכלוסייה בחצר האחורית לא מתחסנת: "הם פחות מאוזנים, פחות מתאמנים, פחות אוכלים תזונה טובה ופחות שומרים על לחץ דם תקין וכו'. כלומר, היכולת של אוכלוסייה עם השכלה נמוכה לשאוב את שירותי הבריאות המוצעים בישראל באופן שוויוני, כביכול, היא נמוכה יותר".
"יש פערים בבריאות. אנחנו עובדים על סגירתם, אבל אם יש פער והאוכלוסייה החזקה ממשיכה לצרוך, והחלשה גם משפרת, עדיין הפער נשאר. זה מה שקורה בבריאות, כולם משתפרים, אבל הפערים נשארים. צריך לשנות מודלים, זה לא עניין של נגישות. זה לא בפריפריה רק, זה בגבעתיים, בתל אביב ובראשון. בכל עיר יש שכונה או רחוב עני יותר. זה יכול להיות גם בלוק ליד", סיכמה.