מגפת הקורונה הביאה את חברות התרופות והמעבדות ברחבי העולם לשנס מותניים בניסיון למצוא חיסון למחלה שכבר הרגה מעל 1.25 מיליון בני אדם ברחבי העולם. החדשות הטובות האחרונות הגיעו מחברת פייזר, שדיווחה אתמול על הצלחה של 90% בשלב השלישי של הניסוי ופנתה לרשות התרופות הפדרלית של ארצות הברית בבקשה לקבל אישור להפצת החיסון.

חיסון ישראלי לקורונה - שגב הראל, הישראלי הראשון שקיבל את הזריקה. צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

אבל פייזר לא לבד. ברחבי העולם יש כעת מעל 200 חברות וארגונים שמנסים לייצר חיסון לקורונה, מהם 46 שכבר נמצאים בשלב הניסויים הקליניים (ע"פ ארגון הבריאות העולמי), כולל זה של המכון הביולוגי בנס ציונה, שהחל בשבוע שעבר את שלב הניסויים בבני אדם. על פי הגארדיאן הבריטי, יש 11 פיתוחי חיסונים שנמצאים בשלב הניסויים השלישי.


מיהם הגופים והחברות שמנסים לייצר חיסון לקורונה?


גם אוניברסיטת אוקספורד לוקחת חלק במאמץ, והודיעה בשבוע שעבר על התקדמות בפיתוח המשותף עם חברת אסטרהזנקה. "אנו מתקרבים לתוצאות הניסוי", אמר ראש התכנית והדגיש כי "השלב הראשון בהוכחת יעילותו של החיסון נגד נגיף הקורונה צפוי להסתיים עוד השנה". 

בסוף חודש אוקטובר הודיעה אסטרהזנקה כי החיסון שלה מצליח לייצר הגנה מפני הנגיף בקרב צעירים ובני הגיל השלישי. על פי החברה הבריטית, החיסון נמצא כעת בשלב השלישי של הניסויים הקליניים והוא מפתח נוגדנים ותאי T בקרב מטופלים מבוגרים, אחת מקבוצות הסיכון המרכזיות, וכמעט שאינו מעורר תופעות לוואי. זאת בהמשך להודעה מיולי האחרון כי החיסון מייצר יותר "תגובות חיסוניות" בקרב בוגרים בריאים בגילאים 18 עד 55.

החיסון הישראלי נגד קורונה (צילום: מארק ישראל סלם)
החיסון הישראלי נגד קורונה (צילום: מארק ישראל סלם)

אחד המאמצים המסקרנים בעולם הוא זה של רוסיה, שהייתה הראשונה להודיע על פיתוח חיסון לקורונה שקיבל אישור רגולטורי. הפיתוח נעשה בשיתוף בית החולים הדסה בירושלים. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר בהודעה על הפיתוח, בחודש אוגוסט, כי "החיסון עובד בצורה יעילה למדי, והוא עבר את כל הבדיקות הדרושות". בתוך כך, הוא ציין כי הכוונה היא להתחיל בשיווק החיסון ב-1 בינואר 2021. נשיא רוסיה חשף כי גם בתו הייתה בין אלו שהשתתפו בניסויים במסגרת פיתוח החיסון: "טמפרטורת הגוף שלה עלתה במעט, אך היא מרגישה טוב יותר עכשיו".

ישראל חתמה על הסכם לאספקת חיסונים עם חברת מודרנה, שהחלה את שלב הניסויים בבני אדם לאחר שגייסה 30,000 מתנדבים, ועל פי מומחים, ההודעה של פייזר היא בשורה טובה גם עבורה. ד"ר אנתוני פאוצ'י, מנהל המכון הלאומי למחלות זיהומיות בארה"ב, אמר אתמול כי גם התוצאות בניסוי של מודרנה צפויות להיות חיוביות משום שיהא מפתחת חיסון על בסיס אותה שיטה. על פי דיווח של רויטרס, מודרנה צפויה לפרסם נתונים על תוצאות הניסוי בחודש הבא. עוד נמסר מהחברה, כי היא כבר מתכוננת להפצת החיסון ותוכל לייצר 20 מיליון חיסונים עד סוף השנה. 

אותה מטרה - שיטות שונות

השיטה בה פועלים החיסונים של פייזר ומודרנה מבוססת על הזרקה לגוף של חומר גנטי שגורם לתאים עצמם לייצר את החלבון שדומה לרכיב של וירוס הקורונה שרוצים לנטרל. למעשה, בשיטה זו הגוף הופך למעין מפעל חיסונים והייתרון בה שהוא קל יותר לפתח חיסונים כך ולהגיע לניסויים קליניים מהר יותר. עם זאת, מדובר בטכנולוגיה חדשה שעד כה לא הביאה לחיסון. 

שיטה נוספת של חיסונים, שבה בחרו מספר חברות, היא שיטת החיסון המומת. מדובר על חיסון שמכיל חלקיקים של הנגיף וגודל בתרבית ואיבדו את היכולת שלהם לגרום למחלה. במצב כזה, הפתוגנים של הנגיף שומרים על חלק מיכולתם להיות מזוהים על ידי המערכת החיסונית ולגרום לתגובה חיסונית. חיסונים כאלה זקוקים לתגבור כדי לחזקת את התגובה החיסונית.

החיסון לקורונה שמפתחת ישראל משתמש בשיטה אחרת. הוא מורכב מנגיף הסטומטיטיס וזיקולרי, VSV, השייך למשפחת וירוסים שגורמים למחלות בבעלי חיים, אך נדיר שהוא פוגע בבני אדם., מה שהופך אותו ליעיל לייצור חיסונים חיסונים רבים. בתהליך הייצור, משנים את חלבון  VSV-G הנמצא בנגיף ה-VSV, והוא חשוב ליכולת הפגיעה של הנגיף. כך הופך נגיף ה-VSV למעין נשא של חלקיקי וירוסים אחרים ולמעשה גורם לגוף לחשוב שהוא נגיף אמיתי שיש לייצר נוגדנים נגדו שיגנו על הגוף במקרה של הדבקת אמת. 

מה שעשו במכון הביולוגי זה להוציא את חלבון ה-VSV-G ולשים במקומו את חלבון S מנגיף הקורונה. כך הגוף יחשוב שהוא מותקף על ידי הווירוס האמיתי וייצר נוגדנים מבלי להידבק במחלה באמת.