"בדרך לקטסטרופה"? מדיניות ההכלה של נגיף הקורונה בבריטניה מעוררת מחלוקת

עיני העולם נשואות כעת לממשלת בריטניה, שמתמודדת בימים אלו עם לחץ גובר וביקורת חריפה מצד מדענים ותושבים בממלכה, בנוגע למודל הבריטי להתמודדות עם התפשטות הנגיף קורונה במדינה. עד כה נקטה הממשלה גישה פחות מחמירה בנושא התפרצות הווירוס, ביחס למדינות אחרות בעולם, אבל עכשיו ממשלת בריטניה החלה ליישר קו, ואילו במעט, עם שאר העולם, עם שורה של מגבלות, אך נראה שהיא מחכה ל”זמן הנכון” כדי לעשות צעדים דרסטיים יותר.

מאז ומתמיד נראה כי הבריטים הקפידו במידת מה להבדיל את עצמם משאר העולם, אולם הפעם, כאשר מספר הנדבקים בנגיף ממשיך לעלות בקצב מסחרר - לפי שעה המספרים מורים לפחות על 1,547 מקרי הידבקות מאושרים, ומספר המתים עומד על 55 בני אדם (ו־52 מחלימים) – הגישה הבריטית הדוגלת בסיסמה Keep calm and carry on מתחילה להיסדק, עם הדאגה הגוברת של התושבים.

לטענת הממשלה, בריטניה מתחילה להיכנס לפרק הזמן שבו עקומת המגיפה מראה צמיחה מהירה במספר הנדבקים והמתים, בעוד ראש הממשלה בוריס ג’ונסון, שמתקשה לעמוד בלחץ הגובר, ממשיך לעדכן את מדיניות הממשלה מדי יום. כעת, תושבי בריטניה (המונים למעלה מ־66 מיליון איש ואישה), ובפרט תושבי לונדון, שם התפשטות הנגיף היא החמורה ביותר במדינה, נתונים תחת מגבלות בידוד של 14 ימים לכל משקי הבית שבהם אחד מתושבי הבית מגלה את תסמיני הנגיף הכוללים חום או שיעול, תוך שהם נמנעים מיציאה לא הכרחית מהבית.

כמו כן, במידת האפשר, הומלץ לכל העובדים לעבוד מהבית, וכן להימנע מנסיעות וממפגשים חברתיים “לא חיוניים”. משמעות הדבר היא התרחקות מפאבים, מועדונים, תיאטראות ומסעדות. אולם, הממשלה עדיין לא ציוותה על סגירתם של כלל בתי העינוגים, בניגוד למדינות כמו ספרד, איטליה וצרפת. המגבלה החמורה ביותר מתמקדת באוכלוסייה המבוגרת מגיל 70, נשים בהריון, ואלו שמצבם הבריאותי לא טוב, שיצטרכו בהמשך השבוע לבודד את עצמם לכשלושה חודשים.

עם זאת, הממשלה, שהודיעה כעת כי “לא תתמוך” עוד בהתכנסויות המוניות, עדיין לא אסרה זאת על הסף. כמו כן, המרחב האווירי בבריטניה, עד למועד כתיבת שורות אלה, נשאר פתוח, עם רשימה מצומצמת של אזורים המחייבים את המגיעים מהם להיכנס לבידוד ביתי; מקומות התעסוקה בממלכה המאוחדת ימשיכו לפעול אולם בהיקף מצומצם ובעבודה מהבית; רוב האוניברסיטאות ברחבי הממלכה כבר ביטלו הרצאות פרונטליות והחלו לאמץ מערכת לימודים מקוונת, בעוד שבתי הספר וגני הילדים פועלים עדיין כסדרם, שכן לפי הגישה הבריטית, סגירתם תעמיד את הסבים והסבתות בסכנה ממשית, כיוון שילדים יכולים להיות נשאים של הנגיף בעוד הם אינם חולים באופן קשה או מראים תסמינים; בניגוד לישראל, אין בבריטניה עדיין הגבלות על התחבורה הציבורית.

הממשלה החליטה בימים האחרונים לנקוט צעדים נוספים כדי להפגין שליטה, למשל ההוראה לחברות הנדסה וליצרני מכונות ההנשמה לפעול לייצור מוגבר בשל המחסור בציוד מציל חיים בבתי החולים.
התפיסה מאחורי ההגבלות הנוספות שהטיל ג'ונסון ביום שני, שכאמור, שנשארו בגדר המלצה לתושבים, היא שהבריטים, כמו הבריטים, יצייתו. באשר לאכיפה, ג'ונסון אמר כי קיימות סמכויות לאכיפת ההגבלות אבל הוא "לא מאמין שיהיה צורך להשתמש בסמכויות אלו".

נוסעים פחות ברכבת

אולם, בהלת הקורונה בכל זאת ניכרת בקרב אזרחי בריטניה, שבאה לידי ביטוי בתנועה מצומצמת יותר של אנשים ברחובות בהשוואה ל”יום שלפני” התפשטות המגיפה. במקביל, ברים ומקומות בילוי אחרים, כמו התיאטראות הידועים של לונדון, כבר החלו להשהות את פעילותם על דעת עצמם, טרום שורת המגבלות החדשות, כדי להבטיח את בריאות האמנים והציבור ולהימנע מהפסדים כלכליים כבדים. בתוך כך, חלקם אף ביקשו מהלקוחות לשקול לתרום את עלות הכרטיס שרכשו למופע שבוטל במקום לבקש החזר כספי.

על אף עצתה הרשמית של הממשלה כי אין צורך באגירת מוצרים, תושבים רבים בבריטניה כבר החלו להצטייד בימים האחרונים בפריטים הכוללים בין היתר מוצרי היגיינה, פסטות, מזון משומר ונייר טואלט, במה שגרר תורים ארוכים ומדפים ריקים במרכולים. במסגרת זאת, קמעונאיות המזון בממלכה התאגדו בניסיון להרגיע את בהלת התושבים בעקבות התגברות החששות מפני התפשטות הנגיף, במסגרתו ביקשו מלקוחותיהם במכתב משותף “לתמוך זה בזה” כדי שכולם יוכלו לקבל גישה למוצרים שהם צריכים. מצב זה, שלא נראה כדוגמתו בעבר, הוביל כמה מרכולים להגביל את מכירתם של מוצרים מסוימים בסיסיים, כאשר בחלק מהמרכולים בצפון אירלנד, מארזי נייר הטואלט אף מתוקצבים למארז או שניים ללקוח.

בתוך כך, מתנדבים מארגון צדקה לחסרי בית (LHWT) בלונדון החלו לחלק השבוע חבילות סיוע לחסרי הבית ברחבי העיר הכוללות סבונים, חבילות טישיו, בקבוקי מים וכן מידע על אופן ההגנה מפני הנגיף קורונה.

תושבים אחרים, בהם סטודנטים זרים רבים הלומדים בממלכה וסטודנטים ישראלים גם כן, אף החליטו לעזוב את בריטניה בשלב זה ולחזור למדינות מוצאם כדי להתאחד עם בני משפחתם. לפיהם, במצב חוסר הוודאות הקיים, ובמיוחד כשהממשלה אינה ממלאת את תפקידה הבסיסי ביותר בהגנה על אזרחיה: “עדיף לא לעבור את המצב לבד”.

"המדיניות של ג'ונסון היא כזו שהוא יהיה גאון או אידיוט", אומר אמיר, איש עסקים ישראלי המתגורר מזה 20 שנה בלונדון. לדבריו, ניכרת בהלה המתבטאת בנהירה למרכולים ובהימנעות משימוש ברכבת התחתית. כמו כן, הוא מציין שגם אנשים בריאים "ללא כל תסמינים ניגשים להיבדק ובכך מעמיסים על מערכת הבריאות הלאומית בבריטניה, במקום שישקיעו את מרב המאמצים בעזרה לקבוצות הסיכון".

ואכן, מספר הנוסעים ברכבת התחתית בלונדון, שבשגרה סוחפת אליה מיליוני תיירים בשנה, ירד ב־19% מאז התפרצה המגיפה בעיר.

חלק מהתושבים בבירה סבורים שצריך לקחת דוגמה ממדינות כמו איטליה וספרד ולהטיל סגר. לטענתם, בהימנעות מהטלת איסורים, "טמונה התחמקות מאחריות וממתן פיצויים לעסקים קטנים ועצמאיים", שלא יכולים להמשיך את עבודתם השוטפת מהבית. לדבריהם, בהינתן המלצות בלבד, ההחלטה לסגור עסק היא של בעל העסק ולממשלה אין אחריות לכך.

עמדתה של ממשלת בריטניה נשענת על “עייפות התנהגותית” של הציבור. כלומר, היא מתבססת על ההיבט הפסיכולוגי שבתופעה, ולפיו אין לנקוט צעדים מחמירים עוד לפני שהמגיפה הגיעה לשיאה, כדי לא להתיש את התושבים במגבלות קשות “שיסגרו את המדינה”, ושיכולות לטענת הממשל להתקיים רק למשך ארבעה חודשים. כאמור, המטרה המוצהרת של ראש מערך הבריאות היא “לשטח את העקומה” ולמשוך את משך ההתפרצות על פני כמה שיותר זמן, כאשר לדבריו שיא ההתפרצות עתיד להגיע רק בעוד מספר שבועות.

אולם, מעל ל־200 מדענים ממגוון תחומים פנו במכתב גלוי לממשלה הבריטית בקריאה לנקוט צעדים מגבילים יותר להתמודדות עם המגיפה, בטענה כי האמצעים הנוכחיים “אינם מספיקים”, וכי גישה זו עלולה להטיל לחץ נוסף על שירות הבריאות הציבורי בבריטניה ולסכן חיים רבים יותר מהנדרש. אלה טענו כי אינם יודעים באיזו מידה חלות תובנות הממשלה על “עייפות התנהגותית” של הציבור בנסיבות חריגות אלו.

בנוסף, המדען הראשי של בריטניה ספג גם הוא ביקורת על התבטאותו במסיבת העיתונאים שנערכה ביום שישי האחרון, בדבר הצורך בניהול מבוקר של התפשטות הנגיף, כדי שהאוכלוסייה תשיג חסינות מסוימת לנגיף ותמנע התפרצות נוספת של “גל שני” בחורף הבא – רעיון שמכונה “חסינות עדר”. לפי רעיון זה, הידבקות מסיבית בנגיף במטרה לחסן את רוב האוכלוסייה ולשמש אמצעי הגנה לאלו שאינם מחוסנים, לא תהיה מסוכנת באופן כל כך משמעותי גם במקרה של התפרצות נוספת. וזאת, עוד לפני שתימצא תרופה. אולם לפי ההערכות, המספרים בבריטניה עומדים על עשרות מיליונים של אנשים שיצטרכו לפתח חסינות לנגיף, תוך כדי הסתכנות גדולה בהתפרצות שתגרום לכמות בני האדם הזקוקים לטיפול להגיע למספרים עצומים, הרבה מעבר למספר המיטות בבתי החולים. ההערכה בדבר אפשרות להתמודד עם המגיפה בעזרת חיסון עדר היא, בשלב הזה, עדיין בגדר הערכה בלבד, כיוון שמעט מאוד מחקרים בנושא הספיקו להיערך.

בתגובה, הממשלה מסתייגת ומסבירה כי זוהי אינה מדיניותה הרשמית, בעוד היא הודיעה לציבור כי “ההתערבויות המתוכננות הבאות” שלה תיכנסנה לתוקף בקרוב וכי היא תפרסם דגמים ונתונים שבהם השתמשה במהלך תהליך קבלת ההחלטות שלה. מהלך זה גרר ביקורת בבריטניה על חוסר השקיפות שמפגינה הממשלה בתוכניותיה לבלום את התפשטות הנגיף, וחלק מתושבי לונדון אף מרגישים שהרשויות “מחזיקות במידע חשוב ולא מספרות לאזרחים”. לפיכך, החליטה הממשלה ביום ראשון לערוך מעתה ואילך מדי יום מסיבת עיתונאים טלוויזיונית כדי לעדכן את הציבור בפרטי המאבק.

מה יהיה עם הברקזיט?

בתוך כך, מבחר אירועי ספורט ותרבות גדולים בוטלו או נדחו בבריטניה, כאמור ביוזמת המארגנים, ובחירות לראשות העירייה והמועצות המקומיות באנגליה נדחו למאי 2021. ליגת הכדורגל הפרמייר ליג, נכון לעכשיו, טרם נסגרה ומשחקים עדיין מתקיימים. סגנית הנשיא של מועדון ווסטהאם, קארן בריידי, אמרה לעיתון "הסאן": "אם אי אפשר לערוך את כל המשחקים, צריך לבטל את העונה לחלוטין", כאשר המשמעות מבחינת ליברפול היא להחמיץ אליפות ראשונה מזה 30 שנה, טרגדיה שהאוהדים השרופים יתקשו לעכל. גם ברכבת התחתית של לונדון, שידועה כאחת מדרכי התחבורה העיקריות בעיר, נראים בימים האחרונים קרונות ריקים.

מלבד הביקורת שמקבלת בריטניה על התנהלותה עם הנגיף, בריטניה והאיחוד האירופי מתמודדים גם עם קריאות מומחים להאריך את תקופת המעבר של בריטניה במסגרת הברקזיט באופן מיידי. הארכה זו נראית רלוונטית יותר מתמיד, במיוחד כשבריטניה צופה את שיא המגיפה בסוף האביב ובתחילת הקיץ, בזמן שבו צפויים להיערך מועדי המשא ומתן הקריטיים בין שני הצדדים.

אולם ראש הממשלה ג’ונסון, שהוביל את קמפיין הברקזיט ב־2016 וכבר הבהיר בעבר כי לא יאריך את השיחות לשנה הבאה, ממשיך להתעקש כי לא יחול שינוי בתקופת המעבר, שהחלה עם יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי ב־31 בינואר 2020 ועתידה להסתיים בסוף השנה. לדבריו, הדיונים יכולים להתקיים בשיחות וידיאו וגורמים רשמיים בחנו אלטרנטיבות אפשריות בצורת פגישה מרחוק.

במידה ושני הצדדים לא יגיעו להסכם עד סוף השנה, בריטניה תעזוב את תקופת המעבר ללא הסכם פרישה רשמי על סחר ותחומים אסטרטגיים אחרים. מה שעלול להעמיד את בריטניה בקטסטרופה כלכלית, שכן רוב הסחורות שתייצא לאירופה, שותפת הסחר הגדולה ביותר של בריטניה, יהיו נתונות למכסים לפי כללי ארגון הסחר הבינלאומי (WTO).

אם כן, אולי דווקא הגישה הבריטית הרגועה והעובדה שבריטניה עדיין לא השביתה באופן משמעותי את המשק יכולה להעניק לה יתרון ביום שאחרי הקורונה, ואף להקטין את הפגיעה במהלך המשבר.