כתבה מקיפה שפורסמה היום (שני) ב"ניו יורק טיימס" חושפת כי חולי קורונה רבים חוו הזיות וסיוטים במהלך אשפוזם ואחריו. קים ויקטורי בת ה-31, למשל, סיפרה כי באחת ההזיות שחוותה, היא שכבה במיטה כשהיא משותקת ועולה באש. ברגע האחרון, מישהו חילץ אותה, אך לפתע היא הפכה לפסל מקרח בספינת שיט תענוגות. הזיות כמו אלה החלו לצוץ במהלך תקופת אשפוזה בעקבות אי ספיקה נשימתית קשה שנגרמה לה לאחר שנדבקה בנגיף הקורונה.
לדבריה, ההזיות גרמו לה להיבהל כל כך, עד שבאחד הלילות היא החליטה לשלוף את צינור ההנשמה שלה. בפעם אחרת היא נפלה מכסא ונחתה על רצפת היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים בו אושפזה. "זה היה כל כך אמיתי, פחדתי כל כך", סיפרה ויקטורי ל"ניו יורק טיימס".
חודשיים אחרי שחרורה מבית החולים, סיפרה ויקטורי שהיא חוותה תסמינים רגשיים ופסיכולוגיים מטרידים ביותר, כולל דיכאון ונדודי שינה. היא ציינה כי היא דמיינה ריח של סיגריות ושל שריפה. "אנשים חושבים שהחולה מבריא ברגע שהוא יוצא מבית החולים, ושהכל יהיה בסדר. אני דואגת שאם הנגיף לא הרג אותי אז, הוא השפיע על גופי מספיק כדי להרוג אותי עכשיו".
באופן מדהים, חולים נוספים מדווחים על חוויות דומות. התופעה, שכונתה בעבר "הזיית בית החולים", אובחנה בעבר בעיקר בקרב חולים מבוגרים ביותר, חלקם סובלים מדימנציה. יש לציין שההזיות הללו אינן רק מפחידות ומבלבלות. למעשה, הן יכולות להאט את ההחלמה של החולים ולהגביר את הסיכוי שלהם לפתח דיכאון או הפרעות פוסט טראומתיות.
Being burned alive, attacked by cats, seeing nails in a rotating head: many Covid patients experience delirium that can terrify them and slow their recovery https://t.co/yQhd8wicuL
— New York Times World (@nytimesworld) June 29, 2020
רון טמקו, חולה קורונה נוסף, כתב ביד רועדת עת ששכב במיטתו בבית החולים את המילים "AK-47" ואז הצביע לכיוון צווארו על מנת לאן להדגים לאן יש לכוון את הרובה. טמקו, מנהל חברת משכנתאות בן 69, לא יכל לדבר בגלל צינור ההנשמה שהונח בפיו, ולכן כתב על לוח בשיחת זום עם אחיותיו. "הוא רוצה שנהרוג אותו", אמר בנו בבהלה. 60 יום לאחר שחרורו מהאשפוז, כשהוא בביתו בסן פרנסיסקו, סיפר טמקו כי הציע שמשפחתו תירה בו בעקבות הזיה שחווה, במהלכה דמיין שנחטף. "חשבתי שיש קונסיפרציה נגדי", הסביר.
אנטוליו חוסה ריוס בן ה-57 חווה תופעה דומה. במשך ארבעת הימים בהם אושפז בבית החולים הכללי במסצ'וסטס, בהם לא קיבל תרופות הרגעה המעוררות הזיות, הוא סיפר ששמע קולות נפץ וראה הבזקי אור ואנשים שהתפללו עבורו. "אלוהים אדירים, זה היה מפחיד, כשפקחתי את עיניי ראיתי את הרופאים והאחיות שהתפללו עבורי בחלומי".
לאחר שנותק ממכונת ההנשמה הגיב ריוס רק במילה אחת או שתיים. "ראיתי אנשים שוכבים על הרצפה ללא רוח חיים. דמיינתי דמויות של ערפדים בחדר, והייתי משוכנע שאנשים חמושים ברובים מאיימים עליי. הם רצו להרוג אותי".
אביו של ריוס הלך לעולמו במהלך חודש מאי במקסיקו לאחר שנדבק בקורונה. "ראיתי את השטן ושאלתי אותו האם הוא יכול לתת לי צ'אנס נוסף, והוא השיב: 'כן, אבל אתה יודע מה המחיר'", נזכר ריוס. "עכשיו אני חושב שהמחיר היה אבי".