מחזה לא שגרתי התרחש ביום ראשון שעבר בתיאטרון המלכותי במדריד, אחד מבתי האופרה הנחשבים והמפורסמים באירופה, שמציין 170 שנה לפתיחתו. מחיאות כפיים וקריאות בוז אילצו את המנהל המוזיקלי ניקולה לואיסוטי להפסיק את מופע "נשף המסיכות" של ג'וזפה ורדי, דקות לאחר שהזמרים החלו לעלות לבמה. גם כוחות משטרה הוזעקו למקום כדי להרגיע את הרוחות.
המחאה לא נבעה מאיכות השמע או מזיופים מצד הנגנים או הזמרים, אלא מזעם של צופים על כך שבית האופרה לא הקפיד על תקנות שמירת המרחק ולא הקפיד על מרווחים בין המושבים. "בתאים אפשר היה לראות כמה מושבים סגורים, אולם בשורות העליונות כולנו היינו צמודים יותר, היו גם שורות של 15 אנשים אחד ליד השני. זה לא מתקבל על הדעת. הרבה מבוגרים באים לכאן, והם צריכים להתחשב בזה", אמרה אחת הצופות ליומון "אל פאיס". "כל השורה הייתה עמוסה", הוסיף בעל מנוי שישב באחד התאים. "לא היה אפילו מושב אחד פנוי. היינו כמו כינים, וזה עוד האזור היקר ביותר של התיאטרון".
בהנהלת בית האופרה טענו בתגובה כי הם עמדו בתקנות העירוניות, שקובעות כי התפוסה יכולה להגיע ל־%75 וכי רק 905 מושבים, שהם 51.5% מכלל המקומות באולם, היו תפוסים. בהודעה הרשמית נטען כי רק "קבוצה קטנה של צופים מחאו כפיים וצעקו כדי להביע מורת רוח מהמקומות שלהם" וכי "תיפתח חקירה כדי לבחון את התקרית המצערת".
זאת לא הייתה המחאה היחידה במדריד באותו יום. שעות ספורות קודם לכן יצאו לרחובות אלפי תושבים ב־12 שכונות עניות בדרומה של בירת ספרד, כדי למחות על ההחלטה להכניס אותם - כמו 25 שכונות ועיירות נוספות במרחב מדריד - לסגר חלקי עם הגבלות תנועה והתקהלות.
המפגינים, שהקפידו לעטות מסיכות, האשימו כי זוהי מדיניות מפלה לעומת זו הננקטת כלפי השכונות העשירות יותר בעיר ודרשו להקצות יותר משאבים לשירותי הבריאות או לכפות את הצעדים המגבילים על כל מדריד, ואף על כל המדינה.
כמו בגל הראשון של מגיפת הקורונה בחודשים מרץ עד מאי, גם כעת מדריד היא מוקד ההתפרצות של ספרד, ששוב מסתמנת כאחד האזורים החמים של אירופה בתחילתו של הגל השני. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בשבוע שהסתיים ב־21 בספטמבר, נרשמו בכל אירופה יותר מ־360 אלף מקרי הידבקות חדשים, גידול של קרוב ל־%12 לעומת השבוע שלפניו. בספרד נמנו יותר מ־50 אלף נשאים חדשים, 14% מכלל המקרים.
המדינה האירופית היחידה שניצבה לפני ספרד ברשימה של סוכנות האו"ם הייתה צרפת, עם יותר מ־66 אלף מקרים, 18% מכלל ההידבקויות ביבשת. חלק מהערים, ובהן ניס וליון, החלו להטיל מגבלות על התקהלות ופעילות עסקים, על רקע החשש שהעלייה בתחלואה תגרום לעומסים מחודשים בבתי החולים.
גם צ'כיה, רומניה, קרואטיה, אוסטריה והולנד דיווחו על עלייה חדה במקרי ההידבקות. "מתפתח מצב רציני לפנינו", התריע מנהל האזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי הנס קלוגה, שהוסיף כי המספרים המדווחים החודש "צריכים לשמש קריאת השכמה עבור כולנו".
שוקלים סגר כללי
בספרד ובצרפת עדיין לא מדברים על אפשרות של סגר כולל חדש, אבל בבריטניה כבר לא פוסלים זאת, אף שבממשלה הבהירו שמדובר במוצא אחרון. לנוכח גידול של קרוב ל־20% במספר מקרי ההידבקות בתוך שבוע בלבד, ממשלתו של בוריס ג'ונסון לא מסתפקת רק בסגרים מקומיים - שכבר מקיפים אזורים שלמים ולא רק יישובים בודדים - אלא הרחיבה את חובת המסיכות, צמצמה פעילותם של פאבים ומסעדות, הטילה מגבלות על התקהלות והעלתה את סכומי הקנסות. זאת, למשך שישה חודשים לפחות.
"אם אנשים לא ימלאו אחרי התקנות שקבענו, אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לעשות יותר", אמר ג'ונסון בנאום לאומה, "מעולם בהיסטוריה שלנו לא היו הגורל הקולקטיבי שלנו והבריאות הקולקטיבית שלנו כה תלויים בהתנהגות האינדיווידואלית שלנו". גם המספרים המזנקים לא מרגיעים את תומכי הקונספירציות, שעדיין מאמינים כי נגיף הקורונה אינו כה חמור כפי שהמנהיגים ואנשי הרפואה מצהירים וכי מדובר בניסיון לפגוע בחירויות התושבים.
"אנחנו רוצים חירות, אמת ואהבה", קראה פרופ' דולורס קייהיל מבית הספר לרפואה של היוניברסיטי קולג' בדבלין, בעצרת שנערכה בכיכר טרפלגר בלונדון בשבוע שעבר. אלפי בני אדם התייצבו שם ונשאו כרזות שטענו כי הנגיף הוא "מזימה" וכי ההתפרצות קשורה למתקני התקשורת של ה־G5. "אני יודעת שחיסונים גורמים לאנשים להיות חולים. אל תבטחו בממשלה, ברופאים ובתקשורת. הם משקרים על החיסון לקוביד־19", אמרה קייהיל.
גרמניה, שרשמה גידול של יותר מ־11 אלף מקרים בתוך שבוע, הייתה עדה בשבועות האחרונים להפגנות סוערות בנות עשרות אלפי משתתפים - רבים מהם תומכי הימין הקיצוני, שהתהדרו בסמלים נאציים לצד תמונותיו של הנשיא דונלד טראמפ - שיצאו לרחובות ברלין וערים נוספות כדי למחות על צעדי ההגבלות, תוך שהם נמנעים מעטיית מסיכות ומשמירה על מרחק ומתעלמים מהוראות בית המשפט, שאסר על קיום ההפגנות.
בסוף אוגוסט הפכה אחת ההפגנות לניסיון התפרצות לבניין הרייכסטאג של הפרלמנט, שנבלם אחרי עימותים אלימים עם כוחות המשטרה. "זה לא מקובל שקיצונים ועושי צרות משתמשים במרכז הסמלי של הדמוקרטיה שלנו למטרותיהם", מחה שר הפנים הורסט זיהופר.
אחד הדוברים המרכזיים של תנועת המחאה בגרמניה הוא השף הטבעוני אטילה הילדמן, שגם נעצר בהתפרעות ליד הרייכסטאג. בנאומים בהפגנות, ובפוסטים ברשתות החברתיות, הוא מאשים שהקנצלרית אנגלה מרקל רוצה "לעשות סטריליזציה לעם הגרמני", שהמסיכות הן סמל לעבדות ושהחיסונים יגרמו למחלות גנטיות שיביאו למוות בתוך 24 שעות בלבד.
"כשאנחנו ניצבים מול אירועים איומים בחיינו, אנחנו חשים לא רק פחד אלא גם זעם, ומי שזועמים מחפשים אשמים", הסבירה דנה בוכזיק, מומחית לתיאוריות קונספירציה, בשיחה עם אתר "יורוניוז". "זה הופך אותנו פגיעים לשמועות ולסיפורי קונספירציה. אמונה באליטה זדונית שגידלה את נגיף הקורונה במעבדה מספקת תדמית טובה של אויב".
אופטימיות באיטליה
מול החששות הגואים במרבית מדינות אירופה, דווקא איטליה, שהייתה המוקד הקשה ביותר של הגל הראשון ביבשת, עדיין מצליחה לשמור על רמות נמוכות של הדבקה, עם גידול של פחות מ־4% של מקרים חדשים במשך שבעה ימים. לפני שבוע אף הלכו האזרחים לקלפיות בשביל להצביע במשאל עם על שינויים חוקתיים ובבחירות מקומיות.
סגן שר הבריאות פיירפאולו סילרי העריך כי מספר המקרים יעלה. אולם הוא הביע את ביטחונו כי אפשר יהיה לשלוט במגמה באמצעות בדיקות ומעקב. בינתיים נמשכת החובה לעטות מסיכות ולשמור על מרחק בחברה, ובד בבד יש מגבלות על כניסה ממדינות אחרות באיחוד האירופי, בניסיון לצמצם את סכנת ההעברה של הנגיף.
גם התושבים משתדלים לשמור על הנהלים כדי למנוע הידרדרות חדשה. אחת מהן היא הנריקה גרציולי ממילאנו, שאף שהיא מתארת את עצמה כאישה חברותית שאוהבת לבשל לידידיה, הודתה כי היא לא אירחה חברים מאז שהחל המשבר לפני חצי שנה. "האם אני מגזימה?", אמרה בשיחה עם ה"וול סטריט ג'ורנל", "אולי, אבל הייתה לנו טרגדיה לאומית בממדים אפיים ולא שוכחים במהירות דבר כזה".