במקביל לגל ההפגנות הנערכות בארץ על רקע משבר הקורונה, גם בבריטניה נאספים אלפי תושבים בשבועות האחרונים במחאה על הכוונה להטיל סגר שני במדינה במטרה לעצור את התפשטות הנגיף.
אתמול הציג ראש הממשלה בוריס ג'ונסון את "תוכנית הרמזור הדיפרנציאלית", בעלת שלושה שלבים, שתסווג את הממלכה לאזורים לפי רמת חומרת מקרי ההדבקה: "בינונית", "גבוהה" או "גבוהה מאוד". במסגרתה, באזורים בעלי חומרת הדבקה "גבוהה מאוד" ייאסר מפגש עם משקי בית אחרים, ופאבים, ברים, חדרי כושר ועסקי אירוח ופנאי אחרים ייאלצו לסגור את שעריהם, כפי שקרה בחלקים של סקוטלנד.
ההגבלות החדשות, שישפיעו לעת עתה יותר על אזורים בצפון אנגליה, הכוללים בין היתר את הערים ליברפול ומנצ'סטר, שם שיעורי ההידבקות מהגבוהים בממלכה, הובילו להתנגדותם הנחרצת של ראשי העיר ומנהיגים פוליטיים בצפון שחוששים מהפגיעה בכלכלות המקומיות. עם זאת, מדענים בממלכה טוענים שיש "להימנע בכל מחיר" מסגר שני לאומי בכל בריטניה, ולכן הטלת סגרים מקומיים זוהי "האפשרות העדיפה".
באזורים בעלי רמת חומרה "גבוהה" יוטלו פחות מגבלות, שבמסגרתן תוגבל התראות עם משקי בית אחרים ויימשכו ההגבלות הקיימות. באזורים בעלי חומרת הדבקה "בינונית", כמו לונדון, נכללות כרגע המגבלות הקיימות הכוללות חובת עטיית מסיכות והגבלת מפגשים לשישה אנשים.
עוד לפני הידוק המגבלות אתמול, אילצה העלייה החדה שחלה במספר החולים את הממשלה הבריטית לאסור כאמור על מפגשים חברתיים של למעלה משישה אנשים באנגליה, בסקוטלנד ובוויילס, במסגרת חוק המכונה “חוק שש”, שחל על אנשים בבתים פרטיים, בפאבים, במסעדות ובמרחבים חיצוניים אחרים. כלל נוסף, שנכנס לתוקף בספטמבר, מחייב סגירה של כל המסעדות והפאבים בשעה 22:00. אלו העוברים על ההוראות עלולים לקבל קנסות הנעים בין 100 ל־3,200 פאונד.
מי שמתכנסים מדי שבוע כדי להפגין נגד הצעדים, במסגרת מחאות הפטורות מ”חוק שש”, טוענים כי אינם מסכימים עם כללי הריחוק החברתי, חובת עטיית המסיכה במקומות סגורים ושימוש במערכות מעקב. חלקם גם מחזיקים בתיאוריית הקונספירציה שלפיה התפשטות מגיפת הקורונה נובעת מרשתות הדור החמישי (5G), ואחרים אף טוענים כי הווירוס כלל לא קיים, אלא מדובר בניסיון של הממשלה “לשטוף לאזרחים את המוח” עם מצגי שווא של עובדות.
שלא בשונה מישראל, בחלק מההפגנות פרצו עימותים בין המפגינים, שרובם לא עטו מסיכות, לכוחות המשטרה הבריטית. באחת ההפגנות הגדולות במרכז לונדון הקהל המשולהב החל לצעוק: "Take off the Mask”, בטענה שהמסיכות לא מונעות את התפשטות הנגיף. חלק אף השליך בקבוקי מים לעבר השוטרים ופצע חלק מהם, תוך קריאות לעברם: “בחרו את הצד שלכם”.
עשרות מפגינים נעצרו בתגובה והמשטרה מסרה כי “לא תסבול אלימות ועוינות כלפי שוטרים או אנשי ציבור”. במהלך כל ההפגנות הונפו שלטים ודגלים עם מסרים נגד השלטון כמו “לא לחיסוני חובה”, כשהם מוחים על התנהלות הממשלה שלטענתם “יצאה מכלל פרופורציה”, ו”רוצה לשלוט באנשים במקום לשלוט בנגיף”. עם זאת, חלק מהדוברים בהפגנה טענו שהם נאבקים למען “חופש הביטוי וזכויות האדם” וכי “נמאס להם” מההגבלות המוטלות על חירותם.
“הממשלה יכולה לתת המלצות לציבור איך ראוי לנהוג ומהי הדרך הנכונה, אבל הפיכת ההמלצות לחוקים מגבירה בפועל את השנאה בין האנשים ופוגעת בדמוקרטיה”, אמרה לואיז מאי קרפילד, אחת האקטיביסטיות הבולטות בקמפיין “Save Our Rights UK”, ממארגני ההפגנה בשבוע שעבר מול הפרלמנט הבריטי בלונדון. “תנו לאנשים את חופש הבחירה. אם הסיכון היה ממשי למרבית האנשים, הם היו נזהרים בעצמם ולא היו צריכים שיחליטו בשבילם מה לעשות”.
ג’ון אליוט, אחד המוחים בהפגנה בכיכר טרפלגר בלונדון לפני כשבועיים, טען כי “המדע לא תומך לגמרי בפעולות שהממשלה נוקטת”. “בלתי אפשרי להציל אנשים מהנגיף אם אתה הורג אותם בסגר, משום שהסגר רק מעלה את שיעורי ההתאבדויות והעוני בזמן שאנשים נאלצים להישאר זמן רב בבתים והכלכלה נמצאת בשפל”, אמר.
הפגנות אחרות בבירה האנגלית כללו גם מחאות של אנשי תעשיית האירועים, שהביעו את תסכולם מההדרה שלהם מתוכנית התמיכה של הממשלה, כמו גם הפגנות של מוזיקאים שניסו להפעיל לחץ על הממשלה על מנת לקבל תמיכה רבה יותר. יש לציין שהממשלה הבריטית יזמה חבילת הצלה בסך 1.57 מיליארד פאונד לענף התרבות והאמנות - אם כי הכסף מיועד בעיקר למוזיאונים וגלריות.
פיצול פוליטי
גם בין כותלי בית הנבחרים הבריטי הביעו עד כה חוסר שביעות רצון מהחלטות הממשלה בכל הנוגע למאבק בקורונה. בפרלמנט היו לאחרונה ויכוחים חוזרים ונשנים הנוגעים למגבלות, כאשר חלק מחברי מפלגת השמרנים ומפלגת הלייבור התנגדו לסגירה המוקדמת של מקומות הבילוי, לנוכח מחסור בראיות מדעיות התומכות בהחלטה.
בנוסף, פוליטיקאים מקומיים, כולל ראשי העיר מנצ’סטר ולונדון, קראו לבחון שוב את המגבלה הזו. גם “חוק שש” ספג ביקורת בכל הקשת הפוליטית והוביל לפיצול של ממש בבית הנבחרים, כאשר השמרנים דרשו לפטור ילדים ממגבלה זו."מה שאנחנו מבקשים לעשות הוא להשיג את האיזון הנכון בין הגנה על חיים ופרנסה: לכן אנחנו מנסים לשמור על כמה שיותר חלקים מהמשק”, אמר דוברו של ראש ממשלת בריטניה בוריס ג’ונסון.
במהלך חילופי דברים סוערים בשבוע שעבר, דחק מנהיג מפלגת הלייבור, קיר סטארמר, בראש הממשלה ג’ונסון “להיות ישר עם הציבור” לאחר שאמר כי “זה מגוחך” שראש ממשלה אינו מסוגל להסביר את ההגבלות שהוא מטיל בעצמו.
בתוך כך, עם עליית מספר מקרי ההדבקות בכל האזורים בממלכה, בסקוטלנד, שם שיעורי ההדבקה דומים לאלה של אנגליה, ראש הממשלה, ניקולה סטרג’ון, הפכה למנהיגה האזורית הראשונה שהודתה כי יש צורך בהטלת הגבלות נוקשות יותר. בשבוע שעבר הורתה סטרג’ון על סגירה זמנית בת 16 יום של הפאבים והמסעדות בחמישה אזורים מרכזיים במדינה, כולל בגלזגו ובאדינבורו. באזורים אחרים במדינה הודיעה כי המסעדות והפאבים לא יוכלו להגיש אלכוהול בתוך מבנים, והם ייאלצו לסגור את שעריהם בשעה שש בערב.
גם התקשורת הבריטית יוצאת נגד האפשרות של סגר. שערי העיתונים הגדולים בבריטניה כללו בימים האחרונים כותרות נחרצות נגד הסגר: ב”מטרו” למשל נכתב: “סגרים הם כישלון”; ב”מירור” נכתב: “המסתורין של הקורונה – למה סגרים לא עובדים?”; וב”דיילי מייל” נכתב: “מחקר גדול מגלה כי הגבלות הקורונה מגבירות מוות”.
תקופת המפסק
בימים האחרונים נסק מספר החולים החדשים בבריטניה למעל 15 אלף מקרים ביום, ומספר אשפוזים יומי שעומד על למעלה מ־500. העלייה בשיעורי התחלואה בממלכה, שמכפילים את עצמם מדי כשבועיים, והלחץ הגובר מכיוון סקוטלנד – גורמים לראש הממשלה ג’ונסון לשקול ברצינות סגר לאומי חדש, “חד ומהיר”, בנוסף למגבלות החדשות, במטרה להפחית את מספר ההידבקויות בממלכה ולמנוע אפשרות של סגר מלא נוסף בהמשך.
בקבוצת הייעוץ המדעי למקרי חירום לממשלה (SAGE) ישנם פרופסורים הממליצים לשקול סגר ארצי קצר במשך שבועיים, שיתמקד בעיקר במקומות הבילוי והפנאי. את אופציית הסגר הזו הם מכנים “תקופת המפסק החשמלי”, שנועדה לסייע בשליטה על התפשטות הנגיף, שכן לדבריהם, “הצעדים הקטנים” והמקומיים של הממשלה “מעכבים את הבלתי נמנע”.
עם רשימת התחייבויות ארוכה ל”יום שאחרי המגיפה” – מיצירת משרות חדשות, דרך שיפור החינוך, הבריאות ומצב הדיור ואפילו נטיעת עצים - נשבע ג’ונסון, במהלך הכנס השנתי של מפלגתו, בנאום שנועד לגייס חזרה את מפלגתו השמרנית: “להביס את הנגיף ולבנות מדינה טובה יותר בעשור הקרוב”. ג’ונסון אמר כי הוא רוצה לבנות “ירושלים חדשה” עם הזדמנויות לכולם, אולם לא ציין כיצד הבטחותיו יתקיימו בפועל.
בנוסף, הוא הזהיר כי בריטניה לא תוכל לחזור למצב שהיה טרום המגיפה, אבל הוסיף: “אפילו ברגעים האפלים ביותר, אנו יכולים לראות את העתיד המואר לפנינו. ואנחנו יכולים לראות כיצד נבנה אותו יחד”.