מרווח של שמונה עד עשרה שבועות בין המנה הראשונה לשנייה מגביר את היעילות ורמת החסינות של החיסון לקורונה של חברת פייזר בהשוואה לטווח זמן קצר יותר בין המנות, כמו מרווח שלושת השבועות הנהוג בישראל, כך מצא מחקר שנערך בבריטניה.
לפי ממצאי המחקר, שטרם עבר ביקורת עמיתים, מחוסנים שקיבלו את מנת החיסון השנייה שמונה עד 10 שבועות לאחר המנה הראשונה, הראו רמות נוגדנים גבוהות יותר וכך גם רמות תאי ה-T.
עם זאת, עלה גם חיסרון למרווח הארוך יותר בין המנות - ירידה ברמות הנוגדנים בין המינון הראשון לשני, במיוחד כנגד גרסת הדלתא, כך נמצא במחקר. רמות תאי ה-T נשמרו היטב בין המנות.
המחקר בחן את התגובה החיסונית לחיסון פייזר בקרב מחוסנים אשר קיבלו את המנות במרווח של שלושה שבועות עד עשרה שבועות. הפער הארוך יותר בין המנות הראה מספר יתרונות משמעותיים: רמות הנוגדנים היו גבוהות פי שניים לאחר מרווח של 10 שבועות מאשר בפרק של שלושה שבועות, כולל כנגד זן הדלתא וכל שאר הווריאציות שנבדקו. בנוסף, המרווח הארוך יותר שיפר גם את תגובת תאי ה-T המסייעים, התומכים בזיכרון החיסוני.
פרופ' סוזנה דונאצ'י, שהובילה את צוות המחקר באוניברסיטת אוקספורד, הסבירה כי "שמונה שבועות הם כנראה ה'נקודה המתוקה' מבחינת האיזון בין חיסון מלא של אנשים רבים במהירות האפשרית לבין מתן אפשרות לאוכלוסייה לייצר רמות נוגדנים גבוהות יותר".
כזכור, בריטניה הפחיתה לאחרונה את המרווח המומלץ בין מנות החיסון מ-12 שבועות לשמונה. "המחקר מספק ראיות נוספות לכך שמרווח זה מביא לתגובה חיסונית חזקה יותר ותומך בהחלטה שלנו", אמר שר החיסונים של בריטניה, נאדים זהאווי.
המחקר בחן את התגובה החיסונית בקרב 503 עובדי בריאות בבריטניה, כ-75% מהם נשים. הוא מומן על ידי מחלקת הבריאות והטיפול החברתי של בריטניה ונערך על ידי מדענים מאוניברסיטאות אוקספורד, ניוקאסל, ליברפול, שפילד וברמינגהם, בתמיכת מרכז האימונולוגיה של בריטניה.