ב־7 באוקטובר היה אמן החושים והמנטליסט מיכאל סיימן בארץ, אחרי שחזר מסיבוב הופעות בינלאומי ולפני שטס לסיבוב הופעות בארצות הברית. “כשהתחילו האזעקות הייתי בירושלים, ובהתחלה חשבתי שזו טעות כי זה לא משהו שאני רגיל אליו, אבל כשהתחיל הבלגן הבנתי שמשהו גדול קורה”, הוא מספר.
ערוץ 14 בעניבה: הטעות הקריטית שעשה i24 ביום השידורים הראשון | מיקי לוין
לאחר שדרוקר הציב אולטימטום למנכ"לית - הגיעה ההודעה שלה לעובדים
“יומיים אחרי פרוץ המלחמה הייתי אמור לטוס לארצות הברית לתקופה של כחצי שנה, אבל לא הרגשתי עם זה בנוח, זה לא הרגיש נכון. דבר שני, הרבה מהאירועים התבטלו, כמו גם הטיסות, ומבחינתי זו לא הייתה אופציה לטוס, אז נשארתי בארץ וכל יום הופעתי בבסיסים בדרום ובגבול עזה, כשתוך כדי המופע אתה שומע פיצוצים. אלו חוויות שלא חוויתי מימיי, וזו חוויה הזויה וקשה, אבל אני חושב שיש לי זכות ופריבילגיה להיות מסוגל לנתק את החיילים מהמציאות לרגע, לתת להם שעה שבה הם מחייכים וצוחקים, זה מרגיש שליחות, משהו מדהים. זה משמעותי יותר עבורי”, הוסיף.
סיימן (26), יליד שכונת בית הכרם בירושלים, נחשב לכוכב עולה בתחום אמנות החושים: סרטוניו שמועלים לטיקטוק, לאינסטגרם ולפייסבוק גורפים מיליוני צפיות ובמצטבר יש לו ברשתות החברתיות כ־30 אלף עוקבים; הוא פופולרי מאוד בקרב סלבס ישראלים (הוא הצליח כבר להרשים את מרגי ואנה זק) והופיע אפילו אצל שייח’ ממשפחת המלוכה בבחריין, לצד סיבובי הופעות ברחבי העולם. “אני מרגיש שכל יום הוא חוויה בשבילי. אני חי את החלום שלי”, הוא אומר.
איך משפיעה המלחמה על הקריירה בחו"ל?
“אני חושב שזה מאוד תלוי איפה מסתובבים. לרוב אני מופיע בפני קהלים שגם אם הם בעלי דעות שונות – הם לא ירוצו לבמה ויתקפו אותי. מבחינתי זו גאווה להיות ישראלי ולייצג אותנו בצורה הכי טובה שיש. עכשיו, אחרי שהוכחתי את עצמי, אנשים בחו”ל מרגישים כבר חיבור אליי בגלל שאני ישראלי. מצד שני, אני מאוד אוהב את מנהטן ומעלה כל מיני ולוגים לסטורי שמציגים מה שאני עושה, ושם אני כן יכול לראות אנשים לובשים כאפיות וזה לא נוח תמיד. בסופו של דבר אם אתה נזהר ויודע מה נכון לעשות – תסתדר”.
סיימן, לדבריו, גילה את עולם אמנות החושים בכיתה ה’, במקרה. “נכנסתי לעולם הזה בטעות ולא בטעות”, הוא משחזר, “כשהייתי בן 10 כולם שיחקו בקלפים, וכשזה קרה, שמתי לב שאני מסוגל להבחין באיזה קלף הם בוחרים, מבלי לעשות אפילו קסם כי לא ידעתי בזמנו מה זה קסם. זה היה סוג של בתוליות. כשנתיים אחר כך כיוונו אותי אנשים מעולם הקסמים ובזכותם העמקתי בעולם המנטליזם. זה התחיל כתחביב וכבר בגיל 11 קיימתי הופעת בכורה במסיבת יום הולדת של שכן. הרווחתי על זה 100 שקלים וזה היה עניין גדול בשבילי”.
“חדור מטרה”
על אף כישוריו, סיימן, כבן להורים אקדמאים, הלך עם ציפיות ההורים ופנה ללימודים אקדמיים. “ההורים דחפו אותי ללכת לאקדמיה אז הלכתי ללמוד מנהל עסקים והתמחיתי בנדל”ן, תחום שבו התעסקתי, פרחתי בו והתפרנסתי ממנו יפה, את נושא אמנות החושים עשיתי כתחביב צדדי וזהו”, הוא מספר.
“התפנית קרתה בתקופת הקורונה, כשכולם היו סגורים בבית. התחלתי להעלות תכנים לרשתות, ופתאום הסרטונים זכו למיליוני צפיות. מהר מאוד התחילו לפנות אליי להופעות בזום בפני חברות קטנות וועדי עובדים והתחלתי להתמקד בזה. בשלב מסוים אמרתי לעצמי שאני כל כך אוהב את זה והחלטתי להתעסק בזה ‘פול טיים’. לא שיערתי שזה יגיע כל כך רחוק. בחודשיים האחרונים הייתי בניו יורק, במיאמי ובאריזונה, חזרתי לישראל ועכשיו אני מדבר איתך מניו יורק. אני מופיע שם בהרבה אירועים פרטיים, אירועים לחברות וכדומה. הדבר הכיף במה שאני עושה הוא שאני מייצר את המופע שלי בהתאם ללקוח, אני יכול להופיע בפני 1,000 אנשים וגם בפני 50 אנשים”, הוסיף.
להיות אמן חושים זה תלוי בכישרון או שזה נטו למידה?
“אני חושב שזה שילוב של השניים, כמו מוזיקה. כל אחד יכול ללמוד לנגן בפסנתר אבל לא כל אחד יכול להיות מוצרט”.
באיזו תדירות אתה מעלה סרטונים של אמנות חושים?
“בכל יום. זה חשוב להיות נוכח ברשתות, ואני גם אוהב לתת לאנשים הרגשה שהם יודעים איפה אני נמצא, אז אני עוצר אנשים ברחוב ומפתיע אותם. מסתובב עם צלם צמוד ומעלה קטעים מאנגליה, צרפת, ישראל וכו’”.
ומה לגבי הנדל”ן? נטשת את התחום?
“קודם כל אני מאוד אוהב את תחום הנדל”ן. אני חושב שהרבה אמנים, בכל התחומים, לוקחים אמרגן כדי שינהל אותם. אני רואה בעצמי איש עסקים והמוצר שלי הוא האמנות, אבל אני מתעסק בו כביזנס לכל דבר. כרגע אני בשלב שבו שמתי את נושא הנדל”ן על HOLD כדי לגרום למקצוע אמנות החושים להיות כל כך גדול, הרצון שלי הוא לחזור בעוד כמה שנים לנדל”ן כמשקיע, כמי שרוכש נכסים ולא כמי שמוכר אותם”.
איפה אתה מופיע בעיקר?
“אני מופיע בכל העולם עכשיו: אנגליה, צרפת, טורקיה, ציריך וכמובן ארצות הברית”.
אני לא יכול שלא לשאול: מה היחסים בינך ובין הקולגות, ליאור סושרד, נמרוד הראל ושות’?
“אנחנו די מחוברים ומדברים אחד עם השני. בפן העסקי אנשים לא אוהבים לדבר ולגלות סודות אלא יש תחרותיות באוויר, אבל אנחנו אוהבים לדבר על התחום”.
מהי השאיפה העיקרית שלך בתחום?
“להגיע הכי רחוק שאפשר. אני מאוד חדור מטרה להגיע לדברים שאף אחד עדיין לא הגיע אליהם, אם זה להופיע אצל הסלבריטאים הכי גדולים או בתוכניות אירוח נחשבות. בעצם להיות מוכר בסדר גודל בינלאומי כמו הסלבריטאים האמריקאים. שכל אחד בעולם יכיר אותי, כמו שכל אחד מכיר את קים קרדשיאן, למשל”.