חזרתם של בתי הקולנוע לחיינו הביאה עמה גל צונאמי של סרטים מצופים, אשר גרמו לכולנו לסגור לכמה שעות את הנטפליקס ולרוץ לקנות כרטיס. אם גם אתם הייתם בין מאות האלפים שנהרו לצפות במסך הגדול, בוודאי שמתם לב שבין כל הסרטים מפוצצי האפקטים וסוחטי הדמעות ישנו ז'אנר אחד, מעט צדדי, שלאט לאט מתחיל לתפוס נתח יותר גדול בשוק הישראלי – האנימה. הסרט האחרון ברשימת האנימות שהגיע לישראל הוא "אקדמיית הגיבורים שלי 3", שמוקרן החל מסוף השבוע ביס פלאנט.
עבור היס פלאנט מדובר בהימור, בפעם הראשונה לא מביאים סרט ראשון בסדרה, אלא סרט שלישי במותג מצליח (שמתחזק כבר חמש עונות, השתיים הראשונות זמינות בנטפליקס), אבל אפשר להגיד שמדובר בהימור דיי בטוח. ל"אקדמיית הגיבורים" קדמו מספר סרטי אנימה, כמו למשל Fate ו-Deamon slayer, כאשר ההצלחה של האחרון הייתה זו ששמה חותמת שלסרטי האנימה יש קהל בארץ. עד כמה? סרט שהובא להקרנות בודדות, רץ בסופו של דבר ביס פלאנט במשך מספר שבועות בעקבות נהירת ההמונים אליו.
כאמור, האחרון ברשימת הסרטים הוא "אקדמיית הגיבורים שלי 3". למי שלא בקיא בפרטים – העלילה מתרחשת בעולם בו כל אחד נולד עם כוח על מסויים, למעט איזוקו מודריה, נער מתבגר שנאלץ להשלים עם העובדה שלעולם לא יהיה גיבור. בסרט הנוכחי, איזוקו ושותפיו ינסו להילחם בכת של טרוריסטים שמפיצה גז רעיל שגורם לכוחות העל לצאת משליטה. עד כמה היכרות מוקדמת עם המותג נדרשת? על פי דבריהם של שרון טורנר ורועי בן שיטרית, שני מעריצי אנימה שרופים, אפשר לחלוטין להגיע עם רקע בסיסי על הסדרה ולהנות מהסרט, גם אם לא תבינו את כל הרפרנסים הקטנים לסדרה או לסרטים קודמים. אבל אם תשאלו אותם, אחרי שתראו את הסרט הזה, אתם כבר לבד תרצו להשלים את כל מה שלא ראיתם.
אז למה להביא סרט שלישי בלי להביא את השניים הקודמים? "אקדמיית הגיבורים רצה כבר מספר שנים וצברה פופולאריות בקרב חובבי האנימה. העובדה שהסדרה הגיעה לחמש עונות זה נתון היסטרי, כי בדרך כלל אנימות מסתפקות בהרבה פחות", מסבירה טורנר, בת 31 מתל אביב שעובדת ביום יום כבודקת QA בחברת גיימינג. טורנר, וכמוה גם בן שיטרית בן ה-21 מגבעתיים, מתנדבים כבר מספר שנים באמא"י, "אמא"י: ארגון מנגה ואנימה ישראל", שחרט על דגלו להביא את האנימה לכל איש ואישה בישראל.
מה זה בעצם אנימה? מה מייחד את האנימה מסרטים מצוירים 'רגילים'? "אנימה היא למעשה אנימציה שהמקור שלה הוא ביפן. אבל זה ז'אנר שנמצא תחת ויכוח", טוען בן שיטרית, וטורנר מיד מרחיבה: "כמו כל דבר, חיקויים הם בלתי נמנעים, והסינים שיודעים לחקות מצוין, התחילו להוציא סדרות וסרטים שחלק מחובבי האנימה מתעקשים שנכנסים תחת הקטגוריה". למי שתהה, "אוואטר: כשף האוויר האחרון" למשל לא נחשב אנימה, ולמי שחשב שכן, כדאי לעשות גוגל מהיר ולהבין שזו סדרה אמריקאית ולא יפנית, אז היא אולי נראית כמו, אבל היא ליד.
בן שיטרית מוסיף לדבריה כי "האנימציה של סרטי האנימה עולה עשרות מונים על אנימציות של סרטים וסדרות אחרים. הירידה לפרטים היא מדויקת, כיאה ליפנים. מי שמגיע לראות את הסרטים האלו בקולנוע, במיוחד דימון סלייר או אקדמית הגיבורים, יודע שהוא הולך לקבל חגיגה של צבעים ופרטים לעיניים. זה גם היתרון הגדול של האנימה על אדפטציות לסרטי "לייב אקשן". האפשרויות הן פשוט בלתי נגמרות, לעומת המגבלות הפיזיות של שחקנים בשר ודם".
אבל למי שטועה לחשוב שמדובר רק בעולם תוכן לילדים, כדאי מאוד להקשיב למה שיש לטורנר ובן שיטרית להגיד בנושא:."יש סדרות, כמו אלו ששודרו בישראל בתחילת שנות ה-2000 שהן אכן לילדים, אבל היום בנטפילקס, אני רואה ילדים שנחשפים לסדרות כמו "seven deadly sins" ואני שואלת את עצמי איפה האמא של הילדים האלו, זו ממש לא סדרה לילדים", מתרעמת טורנר. בן שיטרית מציין כי "ילדים יכולים לראות הרבה תכנים שהם ידידותיים להם, אבל לא פעם ההתעסקות של היפנים בנושאים בוגרים, מונגשת באנימה וילדים שלא גדלו בתרבות הזו לא בהכרח יוכלו להבין אותם".
השניים אף מסבירים כי ההבדל בין האנימות היפניות לבין הסדרות המצוירות במערב, נובע במסרים ובערכים: "ביפן המיניות נתפסת בצורה שונה מאשר במערב, לכן לא נדיר לראות ביטויים מיניים באנימות, כמובן שהן לא מיועדות לילדים קטנים, שם הרמזים יותר מתונים. בנוסף, אם בהוליווד דמות רעה היא רעה לשם רוע הרבה פעמים, שרק רוצה להשתלט על העולם או להיות הכי עשירה, באנימות אפשר לא פעם להזדהות עם המניעים של הנבל ולמצוא את עצמך שואל למה הוא בכלל בצד הרע? הרי הוא מנסה לעשות מעשה ממקום שגם אני מזדהה איתו".
ומי קהל היעד של אנימה? מסתבר שכולם. "בישראל הביאו בעבר בעיקר אנימות אקשן לילדים לטלוויזיה, לכן התבססה הנחה שגויה שרק הפיצוצים והמכות נחשבים לאנימה, אבל אפשר למצוא הכל מהכל. יש דרמות, יש סיפורי אהבה, אקשן כמובן לא חסר, אפילו אימה וכמובן פנטזיה ומדע בדיוני. הכל נכנס תחת ההגדרה של אנימה", אומרת טורנר.
"הדרך של היפנים להעביר רגשות ומסרים היא שונה מכל דבר אחר שנראה על המסך. המדיום השונה מאפשר ליוצרים להביע הרבה יותר דברים מופשטים, למרות שה-CGI מצמצם מעט את הפער, אבל ברור לחלוטין שאפקט מחשב לא משתווה למדיום שכל כולו מצויר ומאפשר להגיע למקומות הרבה יותר רחוקים", ממשיך בן שיטרית, שנותן כדוגמה את הסרט "התחלה" המוכר, שלטענתו מבוסס על אנימה בשם "פפריקה", אשר מעביר את הרעיון בצורה הרבה יותר מפורטת וחלקה, בגלל האפשרות להיכנס לפרטים.
את הקרדיט הגדול לגל האנימות, בן שיטרית וטורנר מעניקים לנטפליקס, שלדבריהם רכשה ואף הפיקה סדרות אנימה רבות ככל הניתן וחשפו את הקהל בישראל בזמן הקורונה ליותר ויותר סוגים של אנימות שונות: "הם הנגישו את זה לקהל הישראלי. ברגע שהם שמו על זה את האצבע והחליטו שזה הדבר הבא, הם הפכו את זה לטרנדי. הם עושים את זה עכשיו גם עם הגל של היצירות הקוריאניות, כמו 'משחק הדיונון'. הם עזרו לקהל להבין מה זה אנימה, בניגוד לערוצי הילדים שהביאו רק סדרות אקשן לבנים ויצרו דעה שגויה על מה זה אנימה".
כפי שצוין קודם, השניים מתנדבים באמא"י – ארגון המנגה והאנימה הישראלי ויחד איתם יש עוד כ-100 מתנדבים אשר עושים ככל יכולתם להנגיש את העולם המיוחד הזה לקהל הרחב. בקהילה של אמא"י ברחבי הרשת יש כבר אלפי עוקבים ומשתמשים שלוקחים חלק בפעילויות שונות, כולל כנסים ומפגשי זום, כאשר המטרה הגדולה היא באמת למצוא את הנקודה שבה כל אחד יוכל להתחבר לעולם האנימה ולהרגיש שייך.
אמא"י הוקם כבר ב-2007, כארגון קטן תחת ארגון הפנטזיה והמדע בדיוני, אך מספר שנים לאחר מכן יצא לדרך עצמאית. כחלק מהפעילות הארגון מאפשר למשתתפים לקבל מנגות חינם בהשאלה לקריאה משותפת, להיפגש לצפייה משותפת באנימות מבוקשות ועוד ועוד.
בחודש מרץ, הארגון יקיים את כנס ה"ארוקון", כנס שנתי שמיועד לחובבי האימה והמנגה. השנה הכנס יתקיים בירושלים ויכלול הרצאות שונות גם על אנימה וגם על יפן והתרבות העשירה שלה. "הכניסה לכנס לא מצריכה ידע מוקדם, כל המידע הבסיסי יופיע בכנס", הדגיש בן שיטרית.