ביום חמישי האחרון הודיעו בגלי צה"ל על מה שנראה כהשלמת סדרת מהלכים המשנים את פני התחנה, עם הדחת ("הזזת") השדרן יעקב ברדוגו ממשבצת "יומן הערב" הפופולרית. המהלך עורר כצפוי סערה, ואף הוביל להכרזת חרם ראיונות מצד האופוזיציה על התחנה, אך במקביל העלה שאלה נוספת, ממנה מתחמקים בעקביות בגלי צה"ל ובמשרד הבטחון - מדוע עדיין לא הוקמה ועדת איתור למציאת מפקד/ת התחנה הקבוע הבא.
כזכור, בסוף דצמבר 2021, באיחור של כחצי שנה, הודיע השבוע שר הביטחון בני גנץ, שיקים ועדת איתור למפקד גלי צה"ל הבא. ההודעה הגיעה אחרי שנדחק משפטית לפינה, ונאלץ להשיב לדרישה שהגישה בעניין עמותת הצלחה. העמותה, שהייתה כפסע מעתירה לבג"צ בנושא, פנתה בכתב אל שר הביטחון ואל היועץ המשפטי לממשלה, בדרישה להקמת ועדת איתור מסודרת והבאת מינוי מפקד קבע לתחנה.
מאז למעשה לא נקטו במשרד הבטחון בשום צעד בנושא. לא במינוי חברי ועדה ולא בצבת לוח זמנים ריאלי. ביום חמישי האחרון שלחה הצלחה הודעה נוספת למשרד הבטחון. "מעת מתן תשובתכם המצורפת חלפו כבר חודשיים (מעל לשמונה שבועות) וטרם הודעה על מינוי ועדת האיתור האמורה. נודה על עדכונכם הדחוף, תוך שמירת מלוא הזכויות והטענות, בנוגע למועד מינוי הועדה ותחילת עבודתה". גם להודעה הזו טרם התקבלה תגובה.
לאיים על קולות פוליטיים?
כפי שהערכנו כאן כבר לפני כחצי שנה, גנץ הבין שלא יצליח לסגור את התחנה, ואולי אף חמור מכך - ידע מראש שהתחנה לא תיסגר, והשתמש באיום הסגירה רק כדי להשתיק ולאיים על קולות פוליטיים, רובם תומכי נתניהו והימין, שהתחזקו והלכו בשנים האחרונות בתחנה הצבאית. וכך - תוך חצי שנה הספיק שר הביטחון להפוך את רעיון "הסגירה הדרמטית" (וההרמטית) שעליו הכריז בחגיגיות, ל"הוצאה של התחנה אל מחוץ לכותלי משרד הבטחון", ומשם ל"תכנית עבודה", ואחר כך ל"אופציה מועדפת" ואז ל"אופציה" בלבד - עד שלבסוף הוחלט על גניזת הרעיון.
אפשר לאהוב את הצעדים של אלטשטיין, או לא. אפשר גם להתייחס אליהם כאל "רע הכרחי" בדרך לניקוי אורוות מסוסים פוליטיים בתחנה. אבל השאלה היא אם המענה לפוליטיזציה בתחנה חייב לעבור דרך מנהל לא תקין, ובשיטות לא פחות פסולות מאלו של מנהלי התחנה הקודמים.
ההודעה על גניזת הרעיון לסגירת גל"צ מחזקת שאלות שעלו בוואלה! ברנז'ה כבר עם מינויה של גלית אלטשטיין למלאת מקום מפקד התחנה בתחילת חודש ספטמבר. מה שנראה היה אז כצעד חפוז של גנץ, בדיעבד התברר שייתכן שהושקעה בו מחשבה פוליטית: אם גנץ ממילא לא התכוון לסגור את התחנה, האם הוא התבטא פומבית שבכוונתו לסגור אותה, רק כדי שיוכל למנות מינוי אישי זמני מהיר, בדמותה של אלטשטיין, שאותו יוכל להפוך אח"כ כמעט בטבעיות עם וועדת איתור או בלעדיה למינוי של קבע?
שינוי בגרסאות
מאז כזכור, הספיקה אלטשטיין "לספק את הסחורה" לממניה. בחודשים הספורים שבהם היא יושבת על כיסא ממלאת המקום - היא קיצרה את תוכניתו של יעקב ברדוגו (בתחנה אמרו אז כי התוכנית הוחזרה למתכונתה המקורית. בסוף השבוע, עם הדחתו הסופית, הגרסה כבר שונתה לצורך הדחוף "לאמץ את הקוד האתי של גלי צה"ל לא רק בכתובים אלא גם במעשים"), אויבו הגדול של גנץ בתקשורת, והוחלט על סיום תפקידו של ראש מערכת החדשות, אמיר איבגי (שכבר אמר בעבר בריאיון לידיעות אחרונות: "אם היה יותר אמיר איבגי בתקשורת, נתניהו לא היה מגיע לחקירות").
במקביל, הופסקה עבודתו של מגיש "נכון להבוקר" ישי שנרב - רצועה נוספת הנחשבת אסטרטגית עבור התחנה, וזה הוחלף בטלי מורנו וספי עובדיה.
גם מי שסבור שכדי להציל את התחנה ישנה חובה על ראשיה לנקות את האורוות מקולות תועמלנות פוליטית, חייב להסכים שמנהל לא תקין, התחמקות משאלות עיתונאים, ובריונות פוליטית רק ישפכו את התינוק עם המים.