מה, לדעתכם, משותף למשורר אורי צבי גרינברג, למנצח המקהלות ישראל ברזילי ולסופר אמיל חביבי? אתם מנחשים, לא? - ובכן, שלושתם נמנים עם קומץ אנשי התרבות, תשעה ליתר דיוק, שכיהנו בכנסת לדורותיה, אם מונים ביניהם את ראש הממשלה הנוכחי, יאיר לפיד, מנהיג יש עתיד, שלפי כרטיס הביקור העמוס שלו הוא בעברו גם סופר, מחזאי, פזמונאי ואפילו שחקן - כשמולו מהליכוד גלית דיסטל-אטבריאן, שבגין שני ספריה מתקראת סופרת.
מלבדם ועוד מתי-מעט התרבות יוק במשחק הפוליטי, שמנחית עלינו מחר את הבחירות לכנסת ה-25. התרבות נעדרת כמעט כליל ממצעי המפלגות ומעטים מהעוסקים בה לא נרתעו מלקפוץ אל היורה הרותחת של הפוליטיקה. יום לפני שעת השי"ן בקלפיות יצאנו למסע בין מערכות הבחירות ורשימות המועמדים להן, החל מהכנסת הראשונה, או האספה המכוננת כפי שנקראה תחילה, למן ראשית כהונתה, בפברואר 49' ועד הלום. בשל אילוץ טכני לא נכללים כאן פוליטיקאים, שעסקו בתרבות מהצד, גם עיתונאים, שמספרם רב וכל דור והביסמוט שלו.
אם כן, נצא לדרך. לעומת אצ"ג, שאותו הזכרנו בפתח דברינו והוא כיהן מטעם חרות רק בשנתיים וחצי של הכנסת הראשונה, איתו נבחר מטעם מפא"י יזהר סמילנסקי, הוא ס. יזהר של "ימי צקלג", שבסך הכל כיהן בכנסת 16.5 שנים ולאחר מכן היה זמן רב מחותמי רשימות מפלגתו לבחירות.
אגב, בשבע הכנסות הראשונות כיהן גם שחקן לשעבר, ממייסדי תיאטרון "אהל", ברם שמואל מיקוניס, ממנהיגי הקומוניסטים, העדיף להציג את עצמו לצד עיסוקו הפוליטי כמהנדס מבלי לנפנף בעברו התיאטרלי. אם בקומוניסטים עסקינן, הרי במשך למעלה מ-18 שנה, מאז כינון הכנסת השנייה, ייצג אותם גם הסופר החיפאי אמיל חביבי.
החל מהכנסת השלישית, ב-55', כיהן במשכן הישן ב"בית פרומין" מטעם מפ"ם מנצח המקהלות ואיש קיבוץ נגבה, ישראל ברזילי. עד לפיד הוא היה גם איש התרבות היחיד, שכיהן בממשלה כשר במשרדי הבריאות והדואר. ב-65' נבחר מטעם מפא"י לכנסת השלישית הסופר וחוקר הספרות דב סדן, שפרש מהכנסת לאחר שלוש שנים כמחאה על יציאת משלחת הכנסת לגרמניה.
תשע שנים לאחר פרישתו נבחר משה שמיר ב-77' לכנסת התשיעית. שמיר, מגדולי סופרינו, עבר תהפוכות פוליטיות סוערות. הוא, בוגר השומר הצעיר ומי שהוכר כמפ"מניק נלהב, היה בעקבות מלחמת ששת הימים בין אנשי הרוח, שהפכו לחסידי ארץ-ישראל השלמה. שמיר נבחר לכנסת מטעם סיעת "לעם" בליכוד, מפלגה שבעת כהונתו הוא פרש ממנה בעקבות התנגדותו להסכמי קמפ דייויד והיה לאחד ממקימי התחייה.
אם לעבור אל אנשי התרבות, ששובצו במקומות של כבוד בירכתי הרשימות לבחירות, נקפוץ אל רשימות המפלגות לבחירות לכנסת הרביעית, שמאז כינונה בשלהי 59' החזיקה מעמד פחות משנתיים עקב "פרשת לבון". יצא שדווקא להתמודדות לקראתה התקשטו המפלגות בשמות נוצצים. ברשימת מפא"י נכללו המשוררת אנדה עמיר-פינקרפלד, הסופר חיים הזז, הצייר והסופר נחום גוטמן והצייר ראובן רובין. בין חותמי רשימת מפ"ם היה אברהם שלונסקי ומולו פיארו את רשימת אחדות העבודה הסופר אהרן מגד והמשורר חיים גורי, כשלעומתם הלך המשורר אלכסנדר פן עם חבריו הקומוניסטים. ובצד ימין של המפה הפוליטית נכלל הסופר יעקב חורגין ברשימת הציונים הכלליים.
נתן אלתרמן היה באחרית ימיו מחותמי רשימת רפ"י של בן-גוריון בעוד שעמוס עוז היה ברשימת שלי השמאלנית לקראת בחירות 77', כאשר הגברת הראשונה של התיאטרון, חנה מרון, הייתה מנועלי רשימת רצ של שולמית אלוני וגלילה רון-פדר-עמית, הסופרת הצעירונת דאז, נכללה ברשימת ד"ש של יגאל ידין.
עוד שמות? - כמה שתרצו. כך לקראת בחירות 81' אנחנו מוצאים את א.ב. יהושע במערך, בעוד שבין נועלי רשימת רצ היו אז דן בן-אמוץ ונתן זך. ולקראת 84' אנחנו פוגשים את מר חסמב"ה, יגאל מוסינזון, ברשימתו של לובה אליאב, שלא עברה את אחוז החסימה, כמו רשימת הגמלאים, שבה הוא נכלל ארבע שנים מאוחר יותר. בין הרשימות האחרות לבחירות 84' זכתה המשוררת דליה רביקוביץ למקום של כבוד ברשימת שינוי.
ברשימות העבודה/המערך לבחירות השונות ניתן להבחין בשמותיהם של השחקנים יוסי ידין ושלמה בר-שביט, המשורר יהודה עמיחי והסופר חנוך ברטוב. ברשימות מרצ כיכבו, בין השאר, גילה אלמגור, דני קרוון, יורם קניוק, סמי מיכאל, הצייר יאיר גרבוז ויהושע סובול.
לקראת הבחירות לכנסת ה-18, ב-2009, היה גיל קופטש הראשון מבין האמנים שרץ בראש רשימה, אבל "עלה ירוק" שלו לא עברה את אחוז החסימה. לקראת אותן בחירות נכללה שמרית אור ברשימת גמלאים, שדרכה לא צלחה כקודמתה, שלוש קודם לכן. בין הקוריוזים- לקראת הבחירות לכנסת הבאה הוצבו ברשימת מרצ בזו אחר זה בני הזוג יזהר אשדות ואלונה קמחי.
שני קוריוזים נרשמו גם במערכת הבחירות הנוכחית, כשהזמר בני אלבז - "הוא זכאי, הוא זכאי!" - פרש מש"ס והקים את רשימת "כח להשפיע". ברם, עד מהרה אזל לו הכוח והוא סגר את הבסטה בעוד שהשחקנית עינת ויצמן מ"הפוך" התהפכה אל רשימת בל"ד, שמחוץ לקונצנזוס.
נחתום את מסענו לקראת הבחירות לכנסת ה-19, ב-2013. כשיאיר לפיד הקים את יש עתיד, בדרך להישג של 19 מנדטים הוא ביקש מחברו, המשורר רוני סומק, לחתום את רשימתו. לבחירות השבוע מגיע סומק עם שיא גינס של שבע מערכות בחירות רצופות בתשע שנים, שבהן הוא ממלא את תפקידו הטקסי.
סומק לו רצה, יכול היה בנקל למצוא את מקומו ברשימת יש עתיד לכנסת, אולי אפילו להיות שר (כשלדעתי הוא יכול היה להיות שר תרבות רב השראה), אבל בדרכו הצנועה הוא מעדיף להשפיע מהמקום ה-120.
לסומק אין הסבר למיעוט אנשי התרבות בכנסת, אבל דעתו בנושא נוקבת. "על כל שקל שחוסכים היום מתקציב התרבות (וגם מאלה, האמורים לייצג אותה בכנסת) יצטרכו לשלם בריבית דריבית בתקציב לביעור הבערות", הוא מתריס.